ורד דר מפסגות: המדדים הקרובים בישראל יעמדו בסימן העלאות המיסים השונות

כצפוי, מדד המחירים לצרכן עלה ב-1%. מראשית השנה עלה המדד ב-0.9%, וב-3.1% ב-12 החודשים שחלפו. המדדים הקרובים בישראל יעמדו בסימן העלאות המיסים השונות. ההערכות הרווחות הן ששלל העלאות המיסים - בלו על בנזין, העלאת מחיר המים, הטלת מע"מ לראשונה על פירות וירקות, העלאת המע"מ מ-15.5% ל-16.5%, וכן העלאת המס על סיגריות ועל אלכוהול - יובילו לעלייה חד פעמית במדד של כ-1.5%.



בעקבות הפרסומים על התוכניות הללו, עודכנו תחזיות האינפלציה של החזאים במשק באופן מקביל כלפי מעלה. מי שהעריך שהאינפלציה תהיה בחצי התחתון של יעד האינפלציה (1%-2%) מעריך עתה שהיא תהיה בחצי העליון. מי שהעריך לפני ההודעה שהיא תהיה בחצי העליון, מעריך עתה שהיא תחרוג מגבולו העליון של היעד.



שתי הערות על השפעת המס על המדד: ראשית, שלא כמו עליות מחירים בשיעור דומה כתוצאה מגורמים של ביקוש והיצע, הרי שכאן מדובר בעלייה חד פעמית, שאינה אינפלציה. בנק ישראל אמור לנטרל את השינוי בתחזיות האינפלציה כתוצאה מעליית מחירים חד פעמית. לפיכך, למרות שהציפיות האינפלציוניות בשוק כבר קרובות מאוד לגבול העליון של יעד האינפלציה, הרי שלא צריכה להיות לכך כל השפעה על מדיניות הריבית של בנק ישראל.



שנית, בניגוד להעלאת שיעור המע"מ, הנתונה להחלטתו של שר האוצר, שינוי תחולת המע"מ דורשת את אישור הכנסת. אנו נוטים להעריך שאישור זה לא יתקבל והטלת מע"מ על פירות וירקות לא תבוצע בסופו של דבר. אם אנחנו צודקים, הרי שתיחסך עליית מדד בכ-0.4%.



בנוסף, במידה ואנחנו צודקים, הרי שיחסרו לקופת המדינה 1.8 מיליארד שקל. מלכתחילה, אנחנו מעריכים שתחזית האוצר לגירעון של 6% תוצר ב-2009 מעט אופטימית מדי (דווקא לגבי 2010 אנחנו אופטימיים מהאוצר). אם יתחילו לחורר את ההצעות להעלאות מיסים שנועדו לצמצם את הגירעון - על אחת כמה וכמה.



האינפלציה בארה"ב



גם בארה"ב פורסם המדד ביום שישי, וגם שם הוא עמד בציפיות - 0% שינוי. מדד הליבה, המנטרל את עליית מחירי הנפט והמזון, עלה ב-0.3% (הצפי היה לעלייה של 0.1%). העלאת מיסים על סיגריות, שנכנסה לתוקף באפריל (אצלנו במאי), אחראית לכמעט חצי מעליית מדד הליבה בחודש שחלף.



ב-12 החודשים שחלפו, ירדה רמת המחירים בארה"ב ב-0.7%, שיעור הירידה החד ביותר מאז 1955. הירידה מוסברת בצניחה במחירי הסחורות בתקופה זו, כמו גם במיתון הכבד. מדד הליבה עלה בתקופה זו ב-1.9%. ISI מעריכים שקצב האינפלציה השנתי יירד בחודשים הקרובים בארה"ב למינוס 1.8%.



נכון שהפד נטה לנהל את מדיניות הריבית שלו על פי אינפלציית הליבה ולא על פי המדד הכולל, אבל כאשר החשש הוא לדפלציה, אנחנו מעריכים שהמשקל ייטה לכיוון המדד הכולל. באופן כללי, הנזקים האפשריים מדפלציה עולים על הנזקים מאינפלציה.



במקרה של אינפלציה, צריך רק להמשיך ולהעלות את הריבית. במקרה של דפלציה, יש גבול תחתון לרמה אליה יכולה הריבית לרדת (0% בה נמצאת ארה"ב כבר עכשיו). אם לאחר שמגיעים לריבית אפסית עדיין יש צורך בכמות כסף גדולה יותר (וזה המצב היום בארה"ב, ביפן, בבריטניה ובשוויץ), צריך כבר לעבור לכלים מורכבים ובעייתיים יותר.



זו הסיבה שבגללה אנחנו מעריכים שהפד יימנע מהעלאת ריבית בארה"ב, עמוק אל תוך 2010. בישראל הריבית תועלה עוד קודם, אבל כאמור, אנחנו מעריכים שגם שם עוד יחכו.



אחרי קרייזלר, גם GM בדרך לפשיטת רגל. שתי החברות גדולות, וקשורות בקשרים אמיצים למספיק ספקים גדולים, בשביל שלפעילות רה-ארגון שהן מבצעות תהיה השפעה מקרו כלכלית על המשק האמריקאי כולו. באפריל, נרשם גירעון תקציבי ראשון בארה"ב אחרי 26 שנים. בדרך כלל, תשלומי המס השנתיים באפריל מייצרים עודף תקציבי עונתי בחודש זה. אך לא הפעם.



בשבוע האחרון גייסו הבנקים הון בהיקף של 30 מיליארד דולר. עצם היכולת שלהם לגייס סכומים כאלו היא חדשות טובות. הגיוסים הגדולים של הבנקים, כמו גם של חברות נוספות, מדללים את בעלי המניות הקיימים והיו בין הגורמים לעצירת הראלי בשבוע האחרון.



נתוני ה(אין) צמיחה ברבעון הראשון באירופה



"אין צמיחה" זה לא המושג הנכון - כיווץ תוצר רבעוני, מהחדים ביותר שידעה אירופה, הוא תיאור מדויק יותר. חלק גדול מהנתונים הפתיעו כלפי מטה, והובילו להיחלשות של למעלה מ-1% בערכו של האירו מול הדולר ביום שישי.



הכלכלנים נוטים להעריך שאירופה הגיעה לשיא השפל ברבעון הראשון (בפיגור של רבעון אחרי ארה"ב), ושכמו בארה"ב קצב ההאטה באירופה יהיה מתון יותר ברבעון הקרוב. למרות שהרכבי התוצר של המדינות השונות ברבעון הראשון לא פורסמו, כך שלא ידוע איזה חלק מהכיווץ מוסבר בירידת מלאים, זו הנחה בהחלט סבירה.



בשורה התחתונה:



יש סימנים להאטה בקצב הירידה. יש סימנים שמה שנראה היה כמו סוף העולם, לא יקרה. אין מה להגיד – אלו חדשות טובות.



גם אם ניקח את התחזית הסבירה הכי אופטימית שאפשר למצוא בשוק, יש עדיין מספר שיאים שליליים לפנינו: שיעור האבטלה, פשיטות רגל, הסדרי חוב, הפרשות ומחיקות של הבנקים. וזה נכון גם לישראל. ממשלת ישראל דאגה להעלות את האינפלציה השנה, אבל לא אמורה להיות לכך כל השפעה על מדיניות הריבית של בנק ישראל.



ISI, שחזו נכון את עיתוי הראלי האחרון, אומרים עכשיו שיש לראלי הזה עוד כוח, אבל הגיע הזמן לסלקטיביות סקטוריאלית בבחירת המניות. אותם ISI הם הסמנים הימניים באשר למהירות ההתאוששות הכלכלית בעולם. עם זאת, התחזית האופטימית שלהם להתאוששות דמוית V עקבית, גם עם התחזית הפסימית שלנו להתאוששות כלכלית דמוית W. את זאת נדע רק ב-2011.



הכותבת ורד דר, היא כלכלנית ואסטרטגית ראשית בבית השקעות פסגות.