ואז הגיח מוטי זיסר מהמסוק

>> חצי שעה לפני הגעתו של איש העסקים ובעל השליטה באלביט הדמיה, מוטי זיסר, לסיור באולפנית אורט טבריה, והלחץ במקום עולה. "עליזה, תעשי סיבוב בשירותי הגברים ותראי שהכל בסדר", אומר אחד מעובדי התחזוקה במקום למנקה, ומזכיר רס"ר בדקות שלפני שאלוף הפיקוד מגיע לביקור.

"תצלמו את הנחיתה, תצלמו את הנחיתה", צועקת אחת הבנות שמתלהבת מאופן ההגעה המיוחד שבחר זיסר - במסוק. בשבילם מדובר ב"מסודר" אמיתי שנוחת באיצטדיון שממול. כמעט כמו תומר לוי (המגולם על ידי השחקן אסי כהן), שנוחת בכיכר המדינה בפרק הפתיחה של העונה השנייה בסדרה "מסודרים". "אז מה אם הוא איש עשיר. לי יש עשרה שקלים בכיס ואני מרגיש טוב יותר. עושר (או שמא אושר) זה בלב. הוא יושב במסוק שלו ומשקשק", אמר איש אחזקה אחר.



אתן יודעות מי בא לבקר? אני שואל קבוצת בנות נלהבות. "מוטי זיסר", הן עונות. אתן מכירות אותו? הן משיבות בשלילה. אז מה סיפרו לכן עליו? אני מקשה, "אברהם (ליפשיץ - מנהל האולפנית, נ"ש) אמר שהוא איש אמיד שתורם רבות לעם ישראל", ציטטה אחת התלמידות את דברי המנהל, כאילו קראה מהמילון, או יותר נכון עשתה עליו חיפוש בוויקיפדיה.



השבוע ערכה אורט פרויקט שמטרתו לאפשר יצירת קשרים בין ההנהגה העסקית של ישראל לבין הנהלות בתי הספר של אורט והתלמידים. בין אנשי העסקים שהשתתפו בפרויקט: רוית בר-ניב, יו"ר שיכון ובינוי; פרופ' גבי ברבש, מנכ"ל בית החולים איכילוב; ועמי סגיס, יו"ר H&O.



כמה יכולים אנשי העסקים להשקיע בחינוך בישראל ומה הקשר בין ניהול בית ספר לניהול עסקים? גם אם לא במוצהר, ברור שכסף וקשרים של אנשי העסקים כמו זיסר יכולים לעזור לבתי הספר - מעין מימון חוץ-תקציבי.



רעש רוטור המסוק מזניק החוצה קבוצת תלמידות ששואגות משמחה כאילו המשיח הגיע. זיסר, שמעון יצחקי (שיץ), מנכ"ל אלביט הדמיה וחברו לפלוגה של ליפשיץ (עליה פיקד יוני נתניהו - יתגאה אחר כך ליפשיץ); וצביקה פלג, מנכ"ל רשת אורט, מגיעים והסיור מתחיל.



"לא רואה את הברק שהיה לנו בעיניים"



הסיור סוקר את הפעילויות החברתיות של בית הספר. הוא מתחיל בקפיטריה, שמופעלת בהתנדבות על ידי תלמידות. רווחי הקפיטריה מופנים למימון הוסטל לילדים מוגבלים. לקפיטריה הוזעק גם נציג מקורס מחשבים שמעבירות בהתנדבות תלמידות לגמלאים. הסיור ממשיך במועדון, שבו מתקיימת, בין השאר, פעילות עזרה לילדים המוגבלים. בדרך מזהה ליפשיץ כמעט את כל הבנות בשמן. הוא שואל קבוצת תלמידות שנקראת בדרכו: "הכל בסדר?". "כן", הן עונות פה אחד. "מה כן? כן, ברוך השם", הוא מרביץ בהן תורה.



לאחר מכן נפגשים עם תלמידות בית הספר, ואז זה מתחיל: כמו בסרטון פרסומת, שופכות בנות האולפנית בפני זיסר את תחושותיהן. "כיף לי ללמוד כאן, "כיף לי להיות כאן", "אני מקבלת פה גם ערכים וגם יהדות", אומרת כל אחת בתורה. "לפה באים לא רק כדי ללמוד אלא גם כדי לעשות פעילויות נוספות", מדווחות התלמידות שבוודאי נבחרו בקפידה למפגש הזה.



אבל על אף שהן ניסו לתת את התשובות הנכונות, זיסר מפתיע: "לא שמעתי אף אחת אומרת 'אני רוצה להנהיג'", הוא אומר. "אני, שנולדתי בשכונת התקוה, וגם שיץ, גדלנו במשפחות מרובות ילדים בדירה קטנה והתחנכנו בתנאים פחות טובים מאלה של הילדים של היום. אני לא רואה את הברק הזה שהיה לנו בעיניים". תגובה לדבריו הוא לא קיבל.



במקום זה הוא זכה לשמוע על מיזם נוסף של בית הספר, במסגרתו נרכש מזון בשדרות ומחולק למשפחות שכולות עם מכתב מצורף.



"צריך להשקיע פי ארבעה בחינוך"



"הפגישה הזו נותנת לי דלק לעוד חצי שנה", אומר זיסר אחרי הפגישה עם התלמידות. "הציונות הדתית נמצאת כיום במשבר. על אף שהיא עמוד השדרה בהרבה מקומות - כמו צה"ל - היא לא לוקחת חלק בהנהגה". זיסר נחשב אחד התורמים העיקריים למפד"ל ומקורב גם לבית היהודי.



"חזר לי האמון בחינוך בבתי ספר", הוא אומר. "במרכז יש בתי ספר שאין בהם משמעות. לומדים שם דברים והתלמידים עוברים על אותם חומרים עם מורה פרטי אחר הצהריים. פעם אם ילד לא ידע משהו, הוא היה רץ לשאול את הסבא - מפה גם נולד הכבוד למבוגרים. כיום ילדים רצים לחפש בגוגל".



לדידו של זיסר, אם היו נותנים לו לנהל את התקציב הוא היה עושה זאת אחרת. "הייתי נותן יד לגירעון גבוה, אבל עם השקעה בחינוך - כיום צריך להשקיע פי ארבעה בחינוך, יש מספיק כסף להכל. לא צריך לוותר על כלום", הוא אומר. "בנימין נתניהו הוא ראש ממשלה ראוי, אך לא נותנים לו למשול בגלל שיטת הממשל בישראל. מה שקרה עם תקציב המדינה הוא קרב אגרוף אלים בין הממשלה, האוצר והמעסיקים. עיני התגלה כקלע השלשות הטוב ביותר", מגייס זיסר כמה ענפי ספורט כדי להסביר את התוצאה.



"נתניהו הוא שצריך להחליט איך לעשות גירעון ואיך לייצר צמיחה. ממשלת ישראל צריכה לתעל את הגירעון למקומות כמו השקעה בתעשיות ובטכנולוגיה", מוסיף זיסר.



אולי המשבר נותר מאחור ואין מה להילחץ?



"יש מי שחושבים כי אנחנו כבר יוצאים מהמשבר אבל אני לא חושב שזה כך. צפויים לנו עוד רבעון אחד או שניים קשים, אבל לקראת 2010 יהיה שינוי לטובה. המשבר הזה כלל משבר מוניטרי של הבנקאות הפיננסית, שברובו כבר טופל. כיום אפשר להרגיש באווירה אחרת בתחום הפיננסים. יש בנקי השקעות שעורכים כבר טקסי קבלת פנים - חזרנו לעסקים של פעם", הוא צוחק. "ואולם, נכונו לנו עוד משברים בעולם. יהיה משבר לפירמות - אלה שיוכלו לשוב ולגייס ואלה שלא. יש גם סכנה של משבר של כרטיסי אשראי", הוא מוסיף.



ומה לגבי הטייקונים האחרים?



"המדינה לא צריכה לעזור לשום טייקונים - המדינה צריכה לייצר תנאים כלכליים כדי לייצר צמיחה מחדש. כיום אין גיוס בנקאי ואין גיוס חוץ-בנקאי. המדינה צריכה לעזור לחברות מתוך שיקול כלכלי ולא אם קוראים לבעלי השליטה שלהן משה או יענק'ל".