הגיוס הממשלתי הגדול ביותר מעולם: הממשלה תגייס 200 מיליארד שקל באג"ח

הגיוס הממשלתי בשוק איגרות החוב (האג"ח) ב-2009-2010 צפוי להיות הגדול ביותר אי פעם. מדובר בגיוס שיא כפול: היקף ההנפקות הממשלתיות הגדול מעולם, ועודף הגיוס (הגדלת החוב נטו) הגדול ביותר מאז שנות המשבר 2003-2002.

היקף הנפקות האג"ח של הממשלה צפוי להגיע לשיא של 200 מיליארד שקל - כ-100 מיליארד בכל שנה. לשם השוואה, בשנים האחרונות היה היקף הגיוס של הממשלה 40-60 מיליארד שקל בשנה. בשנתיים הקרובות, אם כך, יוכפל היקף הגיוס הממשלתי. מתחילת 2009 השלימה המדינה גיוס של כ-40 מיליארד שקל, והיא תגייס עוד כ-160 מיליארד שקל עד סוף 2010.



הגידול בהיקף הגיוס הוא תולדה של שנות השיא הקודמות בגיוסי הממשלה - שנות המשבר 2002-2003. בשל המצב הכלכלי הקשה אז נקלעה הממשלה לגירעונות גדולים ונאלצה להגדיל מאוד את גיוסיה. חלק גדול מהגיוסים היו בסדרות של אג"ח לתקופה של חמש או שש שנים, שפוקעות עתה. כך קרה שהממשלה נקלעה למשבר הכלכלי הנוכחי ולצורך לממן שוב גירעונות גדולים דווקא בשנתיים שבהן היא מתמודדת מלכתחילה עם הצורך לפרוע סדרות גדולות מאוד של אג"ח. הדבר מאלץ את הממשלה להגדיל מאוד את הגיוסים שלה רק לשם פירעון הסדרות הישנות, עוד לפני שהיא מממנת את הגירעון הממשלתי החדש.



כסף חדש



מתוך 200 מיליארד השקלים שהממשלה תגייס השנה ובשנה הבאה, כ-120 מיליארד שקל מיועדים למימון פירעונות גדולים, וכ-80 מיליארד שקל הם גיוס של חוב חדש. זהו עודף החוב (הגיוס נטו), והוא נחשב לבעל ההשפעה הכלכלית הרבה ביותר על שוק האג"ח. החלפת חוב ישן בחוב חדש היא משימה קלה יחסית, כי מקובל לחשוב שבעלי החוב הישן רוצים לשוב ולהשקיע את כספם באג"ח ממשלתיות. לעומת זאת, מציאת משקיעים שיסכימו להשקיע כסף חדש באג"ח ממשלתיות היא משימה קשה יותר.



האתגר של מציאת משקיעים לחוב ממשלתי חדש יגיע גם הוא בשנתיים הקרובות לשיא. עודף גיוס של כ-80 מיליארד שקל - כ-40 מיליארד שקל בכל שנה - זהה לשיא עודף הגיוס הנוכחי, שנרשם ב-2002-2003. עודף הגיוס בא הפעם אחרי שנים רצופות שבהן הקטינה ממשלת ישראל את החוב שלה (גיוסי האג"ח היו קטנים מהיקף הפירעונות - כלומר הגיוס היה שלילי), ובזמן שהממשלה צריכה להתחרות על כספי המשקיעים גם בהשקעה באג"ח של חברות.



זאת ועוד, הפעם הקודמת שבה הגיעה ישראל לשיא של גיוס חוב נטו של 40 מיליארד שקל בשנה כמעט הסתיימה במשבר פיננסי. ב-2002 הרקיעה התשואה על האג"ח השקליות מסוג שחר לשיא של 12.5% - תשואה שמשקפת חשש מפשיטת רגל של המדינה. כיום נסחרות איגרות שחר בתשואה של 5.0%-5.2%, הרחק מתחת לשיא המפחיד של 2002. נוסף על כך, ריבית בנק ישראל נמוכה לאין ערוך מזאת ששררה ב-2002.



חשש ממשי לשוק האג"ח



עם זאת, החשש מההשלכות של שיאי הגיוס על התפקוד של שוק האג"ח הישראלי הוא ממשי. בשבועות האחרונים עלו התשואות באג"ח הארוכות של ממשלת ישראל בכ-0.5% - עלייה חדה לתקופה כה קצרה. החשש הוא כי בכך מאותת שוק ההון על אי אמון בהתנהלות הפיננסית של ישראל עקב המשבר התקציבי.



העלייה בתשואות נרשמה למרות העובדה שבנק ישראל קונה אג"ח בשוק. חשש נוסף עולה מהאפשרות שהכנסת לא תאשר את הצעת תקציב המדינה, ובכך עשויים לגדול הגירעונות המתוכננים לשנתיים הקרובות - שהם ממילא ענקיים: 6% ו-5.5% ב-2009 וב-2010, בהתאמה. כל גידול בגירעון רק יגביר את הלחץ על שוק האג"ח ואת החשש מפני עליית תשואות בשוק.



אין ודאות שהתשואות אכן יעלו, מאחר שאחת מהתופעות הייחודיות למשבר הכלכלי הנוכחי היא "בריחה לאיכות" - התבצרות של המשקיעים באג"ח ממשלתיות, מתוך אמונה כי זהו הנכס היחיד שנותר בטוח להשקעה. עם זאת, הגידול העצום הצפוי בהיצע האג"ח הממשלתיות בשנתיים הקרובות מחזק את החשש מפני עליית תשואות.