"בניגוד לרושם שהתקבל, עסקת החבילה בין הממשלה למעסיקים ולעובדים לא הונחתה על ידי משרד ראש הממשלה על ראשי משרד האוצר, אלא גובשה בשיתוף מלא אתם בתהליך פגישות אינטנסיווי שנמשך כשבועיים" - כך אומר שרגא ברוש, יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ונשיא התאחדות התעשיינים, בראיון ל-TheMarker.
לדברי ברוש, בפגישות עם יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, אורי יוגב, השתתף גם רם בלינקוב, ראש אגף התקציבים היוצא. בלינקוב התפטר בשבוע שעבר במחאה על הצעת התקציב המתגבשת, תוך הטחת דברים קשים ביוגב.
"לא הרגשתי כל מתיחות בין השניים", אומר ברוש על הדינמיקה במהלך הדיונים. "כשהם ישבו אתנו בחדר דווקא היה שיתוף פעולה. יכול להיות שמאחורי הקלעים היה מתח, אבל כלפינו זה לא בא לידי ביטוי. האווירה היתה ממש טובה. אפילו היו ביניהם חיוכים. יוגב כל הזמן שאל 'רמי, אתה מתנגד או מסכים?', והסיכומים היו בהתאם".
לדברי ברוש, השולחן העגול הוא מטאפורה לאופן ניהול הדיונים על התקציב, שהתקיימו כל הזמן ועם כל הצדדים. "היו דברים שסוכמו עם אגף תקציבים, וכשלא הגענו להסכמות העלינו את ערעורינו בפני דרגים כמו שר האוצר, ראש הממשלה ועוזרו. בחלק מהדברים נענו לנו במשרד ראש הממשלה ובחלק סירבו", מספר ברוש.
פניתם לראש הממשלה כדי לעקוף את משרד האוצר?
"ראש הממשלה קבע שהוא שר-על לנושאי כלכלה, ולכן הוא היה שותף פעיל בהסכם, אבל הישיבה היתה גם מול האוצר ואנשיו. חלק מהאנשים באוצר, כמו החשב הכללי שוקי אורן, הפנימו שצריך לגבש יחד צעדים. בסוף מאי תצא לפועל עסקת חבילה שהיא נטו תוצאה של העבודה מול החשב הכללי ומנכ"ל האוצר ירום אריאב".
מה קיבלתם מראש הממשלה ומיוגב שלא קיבלתם מבלינקוב?
"ההתנהלות בנושא החשבוניות הפיקטיוויות. היה צוות התייעצות עם אנשי האוצר שכלל את ראובן שיף, נשיא לשכת רואי החשבון, שניסה לגבש הדרך הנכונה בנושא העלמת מס (בניסיון למנוע העלמות מס באמצעות חשבוניות פיקטיוויות הציע האוצר לעבור לשימוש בחשבוניות ממוחשבות. ברוש התנגד בנימוק שההצעה תעלה כסף רב לכל המעסיקים, שרובם אינו מעלים מס; א"ק).
"על אף שיוגב חשב כמונו, האוצר המשיך להתנגד. בסוף הגענו לנוסחת פשרה עם אריאב, לפיה יוקם צוות שיגבש את ההסדר הטוב ביותר.
"אני רואה קטנוניות בהובלת חוק החשבוניות הפיקטיוויות, אבל אולי מבחינת אגף התקציבים זה עניין עקרוני. ביקשתי לשבת אתם ולהגיע לדרך פעולה שלא תקשה על העסקים ותאפשר אכיפה. הביקורת עלי בסוגיה זו אינה במקומה. מישהו ניסה ליצור דיסאינפורמציה ותחושה שאנחנו מתנגדים לאכיפה. אנחנו מתנגדים להעלמות המס שפוגעות בנו על ידי יצירת תחרות לא הוגנת, אך לא מסכימים להחליף את כל מערכת החשבוניות בעסקים רק כדי למצוא את מי שמעלים מס. אנחנו אומרים: 'בואו נחפש פתרונות שלא מכבידים על עסקים שומרי חוק שהם הרוב, ונאפשר את אכיפתם'".
כשבלינקוב התפטר הוא טען שיוגב היה לחיץ ושעסקת החבילה כללה היבטים שניתן לכנותם "שוחד". אתה מסכים עם קביעות אלה?
"בשום פנים ואופן לא. כל ההתנהלות שלנו בשולחן העגול היתה מול האנשים של בלינקוב, או מולו, וכן מול אריאב ויוגב. לא הרגשתי שיוגב לחיץ. יש דברים שהוא לא הסכים לתת לי ויש שכן. גם בלינקוב נתן לי חלק מהדברים שביקשתי, אז זה אומר שהוא לחיץ?"
מה קיבלת מבלינקוב?
"את תקציבי המדען הראשי (תוספת של 300 מיליון שקל; א"ק), ו-400 מיליון שקל עבור מוסדות חינוך. בלינקוב נתן גם 900 מיליון שקל לעידוד השקעות הון ואת הסיוע לעידוד התיירות הנכנסת".
אז למה בעצם הוא התפטר?
"אני לא יודע למה, אני יכול להניח שהוא הרגיש לא נוח עם התקציב ולכן התפטר. רצונו של אדם כבודו".
בלי תיאום עם עיני
איך התרשמת מאורי יוגב?
"יוגב אדם מאוד רגוע וענייני. כאשר העלינו בפניו סוגיה הוא חקר ולמד אותה. אף פעם לא קיבלנו תשובה באותו רגע, אלא אם הוא הכיר את הנושא קודם. אחרי יום-יומיים הוא חזר אלינו עם תשובות של 'כן' או 'לא', או רעיון אחר".
הגעת לפגישות מתואם עם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני?
"לא תיאמנו עמדות קודם. עיני הכיר את התוכנית הכלכלית שלנו, כי אנחנו מדברים עליה הרבה זמן. אני לא הייתי שותף לבקשות ההסתדרות מהממשלה.
"עיני ביקש שבמקומות בהם נבחר ועד כחוק, לעובדים תהיה זכות לנהל מו"מ עם המעסיקים. אני לא רואה בזה בעיה גדולה. אני מעדיף לדבר קודם ולא להגיע לסכסוך. ביתר הדברים הוא התנהל מול האוצר".
היכן התערב ראש הממשלה נתניהו בדיונים?
"באנו לביבי עם ארבע מחלוקות אחרונות. הוא שמע אותנו, את האוצר, את יוגב ואת שאר הנוגעים בדבר וגובשו פתרונות. למשל, הוא חשב כמונו, שבעיר שאינה נמצאת בתוכנית הבראה לא ניתן לבקש העלאת ארנונה חריגה לעסקים.
"מנגד, הוא לא חשב כמונו בנושא החובה להתקין מתקן למיחזור פסולת במחצבות. אנחנו טענו שלא צריך לחייב בעל זכיון כרייה להתקין מתקן כל כך יקר, מכיוון שלא ברור אם הזכיון שלו יימשך ויכסה את ההשקעה. ביבי אמר שנדרש חישוב של כמה שנים נדרשות להחזר ההשקעה ושמי שנגמר לו הזכיון במהלכן יימצא לו פתרון. סוכם שתיעשה בדיקה כלכלית ויימצא פתרון כך שמי שהקים את המתקן לא יינזק.
"בנוסף, באוצר רצו להגדיל את מס הבלו על דלקים לייצור חשמל כדי לעודד את חברת חשמל להשתמש בדלק ירוק. אמרתי שבשלב זה הייקור יגולגל על התעשיינים. ביבי אמר שאנחנו צודקים והוסכם שכאשר ייצור החשמל הפרטי יעבור את רמת ה-15% מכמות החשמל במשק תיווצר תחרות ואז יהיה ניתן לחזור לרעיון".
ביקורת מבית
אתה נשמע מרוצה מעסקת החבילה, ואולם שותפך בלשכת התיאום, אוריאל לין, טען שהיא מזיקה למעסיקים ויוצרת תלות מוחלטת בהסתדרות.
"אין לי עניין להגיב על כך. אני יכול לומר כי בישיבת נשיאי לשכת התיאום שבה דווח על התוכנית שיבח לין את ההישגים 'חסרי התקדים' לדבריו שהושגו. לגבי הישגי ההסתדרות הוא הודה שהמידע שבידיו נלקח מעיתונאים בלבד. עניינית, העסקה מאפשרת למשק להרוויח, וגם למעסיקים - כחלק ממנו".
התקציב מעניק למעסיקים 2.5 מיליארד שקל לשנתיים, ומנגד מטיל גזירות על הציבור בדמות העלאת מס ערך מוסף. אתה מרגיש נוח עם זה?
"הגזירות שהוטלו על הציבור מממנות גירעון של 14 מיליארד שקל שאותו הביאו לאישור הממשלה לפני כ-10 ימים. הגירעון מומן מהטלת מסים על הציבור ומהגדלת גג ההוצאה. הוא כולל בעיקר את הוצאות הביטחון ויתר המשרדים הממשלתיים.
"ההשפעה של חבילת התמריצים למגזר העסקי היא בהיקף של כ-2.5 מיליארד שקל מעבר לאותו גירעון. התוספת מומנה ברובה ככולה על ידי המעסיקים והעובדים (העובדים ויתרו על דמי הבראה בעלות משוערת של 1.5-2 מיליארד שקל והמעסיקים הגדילו את תשלומי הביטוח הלאומי ב-550 מיליון שקל; א"ק)".
הסכמתם לתמוך ברפורמות הממשלתיות, שאחת מהן נוגעת להפרטת הנמלים. תתמודדו במכרז להפעלת נמל אשדוד?
"בנושא התעריפים בנמלים, שרי התחבורה והאוצר יוציאו תקנות חדשות, ואנו נביא בפניהם את עמדתנו. יש הסכמה בין היבואנים ליצואנים על מבנה התעריפים ונבוא בדברים גם עם הנהלת הנמלים.
"לעניין ההפרטה: כרגע הממשלה יכולה להוציא למכירה רק 15% מהנמלים ולרדת משיעור שליטה של 51% רק ב-2010. אנ חושבים שהמדינה צריכה לוותר על השליטה קודם. הצענו שהתאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר והעובדים ירכשו יחד את גרעין השליטה בנמל אשדוד. הממשלה צריכה להחליט בעניין".
בינואר 2011 תסיים את תפקידיך הציבוריים. אתה סבור שעסקת החבילה שהשגת בשולחן העגול תקדם גם את מעמדך האישי במשק?
"אין פה עניין אישי, אני מייצג את המגזר העסקי. הכספים ילכו למטרות שהשולחן העגול מאמין כי הן יוציאו את המשק מהמשבר. אך על אף ששום דבר לא אישי, הכל אישי. כשנוצרת כימיה בין אנשים ומחויבות הדדית לפתור בעיות, המודל של שולחן עגול הוא מצוין".
נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש: "העובדים והמעסיקים יממנו הטבות למגזר העסקי ב-2.5 מיליארד שקל"
מאת אורה קורן
17.5.2009 / 7:04