צל"ש לשנידמנים, טר"ש לשרם ופודים

>> השבוע האחרון לא היה פשוט ליצחק שרם. לאחר שבנק לאומי התנה את מתן ההלוואה שביקש בוויתור של בעלי האג"ח בנוגע לפירעון החוב, החל שרם בסבב מפגשים אינטנסיווי עם המשקיעים המוסדיים בניסיון להציל את חברתו - לידר השקעות.

הדיווידנדים הגבוהים שחילקה החברה במהלך השנים והשכר הגבוה שקיבל שרם לא תורמים לנכונות בעלי האג"ח להסכים ל"תספורת". גם הכותרות בעיתונים לא מפרגנות.



האם זהו תסריט מחויב המציאות? בהחלט לא. עובדה, יש אנשי עסקים וחברות שמתנהגים אחרת. אחת הדוגמאות לכך היא חברת צור שמיר שבשליטת דורון ומוקי שנידמן. בסוף 2008 נקלעה קבוצת צור שמיר למצוקה תזרימית לא פשוטה, והיה עליה להתחיל בפירעון מאות מיליוני שקלים. תשואות האג"חים של חברות בקבוצה נסקו, המניות צנחו, ודירוג הקבוצה נחתך בשבע דרגות בבת אחת.



השנידמנים לא חיכו לאסיפת בעלי האג"ח, ולא ביקשו מאיש "להסתפר". הם ניגשו לטפל בבעיה ולשלם את חובם. כדי לגייס מזומנים הם שמו כל מה שאפשר על המדף - נכסים שתחת חברת הנדל"ן שלהם אדגר, מניות באחת מהחברות שלהם, וקופות הגמל של ביטוח ישיר. בסוף הפור נפל על פעילות הביטוח בחו"ל.



השנידמנים הצליחו להקים פעילות ביטוח ישיר בפולין, צ'כיה ורוסיה. בפולין הם אף הגיעו לרווחיות. בקיץ 2007 הכניסו את תאגיד RSA לפעילות על פי שווי של 170 מיליון דולר (לפני הכסף). הפעילות התפתחה, הכוונות היו להיכנס גם למדינות כמו סלובקיה, סין וברזיל. אלא שמצוקת המזומנים חייבה אותם למכור את יתרת הפעילות ל-RSA ב-97 מיליון דולר.



סביר שהשנידמנים לא חתמו בלב קל על ההסכם, שהחזיר אותם ארבע שנים לאחור מבחינה עסקית. הם היו מעדיפים לחכות ולקוות שהמשבר יחלוף, ואז למכור. ואולם הם החליטו לדאוג למספיק מזומנים כדי לשלם את החוב ולסיים את השנה ללא הערת עסק חי.



תשואות האג"ח של צור שמיר צנחו חזרה, המניות עלו, וגם המשקיעים שלהם מאמינים בהם ואומרים: "לא נורא, הם מוכשרים, אחרי המשבר הם יתחילו מחדש". שרם, לעומת זאת, לא טיפל בבעיה בזמן, וכעת כשהתפרצה הוא מקבל משקיעים כועסים שאינם מוכנים לעזור.