בסופו של דבר, זה רק מדגם

>> מסימני המשבר: אחת לפרק זמן קצר במיוחד מתקבלות במערכות העיתונים הודעות רשמיות בתחום התעסוקה שמעלות את לחץ הדם. רשות התעסוקה, למשל, מחבבת מאוד הודעות על תוספת של 20 אלף מובטלים חדשים בכל חודש, תוך שהיא שוכחת לספר כמה אנשים חזרו למעגל העבודה או כמה תפקידים פנויים מצפים לאיוש.

גם ההסתדרות, ארגון לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים - כולם יוצאים בהצהרות מבהילות שמאחוריהן עומדים פעמים רבות נתונים לא ברורים. אתמול נחת בתא הדואר האלקטרוני של העיתונאים סקר חדש, הפעם של מינהל מחקר וכלכלה של התמ"ת. לפי הסקר, ב-2009 יתחרו 14 מובטלים על כל משרה פנויה, לעומת ארבעה בלבד לפני שנה ושנתיים.



אך בדיקה קצת יותר מאומצת מגלה שהדו"ח מרובה הנתונים אפילו לא מבוסס על נתוני רשות התעסוקה. מדובר בנתוני למ"ס ובעיקר בסקר מעסיקים, הכולל "מדגם מייצג של המגזר העסקי".



לא שניתן לזלזל בתשובות החשובות, אך האם באמת ניתן להסתמך על הערכות של מעסיקים משלל גדלים ומגזרים? ואיך זה מתיישב עם העובדה שמעסיקים גדולים כמו חברות הסלולר משוועים לעובדים חדשים ועם התאוששות המורגשת בענף ההיי-טק?



חשוב לזכור שמסמכים מהסוג שמנפק משרד התמ"ת כוללים בעיקר את הנתונים שקל לאסוף. התמ"ת, בדומה לרשות התעסוקה, אינו בודק את המספר האמיתי של המשרות הפנויות במשק, אלא רק את המספר הרשום בשירות התעסוקה, אותו מקום אליו פונים בעיקר כדי לקבל עובדי דחק וזוטרים.



מגזרים רבים אינם פונים כלל לשירות התעסוקה אלא לחברות השמה וציידי ראשים, וכל המשרות האלה לא רשומות בשום מקום. מדובר באלפי משרות, אולי עשרות אלפים, שמחכות לאיוש. אבל לתמ"ת יש סקר מעסיקים, ואין לו שום בעיה לספר לנו שמספר מחפשי המשרות גדל פי שלושה וחצי בתוך שנה.



בואו לא נתבלבל. המצב קשה, רמת האבטלה עולה ואתה התחרות על כל תפקיד. אבל המספרים האפוקליפטיים לא בהכרח מבוססים. ניתן לצפות מהרשויות שיפגינו קצת אחריות ויפסיקו להפחיד אותנו.