אפריקה ישראל על דחיית פרויקט הרב קוק בירושלים: החלטת ועדת הערר פוגעת בזכות הקניין

אפריקה ישראל וחברת שיינפלד עתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים נגד החלטת ועדת הערר לתכנון ובנייה במחוז ירושלים. החברות טוענות כי ועדת הערר שגתה כשהחליטה לדחות את תוכנית המגורים ברחוב הרב קוק בירושלים וחייבה את החברות להקצות חלק ניכר מהפרויקט למלונאות. "ועדת הערר שגתה שגגה משפטית גסה וניתן לומר כי פגעה בזכות הקניין של החברות", כתבו בעתירה.



מגרש החברות נמצא במתחם גוש 50 במרכז העיר ירושלים בין הרחובות יפו והרב קוק. המגרש נרכש ב-2007 על-ידי אפריקה ישראל מגורים וחברת שיינפלד יזמות והשקעות בהיקף כולל של כ-28.3 מיליון דולר. שתי החברות קיבלו תב"ע לבניית 123 יחידות דיור מעל שטחי מסחר בשלושה מבנים בני 8-10 קומות בשטח כולל של כ-21 אלף מ"ר. ההערכות היו כי היקף המכירות בפרויקט יגיע לכ-76.7 מיליון דולר. לפני כחודש קיבלה ועדת הערר ערר שהוגש על-ידי החברה להגנת הטבע, בו נטען כי תוכנית הבנייה מאפשרת בניית מלונאות ומסחר עם אופציה לשילוב מגורים. בפועל, נטען, החברות בונות פרויקט מגורים כאשר רק הקומה הראשונה הוקצתה למסחר.



החברות מתמקדות בעתירתן בשני היבטים מרכזיים: פרשנות תכנון התב"ע ופגיעה בזכות הקניין. לגישתן, במגרש לא הייתה כוונה לחייב בניית מלונות ופרשנות התוכנית אף הובאה לידיעת ועדת הערר על ידי עורכי התוכנית כמתירה ולא כמחייבת. "עורכי התוכנית פרשו תכלית זו בפני ועדת הערר. ההפך הוא הנכון, חיוב העותרות בשילוב מלונאות, ולו בהיקף מינימאלי, יביא לסתירה פנימית ומהותית במסמכי התוכנית. התוכנית פורשה בכל עת ולא יעלה על הדעת, בדיעבד, לכפות על העותרות פרשנות אחרת...ועדת הערר שגתה שגגה משפטית גסה בהתעלמה מדבר החקיקה". בפירוש הכינוי "מסחר ומלונאות" טוענות החברות כי הדבר מעניק זכות בחירה לבעלי הקרקע, למסחר או/ו-מלונאות. "ההוספה נכנסה רק במקרה שבעל הקרקע יבחר לפי שיקול דעתו להקים מלון", הן כותבות בהסתמך על חוות דעת של עורכי התוכנית.



לטענת החברות, בהסתמך על הדברים הללו הן כילכלו את צעדיהן, ולכן החלטת ועדת הערר מהווה פגיעה בזכות הקניין. "בגדר כך שולם היטל השבחה, נרכשה הקרקע, קודם תכנון, הוצא היתר חפירה ובוצעו פעולות בלתי הפיכות במקרקעין. כל הפעולות האמורות היו כרוכות בהשקעות עתק חסרות תקדים מצד העותרות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים...כאשר ניצבות בפנינו שתי דרכים לפרשנות התוכנית, ובמיוחד כאשר שתיהן סבירות והגיוניות לשונית, יש להעדיף את הפרשנות המיטיבה עם בעל המקרקעין והנותנת משקל לזכות הקניין שלו. בחלוף כשמונה שנים מיום שאושרה התוכנית", מסכמות החברות", "וכשאנו מצויים ממש ערב פקיעת התוכנית הכוללת זכויות לבנייה אינטנסיווית בהיקף של עשרות אלפי מטרים, מתבצעת בנייה אחת בלבד בתחום התוכנית. קבלת פרשנות ועדת הערר פוגעת בבניית הפרויקט, המתעכב כבר כשנה בשל התנגדויות והערר שבעקבותיהן".