טנדם קפיטל: מחירי הנחושת ימשיכו להיסחר בתנודתיות, אך ראלי מבוסס יביא להתעוררות בביקושים לנחושת

האנליסטים בטנדם קפיטל מעריכים שמחירי הנחושת ימשיכו לרשום תנודות בהתאם לספקולציות ומצבי רוח, ובהתאם למצב המלאיים השבועי. אך ראלי שיש לו הצדקה בנתוני אמת, יבוא ביחד עם ההתאוששות הכלכלית שתביא עמה התעוררות בביקושים.



יוליה ויימן, אנליסטית לשווקים גלובליים בטנדם קפיטל, מסבירה כי העולם שב להיות מסוכן למשקיעים הגלובליים, והשווקים נפלו. היפוך המגמה בסנטימנט המשקיעים הביא גם לחששות כי הראלי בסחורות הקדים את זמנו, ולא נתמך בנתונים הבסיסיים. לטענת ויימן, "הייצור התעשייתי ממשיך להתכווץ בכל רחבי העולם המפותח, ובסין חלה האטה בצמיחת המגזר. גם מגזר הבנייה והנדל"ן הגלובלי נמצא בצרות. גם אם ההידרדרות הכלכלית בעולם מאטה זה עוד לא אומר שהתעשיות ישובו לצמוח מחר, וגם לא בהכרח שההתאוששות, כשתבוא, תהיה מספיק מהירה כדי להצדיק ראלי כלשהו במחירי המתכות הבסיסיות".



ויימן אומרת שנחושת הינה מתכת תעשייתית, המשמשת בתחומים שונים כגון צנרת, בנייה, מוצרי כימיה ומוצרי חשמל ואלקטרוניקה, כלומר - בכל אותם דברים שגידול בייצור שלהם משקף את הגידול בכלכלה. לטענתה, זוהי הסיבה לכך שבתקופה אחרונה חוו מחירי הנחושת תנודתיות חזקה, פרט לתנודתיות הרגילה המושפעת ממצב המלאיים בעולם. בטנדם קפיטל אומרים כי התנודות במחירים קשורות בחדשות הכלכליות ובפירוש שניתן להן בשווקים, כלומר ב"מצב הרוח" בשווקים.



ויימן אומרת כי מאז חודש מארס, הדיבורים בשווקים היו על "ניצני אביב" לסימנים ראשוניים להתאוששות עתידית, או לפחות תקוות לכך. ואכן התפרסמו מספר נתונים, בעיקר בארה"ב ובסין, שאומנם לא אותתו על שיפור בכלכלה, אך לפחות נתנו בסיס לתקוות שההרעה תתמתן ושהגרוע מכל כבר מאחורינו. האופטימיות שנרשמה בשווקים בחודשיים האחרונים גרמה לראלי במחירי המניות, ולעליות חזקות במחירן של חלק מהסחורות, כגון הנחושת. הספקולציות התבססו על ההנחה שאם הכלכלה תפסיק להידרדר בקרוב וההתאוששות תגיע, הסקטורים השונים ישובו להתרחב והביקוש לנחושת יעלה.



מחיר הנחושת עלה מהמינימום שנרשם בסוף דצמבר, 1.248 דולר לפאונד, והגיע ל-2.212 דולר ב-17 באפריל. מדובר בעלייה של מעל 45%, כשרוב העלייה נרשמה החל מחודש מארס. לאחר מכן, הנחושת נסחרה בתנודתיות רבה. אולם, הנתונים הכלכליים שפורסמו בשבוע שעבר גרמו לחשש שהעלייה באמון המשקיעים הייתה בלתי מבוססת.



התפוקה התעשייתית בסין והמכירות הקמעונאיות בארה"ב היו חלשים מהתחזיות. בנוסף, התפרסמו נתונים קודרים לגבי המצב הכלכלי בגוש האירו, על ירידה חדה בתמ"ג ברבעון הראשון של 2009 בגוש, ובפרט התכווצות חזקה בכלכלות המובילות, כגון גרמניה, איטליה וצרפת.