>> לפני כחודשיים ערך הממונה על שוק ההון ידין ענתבי מסיבת עיתונאים בבניין הבורסה ברחוב אחד העם בתל אביב. הנושא הבוער דאז היה דיון בשאלה אם חברות שלוו כסף מהציבור יוכלו להשיב את חובן.
באגף שוק ההון תיכננו מהפכה קטנה, וענתבי הסביר כי "הגופים שמנהלים את החיסכון ארוך הטווח יצטרכו להיות אקטיוויים מאוד בבואם לגבות חובות מהחברות שבהן השקיעו.
"זו הסיבה לכך שאנו מתכוונים להסיר את המגבלות שקשורות במגעים בין הגופים האלה לבין עצמם. אין שום הבדל בין עמית שמבוטח בכלל לעמית שמבוטח במגדל, ולכן מותר להם לעבוד בשיתוף פעולה".
בארבע השנים האחרונות גדל שוק האשראי החוץ-בנקאי במהירות. החברות הנסחרות התרגלו לממן את פעילותן באמצעות גיוס כסף מהציבור (כלומר בעיקר מקרנות הפנסיה, קופות הגמל, פוליסות ביטוח החיים וקרנות הנאמנות). אשראי זה, שנלקח למעשה מהציבור, החליף בהדרגה את האשראי הבנקאי - וכיום שולטים הבנקים רק על 50% משוק האשראי.
שנות הגאות איפשרו לחברות לגייס סכומי כסף אדירים בעלויות מופחתות. התוצאה ניכרת ב"עונת הסדרי החוב" הפוקדת את שוק ההון בימים אלה, כאשר חברה אחר חברה באה למוסדיים המנהלים את כספי הציבור ואומרת להם, 'צר לי, אני לא יכולה לשלם את החוב לפי התנאים המקוריים. תגיעו אתי להסדר". המפסיד הישיר משמיטת חובות הוא כמובן הציבור - שיראה את כספי הפנסיה שלו נעלמים והולכים.
באגף שוק ההון מעוניינים שהגופים המוסדיים - אותן קרנות פנסיה, קופות גמל, פוליסות ביטוח חיים וקרנות נאמנות - יתאגדו ויפעילו לחץ משותף על החברות כדי שאלה ישיבו את חובן.
בפני ענתבי עמד אז מכשול בדמות הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, שהציבה שורת דרישות לגופים המוסדיים. כך למשל איפשרה קן שיתוף פעולה בין שלושה גופים מוסדיים לכל היותר, ודרשה כי כל השיחות בענין ההסדר חייבות להיות מתועדות וכי כל מידע לגבי השיחות חייב לעבור לידי כל בעלי איגרות החוב. באגף התקציבים ניסו להעביר "חוק עוקף הגבלים עסקיים", שעליו אמרה קן בתחילת מאי כי "כוונת משרד האוצר לשנות את חוק ההגבלים העסקיים מיותרת".
לפני ארבעה ימים ירדה רשות ההגבלים העסקיים מהעץ והוציאה "סיכום דיון בעניין מגעים בין משקיעים מוסדיים להסדרת גביית חובות". על פי ההוראה החדשה, מאפשרת רשות ההגבלים העסקיים שיתוף פעולה בין יותר משלושה משקיעים מוסדיים לצורך הפעלת לחץ על חברות שאמורות להחזיר חוב. עוד נכתב בסיכום הדיון כי "רשות ההגבלים העסקיים רואה בעין יפה שיתופי פעולה בין משקיעים מוסדיים שמטרתם הטבת יכולתו של ציבור המשקיעים לגבות חובות".
רשות ההגבלים העסקיים מטילה שתי מגבלות בלבד באשר על המגעים האלה. הראשונה היא שכחלק משיתופי הפעולה לא יועבר בין המשקיעים המוסדיים מידע שאינו נוגע להסדרת החוב הספציפי שבעניינו מתנהלים המגעים.
הדרישה השנייה היא ששיתופי הפעולה לא יהיו בסכומים מהותיים. עם זאת, הדרישה השנייה למעשה אינה מקשה על שיתופי הפעולה, שכן היא דרישה קלה מאוד. ברשות קובעים כי "מהותי" פירושו 15% מסך כל הפעילות שמנהל משקיע מוסדי. כך יותר למשקיע מוסדי שמנהל 100 מיליארד שקל לערוך הסדרי חוב משותפים בסכום מצטבר של 15 מיליארד שקל. גם למי שמנבא הידרדרות נוספת בשוק החוב קשה להניח כי המוסדיים יזדקקו ליותר מכך. המטרה, כך נראה, היא לתת יד חופשית למשקיעים המוסדיים כדי שיוכלו ללחוץ על חברות להשיב את כספי הציבור.
רשות ההגבלים העסקיים אישרה הגופים המוסדיים ינהלו ביחד את המאבק בהסדרי החוב
טל לוי
19.5.2009 / 17:03