ארוחת טעימות אצל עזריאלי - ב-750 מיליון שקל בלבד

>> כמה ימים לפני יום הולדתו ה-56 קיבל עו"ד דוד חודק מתנה שכל מי שעוסק בתחום המשפטי בישראל היה חולם לקבל - ועדה ציבורית על שמו.

חודק מונה על ידי ידין ענתבי, הממונה על הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר, לעמוד בראש ועדה שתתמודד עם אחת הסוגיות החמות בשוק ההון: שוק האג"ח. הוועדה אמורה לקבוע פרמטרים שאליהם יצטרכו להתייחס גופים מוסדיים המעמידים אשראי באמצעות רכישת אג"ח קונצרניות.



חודק נלהב לדבר על הוועדה, אבל באחרונה היתה לו סיבה נוספת לחגיגה - כזו שבאה עם תווית מחיר מרשימה. המשרד עורכי הדין שבראשו הוא עומד, גרוס-קליינהנדלר-חודק-גרינברג-הלוי ושות', ייצג את קבוצת עזריאלי שזכתה במכרז לרכישת נתח של 4.8% מבנק לאומי מידי קרנות סרברוס גבריאל תמורת 736 מיליון שקל. "מצאנו את עצמנו כמשקיע יחיד, אם כי מלכתחילה הערכנו שלא יבואו מציעים רבים - ואפילו הערכנו שנהיה לבד", הוא אומר.



בורסת השמות חגגה, בתקשורת עלו שמות כמו נוחי דנקנר, יצחק תשובה, ברנרד שרייר, קרן ההשקעות איפקס ואחרים. מדוע הערכתם שתהיו לבד?



"בהתחלה התרשמנו מהכותרות האלה אבל לאט לאט, כשהתחלנו לנתח את ההשקעה, שעלותה כמעט 750 מיליון שקל, הבנו שלא יהיו מתחרים. ראינו שיש מי שיש לו מגבלות רגולטוריות, ולאחרים יש בעיות זמינות אשראי או שהם עסוקים בדברים אחרים, וכך הגענו למסקנה שהרשימה תהיה מצומצמת. ההכרעה הגדולה שלנו היתה אם ללכת רק על 4.8% או לרכוש גם אופציה למחצית השנייה של המניות שבידיהם (4.8% נוספים). בסופו של דבר החלטנו לרכוש רק את המנה הראשונה, בין היתר כי האופציה היתה יקרה מדי לדעתנו. הלכנו לארוחת טעימות, טעמנו - ואחר כך נראה".



האם עזריאלי מעוניין להגיע לשליטה בבנק?



"אני לא יכול להתייחס לזה".



זו לא הפעם הראשונה שהמשרד של חודק משתתף במכרז על מניות לאומי. ב-2005, בעת הניסיון של הממשלה למכור את הבנק, שהסתיים אז במכירת 10% מהמניות לקרנות סרברוס גבריאל (מהן קנה כעת עזריאלי את מניות הבנק), ייצג משרד עורכי הדין את פרנק לואי.



הפרשה ההיא נגמרה בפתיחת חקירה נגד ראש הממשלה אהוד אולמרט, בחשד שבתפקידו אז כשר האוצר היטה את המכרז לטובת לואי, מקורבו. גם עורכת הדין תמי בן דוד ממשרדו של חודק נחקרה בגין מעורבותה. השבוע, כמה חודשים לאחר סגירת התיק נגד אולמרט, הודיעה הפרקליטות על סגירת התיק נגדה.



עם לואי לא הצלחת. בסוף הכנסת רגל ללאומי באמצעות עזריאלי.



"במכרז הקודם ישבתי מול יובל ברונשטיין, אז סגנו של החשב הכללי ירון זליכה וכיום סמנכ"ל הכספים של קבוצת עזריאלי. גם אז הציעו לרכוש את אותה כמות של מניות בפעמיים, בכל פעם 4.8%. עכשיו נפגשנו מחדש, אנחנו וברונשטיין וצחקנו על זה - הנה בל"ל חוזר".



מסקנות ביניים בתוך חודשיים



בשבועות הקרובים חודק צפוי להיות עסוק בוועדה, שכן עליו לפרסם את המלצות הביניים בתוך פחות מחודשיים (עד 15 ביולי) ודו"ח סופי עד 15 באוקטובר. בשבוע הקרוב צפויה הוועדה להתכנס לראשונה. לדברי חודק, הסיבה ללוח הזמנים הצפוף היא רצונו של משרד האוצר להכין את המשקיעים המוסדיים לגל ההנפקות הבא, ובמקביל להתמודד עם שורת הסדרי החוב הצפויה.



"המשקיעים המוסדיים מסתכלים על אג"ח באופן שונה מהבנקים. הם רואים בזה סוג של השקעה ופחות מתן אשראי", אומר חודק. "לכן צריך לבנות עבורם תהליך עבודה שיסייע להם במתן אשראי בעתיד. בנוגע להשקעה במניות, למשל, יש להם אנליסטים שמנתחים החברות, אך מה הנוהל כאן? האם מספיק רק לשמוע חתמים ולקרוא תשקיף או שצריך עוד מידע? בהקצאות פרטיות של אג"ח, למשל, אין תשקיף".



אילו סוגים של מידע על המשקיעים לבקש?



"אנחנו נבדוק אם צריך, למשל, לעבור על תזרימי מזומנים לפני שמשתתפים בהנפקה או בהסדר, או לעבור על תוכניות לעתיד. אולי צריך לראיין מנהלים בחברה ולא להסתפק בפרטים יבשים. צריך ללמוד איך יוצרים קשר עם הנאמן ואיך מפעילים אותו. נצטרך לקבוע את היקף המידע שעל הגוף המנפיק למסור למוסדיים, ולדון באמצעי בקרה ביחס ליכולת פירעון מצד אחד, וגם באיכות הממשל התאגידי מצד שני".



נראה שיש בעיה לא פשוטה בנוגע לשיטת הנאמנות.



"שטרי הנאמנות כיום מיושנים, דלים ועוסקים בעיקר בפרוצדורה. החלק המהותי - הגדרת יחסים פיננסיים וכללי משחק - לא בא לידי ביטוי באג"ח, במיוחד באג"ח נחותות ללא ביטחונות. בישראל, שטר הנאמנות הוא בן 16-20 עמודים, ויהיו בו שני עמודים שיעסקו במהות, כמו למשל בעילה לפירעון מיידי. בארה"ב, לעומת זאת, שטר הנאמנות של אג"ח נחותות מחזיק 70 עמודים, שמחציתם עוסקים בהגדרות פיננסיות. המשמעות היא שמותירים מעט מאוד מקום לדילמות, כי מגדירים בשטר באופן ברור את כללי המשחק, אמצעי הבקרה וסימני האזהרה. אנחנו נבחן אם צריך להכין שטר נאמנות לדוגמה שאליו יתייחסו בתור פורמט.



"הדירוג לא פותר את דילמת ההשקעה"



המשקיעים המוסדיים הסתמכו עד כה על חברות הדירוג. גם בזה תטפלו?



"חברות הדירוג מתייחסות ליחסים פיננסיים, אבל לא מפרטות לגבי זה. בנוסף, החברות לא מבצעות בדיקת נאותות למידע אלא מניחות שהמידע המועבר להן נכון, ולכן הדירוג לא פותר את הבעיה של המשקיעים המוסדיים. אז הדירוג לא פותר את דילמת ההשקעה ושטרות הנאמנות מיושנים, ולעומתנו, לאמריקאים יש יכולת בדיקה מאוד רצינית של חברות למרות כל המשבר.



"בנוסף, קיימת בעיה הנובעת משכר הטרחה שעורכי הדין בישראל מקבלים עבור הכנת תשקיף. בישראל, החתם צריך לשלם לעו"ד 10-15 אלף דולר - מה אפשר לעשות בשביל סכום כזה? ארבע פעולות? בארה"ב עורך דין של חתם מקבל 2-3 מיליון דולר, ולכן הבדיקה היא הרבה יותר איכותית. היא לא נעשית במהירות ובמשאבים מצומצמים כמו בישראל - הבדיקה היא מסודרת.



"הבעיה היא שאם יגדילו את ההוצאות, יהיו הרבה חברות שלא יוכלו לעמוד בזה בבורסה. להערכתי, יהיו לפחות 300 חברות כאלה. אבל זה בסדר - חברות שלא מסוגלות לשאת בעלויות הרלוונטיות של חברה ציבורית לא צריכות ללכת לבורסה. בעולם הן לא מגיעות לבורסה".



אתה מתכוון לחברות כמו סטרלינג מקבוצת אי.די.בי, למשל, שהכנתם לה תשקיף להנפקה?



"סטרלינג נכנסה לבורסה כחברת היי-טק, וזו דווקא דוגמה לחברה עם סטנדרטים גבוהים, שכן היא שייכת לאלרון. אבל אני אומר את זה כבר מזמן: צריך להפריד בין חברות קטנות לבין חברות גדולות, כמו שעושים בלונדון עם הבורסה המשנית, ה-AIM, ובארה"ב עם רשימת הפינק שיטס. צריך סטים נפרדים של כללים לחברות הקטנות.



"אני בעד לעודד חברות, אפילו במחיר של להוריד את הסטנדרטים והבקרה - אבל המשקיעים יצטרכו להבין שיש להן רמת סיכון אחרת, ולמשל לא ייתנו לאנשים לקנות, אלא בתיווך קרנות מקצועיות. זה לא צריך להיות פתוח לגברת כהן מחדרה. צריך לעודד חברות יזמיות קטנות, אבל לשים אותן בקטגוריה עם תווית סיכון מיוחדת".



האם לעורכי הדין יש אחריות למשבר?



"יש כאן כשל מערכתי שלכל הגורמים שפעלו בתחום, עורכי דין, רואי חשבון, יועצים, חתמים, חברות משקיעות - כל מי שעסק בכך יש לו אחריות. ברגע שעורכי הדין הסכימו לקחת על עצמם אחריות לתשקיפים בלי שעושים את ההכנה והבדיקות והתהליכים הרלוונטיים, ברור שהם מועדים לפורענות.



"ברגע שתשקיף עולה בין 25 ל-60 אלף דולר, זה לא הרבה בשביל שעורך הדין ייקח אחריות על הכל - זה כמו עם מורים. אנחנו בגרוס חודק יצאנו מהתחרות על חברות קטנות, כי רמות הסיכון גבוהות מאוד ומי שלא מתמחר סיכונים - יש לו בעיה גדולה".



"בעלי השליטה יוותרו על מניות"



מה לדעתך ישתנה במערכת היחסים של הבנקים והמוסדיים עם החברות?



"אני רואה שהמוסדיים לא מוכנים לוותר על שקל ולא מוכנים לקבל תספורות, אבל בסופו של דבר כולם יצטרכו לוותר - גם בעלי השליטה שיצטרכו לוותר על מניות. אז למרות ההצהרות הלוחמניות, כולם יוותרו. יש כאן סטים של משטרי דיווח שצריך לדעת איך חיים בתוכם. אנחנו נקבל את משטרי הדיווח כנתון, אבל נגיד איך צריכים להסתדר עם זה".



האם צריך לקצר את התשקיף, כפי שהוצע באחרונה?



"לא. דו"חות ותשקיפים צריכים להיות מפורטים. נכון שזה לא לאדם הסביר, אבל יש אנשי מקצוע שיודעים מה לעשות עם האינפורמציה, והיא חשובה בעיני".