>> ביום שני בערב, לאור השקיעה על הטיילת המפורסמת של קאן, הקורניש, עמד מנהל הקרן הישראלית לקולנוע, כתריאל שחורי, בפתח בית הקפה פלאז' דה גואלן ולא האמין למראה עיניו. שחורי הזמין 250-300 איש לקבלת הפנים המסורתית של המשלחת הישראלית לפסטיבל הסרטים בקאן, וקיווה שרובם יגיעו. ואולם מספר המבקרים שבאו להתחכך בתעשיית הקולנוע הישראלית היה כפול, והתקרב ל-600.
כוסיות השמפניה שיקשקו, התקרובות באו והלכו והישראלים היו שיכורים משמחה ומיין. לאירוע הגיעו האנשים החשובים שכל תעשיית סרטים רוצה למשוך - המממנים. אלה כללו את מנהלי קרנות הקולנוע של אירופה ובהן קרנות מצרפת, גרמניה ובריטניה, מנהלי תחנות טלוויזיה, מנהלי תוכניות המדיה הגדולות באיחוד האירופי ומנהלי גופים ציבוריים.
האירוע הזה הוא רק אחד מבין מאות אירועים שמתקיימים בפסטיבל קאן בחציו הראשון של השבוע - המוקדש באופן מסורתי לעסקים. זהו אמנם החצי הפחות זוהר של הפסטיבל, אבל עליו מרוחה החמאה. החלק השני, הנוצץ, שבמהלכו מגיעים לקאן כוכבי הוליווד כדי לפסוע על שטיחים אדומים, החל רק ביום רביעי. ובכל זאת, היה קצת זוהר בקבלת הפנים הישראלית: כוכבי שלושת הסרטים הישראליים שעלו לגמר, לצד כ-100 סרטים אחרים מתוך 1,800 שנשלחו לפסטיבל (כלת הים, עז'מי ועיניים פתוחות לרווחה). השחקן הוותיק והבמאי מוני מושונוב עמד לצד השחקנים טינקרבל ורן דנקר, דאנה איבגי שוחחה עם זהר שטראוס ולא רחוק מהם היו הבמאים קרן ידעיה, חיים טבקמן, ירון שני וסכנדר קופטי.
"יש כיום שלוש מדינות על מפת ההתעניינות של הקולנוע העולמי - ישראל, רומניה וטורקיה, לצד הקולנוע בדרום אמריקה", אמר שחורי. אין לו ספק שהקולנוע הישראלי מתחיל למגנט אליו את תשומת הלב של התעשייה העולמית, והמגנוט הזה שווה הרבה מיליונים. בארבע השנים האחרונות מתוקצבת תעשיית הקולנוע הישראלית בכ-14 מיליון דולר בממוצע לשנה לסרטי עלילה - 40% מהם ממשקיעים זרים. זהו תקציב סביר, אומר שחורי, בדומה לתקציבי מדינות אחרות בסדר הגודל של ישראל.
גם התמ"ת קאן
שחורי, המתמקד בקאן בקידום השקעות ובהפצת הסרטים הישראליים, תוגבר השנה בראשונה בשני נציגים ממשרד התמ"ת - נציג המטה לקידום השקעות, צפריר אסף, והנספח המסחרי בפאריס, נתן צרור. השניים הגיעו להציג את התוכנית החדשה של הממשלה לענף הקולנוע, המבוססת על הטבות מס למפיק זר שישתף פעולה עם התעשייה הישראלית. את נוסחת ההטבות גיבשה פרידה ישראלי, ממלאת מקום ראש אגף הכנסות המדינה במשרד האוצר.
"החוק נועד לעודד הפקות סרטים זרים בישראל וקו-פרודוקציות", אמרה ישראלי. "הבנו שיש לישראל יתרונות להציע לענף הקולנוע העולמי ושבמדינות שונות ישנן שיטות לסיוע לתעשיית הסרטים, שיש לה השפעות חיוביות על מיתוג המדינה ועל משיכת תיירים".
חישובי כדאיות כלכלית הניבו מנגנון הקובע כי במקרה של הפקה משותפת שהחלק הישראלי בה הוא עד 25%, יקבל המפיק הזר הטבת מס של 13%; בהפקה משותפת שהחלק הישראלי בה הוא עד 50%, יקבל המפיק הזר הטבת מס של 9%; ובהפקה זרה מלאה שתתבצע בישראל יקבל המפיק הטבה של 20%. "מפיקים כבר הביעו עניין בתוכנית. אנחנו יודעים על מגעים מתקדמים על סף סגירה לביצוע שתי הפקות זרות של סרטים בישראל על בסיס הסיוע", הוסיפה ישראלי.
לפי אסף, השאיפה אינה רק לסייע לסרטים שעלילתם מתרחשת בישראל. "אנחנו מכוונים לכלל התעשייה העולמית בשאיפה להגיע כמה שיותר גבוה - לעוד 'רמבו 3' (סרט אמריקאי שהופק וצולם בישראל)", הוא אמר. לדבריו, חברת ברודקאסט הישראלית מנהלת מגעים עם מפיק אמריקאי לאספקת חלק מהשירותים, כמו אנימציה, להפקה הוליוודית שלו שעלילתה לא מתרחשת בישראל.
בריחתה של דנב
למחרת קבלת הפנים שזכתה להצלחה נאלצו שחורי, אסף וצרור להשאיר מאחוריהם את הקורניש, המים הכחולים ואת המתרחצות בביקיני שגדשו את החוף, ונפגשו לארוחת בוקר עם חמישה מפיקים ומשקיעים מרחבי העולם. לא היה פשוט לגייס אותם לאירוע. ארוחת הבוקר הישראלית התמודדה על תשומת הלב והכיס של המשתתפים מול 15 ארוחות של מדינות אחרות שנערכו בו זמנית.
לשולחן הישראלי הגיעו בין השאר בני פרידמן, מפיק אנימציה צרפתי; אוליקה ניסל מקרן הקולנוע השוודית; שריל ג'ונסון, מפיקה מדרום אפריקה; וכן אשה שייצגה קרן נורווגית ופורום של האיחוד האירופי.
ישראל אומנם החליטה לתת הקלות במס למשקיעים זרים, אבל יש מדינות שמעניקות הטבות מס גבוהות הרבה יותר - עד 40%. לכן, הסביר צרור בארוחת הבוקר את היתרונות היחודיים לישראל - אתרים מיוחדים, אנשי מקצוע, תשתיות מפותחות ונופים שונים שנמצאים במרחק כמה שעות נסיעה. כדי להפיג חששות ביטחוניים, סיפר צרור למשקיעים שחברות ענק דוגמת מיקרוסופט ואינטל פועלות בישראל זה שנים רבות.
השלושה נאלצו להתמודד לא רק עם שאלות על הטבות מס ואיכות התעשייה הישראלית, אלא גם עם שאלות דוגמת "מהי מדיניות חברות הביטוח כשמביאים סופרסטאר לישראל?" התהייה, יש לציין, לא מופרכת כלל. שחורי נזכר איך ערב מלחמת המפרץ הראשונה, נתנה חברת ביטוח הוראה, וקתרין דנב, שהיתה עסוקה בצילומים בישראל, עלתה מיד על המטוס הראשון שהוציא אותה מישראל.
לדברי אסף, המשבר הכלכלי מורגש בכל פינה בקאן. "כל התעשייה נוטה לקחת פחות סיכונים ומחפשת הצלחות בטוחות, ויש נטייה ללכת יותר על סרטים עם שמות גדולים ומפוצצים". המשבר מורגש גם באירוח של הביתנים הלאומיים, שהוא פחות ראוותני מאשר בשנים קודמות. בביתן הישראלי דל התקציב, למשל, בכלל לא מחלקים לבאים אוכל ושתייה. בביתנים אחרים מחלקים מנות צנועות יותר. "ישנה תחרות על המימון הציבורי, שקוצץ", אומרים חברי המשלחת הישראלית.
למרות הכל, אומרים במשלחת, ההתעניינות בביתן הישראלי היתה ערה מאוד והפיחה תקוות. "אנחנו רואים הרבה תנועה בביתן הישראלי. אנשים נכנסים ושואלים", סיפר אסף. "מפיק בריטי נכנס וסיפר שיש לו רעיון לסרט ושהוא מחפש שותף ישראלי להפיק אותו".
פואד אוסף חתימות בקאן
אורה קורן
22.5.2009 / 7:07