הבחירות בהודו נותנות תנופה לכלכלה: צפויות לתרום 0.5% לתמ"ג

הבחירות בהודו, הנמשכות חודש, מכונות לעתים קרובות "תרגול הדמוקרטיה הגדול בעולם". אבל אפשר גם לראותו כתוכנית תמריצים גדולה. המפלגות והמועמדים לתפקידים נבחרים השקיעו 3 מיליארד דולר במהלך הבחירות, על פרסום, תחבורה, תמיכה של ידוענים, ושוחד במזומן, להערכת כלכלנים. לשם השוואה, הבחירות לנשיאות לארה"ב בשנה שעברה עלו למועמדים 2.4 מיליארד דולר.



ההשקעה בקמפיין מחלחלת ברחבי הכלכלה, ומגדילה את רווחי תחנות הטלוויזיה, סוכנויות הפרסום, חנויות פרחים, יצרניות ממתקים, חברות תעופה, יצרניות רכב ותחנות דלק, ותורמות לשכרם של כמרים ואסטרולוגים. הקמפיין כה נרחב, עד כי לפי הערכות, ההשקעות יתרמו 0.5% לתמ"ג של הודו בשני הרבעונים הראשונים של השנה, לפי חברת הברוקראז' קוטאק סקיוריטיז.



אמיטאב סינהא, ממנהלי הקמפיין של מפלגת בהרטיה ג'נטה, אומר כי ההוצאות הגדולות ביותר הן פרסום וטיסות. זמן אוויר בטלוויזיה גדל ב-1,500% מאז הבחירות הקודמות, הודות להתפשטות הטלוויזיה גם לאזורים נידחים יותר, לפי חברת המחקר טם מדיה ריסרץ'.



המועמדים גם מסתמכים על טכנולוגיות מתקדמות יותר על מנת להגיע ל-700 מיליון מצביעים פוטנציאליים. רבים מבין 400 בעלי הטלפונים הסלולריים בהודו מקבלים מדי יום הודעות טקסט ממועמדים בבחירות. חברת הסלולר טאטא טלסרוויסז מדווחת כי היקף הודעות הטקסט עלה בחודש הבחירות ב-20%-25%.



לעומת זאת, בתי הדפוס נפגעו מהאיסור לתלות פרסום חוצות לבחירות ללא היתר. תחום המרצ'נדייזינג בקמפיין נפגע אף הוא - המועמדים מעדיפים לרכוש פרסום בעיתונות ובטלוויזיה מאשר לרכוש מוצרים עם שמם, לדברי גולשן חוראנה, בעל חנות מזכרות. גם ההגבלה על הוצאות על כל מועמד פגעה בעסקים, לדבריו. "העניים כבר אינם נהנים ממתנות בבחירות", אמר.



לעומת זאת, תרומות "מתחת לשולחן", ותשלומים למצביעים, המכונים "כסף שחור", הם חלק בלתי נפרד מהקמפיין, לדברי נציגי מפלגות ובכירי ממשל. המשטרה בהודו נוהגת להציב מחסומים בכבישים המובילים לקלפיות, ועורכים חיפושים אחר מזומנים, בהנחה שאלו ישמשו לקניית קולות.



"החרמנו 165 מיליון רופיות במהלך מספר תקריות" בתקופת הבחירות הנוכחית, אמר סימנטק ומאר סינג, מפקח המשטרה במחוז בלארי. בבנגלור החרימה המשטרה 20 מיליון רופיות בשתי תקריות, לדברי נציב המשטרה בעיר, שנקר בידרי. "חשדנו כי הכסף עשוי לשמש לרכישת קולות בקרב מצביעים", אמר.



מזומנים מחולקים גם באופן חוקי - למאות אלפי עובדים במשרה חלקית המאפשרים את קיום הבחירות. תולי כרזות, נהגי מכוניות וכרוזים, מאפשרים לרבים להרוויח לחמם בקמפיין. אף כי גיוס העובדים אינו רשמי, נהוג לשלם לתולי כרזות 150 רופיות ליום, ולמי שמלווים את המועמדים וצועקים ססמאות 100-150 רופיות ביום, לדברי כרוז בן 17 בשם פרשנט. "אוכלים טוב בבחירות", הוא מוסיף.