השבוע התפרסמו ברוב מדינות העולם נתונים לא סופיים לגבי הצמיחה (או ההתכווצות) בתוצר, ברבעון הראשון של 2009. את התוצאות החלשות ביותר הציגו מדינות מזרח אירופה. אותן מדינות שניזונו משילוב של מינוף גבוה, כוח עבודה זול ותנופת בנייה, הציגו התכווצות חדה בתוצר.
סלובקיה ולטביה הציגו ירידה של 11.2%, ובאסטוניה התמ"ג ירד ב-6.5%. הונג קונג הציגה התכווצות של 7.8% בתוצר ברבעון הראשון. ההתכווצות בהונג קונג נתפשת כשלילית ביותר, עקב הקירבה הגיאוגרפית לסין והעובדה שאחוז האבטלה במדינה עולה בחדות.
האיחוד האירופאי הציג התכווצות של 2.5% בממוצע. צרפת הציגה את העמידות הגבוהה ביותר, עם נתון של 1.2% התכווצות בתוצר. בגרמניה, התוצר ברבעון הראשון התכווץ ב-3.8% (6.9% ביחס לרבעון הראשון ב-2008). כזכור, בארה"ב פורסם כי התוצר התכווץ ב-6.1% ברבעון הראשון של 2009.
ממוצע התחזיות בבלומברג לצמיחה בגוש היורו ב-2009 הינן 3.25%-, ובארה"ב 2.8%-. נתוני הצמיחה הינם חלשים ביותר, לאור העובדה שהגדרת מיתון עולמי הוא צמיחה הנמוכה מ-2.5%. על פי הנתונים שמתפרסמים, נראה שאנו עומדים בפני התכווצות גלובלית.
לבחון את המדדים
על מנת להשלים את התמונה, ניתן להסתכל על מדדי הייצור התעשייתי. מדדי הייצור התעשייתי חשובים משתי סיבות עיקריות. הסיבה הראשונה היא זמינות הנתונים. נתוני התוצר לרבעון הראשון מתפרסמים באופן סופי רק בחודש הבא, ביוני. כך שבמונחי צמיחה, אנו מקבלים את הנתונים בפיגור של רבעון. לעומתם, נתוני הייצור התעשייתי מתפרסמים בפיגור של חודש בלבד.
הסיבה השנייה היא שנתוני הייצור התעשייתי יכולים לסמן את שינוי המגמה. העלייה בייצור התעשייתי מגיעה מהצרכן הסופי בשווקים, כך שגם אם העלייה בייצור נובעת מירידה במלאים או מביקוש גדל, הרי שיש לה משמעות חיובית.
נתוני הייצור התעשייתי באפריל היו חלשים. סין נכללת במדינות הגדולות בהן עלה הייצור התעשייתי, אך גם שם הייצור עלה פחות מהצפי. בהודו ירד הייצור התעשייתי יותר מהצפי, והן בארה"ב ובגוש היורו התפרסמו נתונים המראים על ירידה בייצור. במקביל למדד הייצור התעשייתי, מתפרסם בארה"ב אחוז הניצולת - המודד עד כמה מנוצלות יכולות הייצור. אחוז ניצולת הנמוך מ-78% נחשב למסמל מיתון. הנתון לחודש אפריל היה 69%, הנמוך ביותר מאז 1967.
ניתן לפרש את הנתון בשני מובנים. מצד אחד, הנתון שלילי ביותר. שיתוק כה עמוק במפעלים בארה"ב לא היה במשך כמעט 40 שנה. מצד שני, הנתון הינו מחזורי ועוקב אחר מחזורי הכלכלה. העובדה שהניצולת התעשייתית נמצאת בתחתית, יכולה לציין שהשינוי קרוב.
בנוסף, יש לבחון את מדדי המלאים. אם המלאים יורדים, הרי שבקרוב המפעלים יעלו את קצב הייצור, דבר היכול להביא לתחילתו של תהליך הצמיחה. הנתון אותו יש לבחון הוא יחס המלאים למכירות. יחס זה מלמד על הזמן שיקח עד שיימחק המלאי הנוכחי. לדוגמא, יחס של 1.5 מייצג חודש וחצי.
הנתון עצמו כמספר אינו מובהק כבעבר. שיטות ניהול מלאי ומוצרים עם חיי מדף קצרים, הביאו את היחס לרדת בהדרגה מהרמה ההיסטורית שלו. לכן, מה שאנו מחפשים בנתון זה הינו שינוי חד. עלייה חדה ביחס מראה שהמכירות חלשות יותר מהצפי, ואינן מצליחות לקזז את הצטברות המלאים. ירידה בנתון יכולה לייצג על עלייה במכירות, או ירידה בייצור ובצבירת המלאים.
לסיכום, מדדי הייצור התעשייתי, התמ"ג והמלאים שהתפרסמו, מציגים שהכלכלה הריאלית עוד רחוקה מהתאוששות. אנו צריכים לראות עלייה בייצור, ירידה במלאים, והתמתנות ביחס המלאים למכירות, על מנת שנוכל להגיד שהכלכלה הריאלית משנה כיוון.
הסקירה נכתבה בידי בני שרביט, סמנכ"ל השקעות במנורה מבטחים, וחיים נתן, קרנות חו"ל מנורה מבטחים.
מנורה מבטחים: הכלכלה הריאלית עוד רחוקה מהתאוששות
בני שרביט וחיים נתן
18.5.2009 / 15:46