מצד אחד המיתון בישראל בעיצומו, מצד שני המומחים אומרים שהרע מכל מאחורינו - למה להאמין?

זה היה שבוע מבלבל. מספרים שנזרקו לחלל האוויר הטיחו את מצב הרוח הישראלי מצד לצד. הנתונים של הלמ"ס שפורסמו בתחילת השבוע הצביעו על כך שישראל מצויה במיתון עמוק: ברבעון הראשון של 2009 התכווץ המשק ב-3.6%, היצוא צנח ב-46%, היבוא צלל ב-63% והצריכה הפרטית קטנה ב-6.2% - נתונים קשים מאוד וגרועים מהתחזיות.



ואולם לקראת סופו של השבוע פירסם בנק ישראל את המדד המשולב לתיאור מצב המשק, שירד באפריל ב-0.3%, לאחר ירידה של 0.7% במארס, 1.3% בפברואר ו-1.5% בינואר. במלים אחרות: הנתונים אולי קשים מאוד, אבל המיתון, כך נראה, נבלם. וזה לא האור היחיד בקצה המנהרה - גם הבורסות בישראל ובעולם מראות סימנים חיוביים, והמומחים מצהירים שהרע מכל מאחורינו.

ומה הציבור חושב על כל זה? הישראלים, כך נראה, מבולבלים - ומצב רוחם מושפע מהנתונים הסותרים, לכאורה, שמתפרסמים השכם והערב. מצד אחד, סקר בינלאומי של מכון נילסן מגלה כי הישראלים נוטים לצדד בדיווחים האופטימיים: כ-80% מהם אמנם חשים כי המדינה מצויה במיתון, אבל 30% בטוחים שהמיתון הזה יחלוף בשנה הקרובה. הסקר נערך בקרב כ-30 אלף גולשים ב-52 מדינות.



נתונים אלה מצביעים על רוח חיובית של הישראלים לעומת אזרחי העולם - 95% מאזרחי ארה"ב מאמינים כי מדינתם נמצאת במיתון ורק 19% חושבים שהיא תיחלץ ממנו בשנה הקרובה. בבריטניה, 98% סבורים כי המדינה במיתון ורק 13% סבורים כי הוא יסתיים בשנה הקרובה. בצרפת מאמינים רק 11% שייצאו השנה מהמיתון, וביפאן - רק 5%.



רוחות של תקווה מנשבות בעוצמה חזקה יותר בהודו ובווייטנאם: כ-60% מהתושבים שם מאמינים כי ייצאו מהמיתון בשנה הקרובה.



למרות התחושה החיובית של הישראלים שעולה מהסקר של נילסן, במשאל רחוב שערך TheMarekr בכמה מוקדים מרכזיים בישראל (ראו מסגרות) עולה כי האזרחים לא רואים הרבה סיבות לאופטימיות. "המצב על הפנים", אומר מוסא עבדל חייק, אחד ממוכרי הירקות בשוק הכרמל, תוך שהוא מציג את מגש התותים שלו שעדיין מלא לקראת סוף היום. "שום דבר לא הולך וכל היום אנחנו מסתכלים אחד על השני". בעל דוכן אחר, עמאד אבו אלקיאן, מעריך כי ביטול הפטור ממע"מ הצפוי על הירקות והפירות לא מעודד: "אם יהיו מסים כל השוק יסבול, כבר ככה אין עבודה".



חוששים מיוקר הבריאות



הסקר של נילסן חושף עולם בחרדה: 23% מהמשיבים חוששים מהמצב הכלכלי ו-22% חרדים לביטחון התעסוקתי שלהם (בהשוואה ל-10% בסקר הקודם שנערך לפני חצי שנה). גם הישראלים חוששים לעבודתם ולמצבם הכלכלי, אבל בניגוד לעולם, בישראל קיים חשש נוסף כבד מאוד: החשש מההוצאות בתחום הבריאות. בעוד בממוצע העולמי 6% בלבד אמרו כי הם מוטרדים מרמת ההוצאות על בריאות, בישראל השיבו 11% כי העניין מטריד אותם.



הסקר של נילסן, שנערך מדי חצי שנה, מייצג את האוכלוסייה העולמית של הגולשים באינטרנט (כמיליארד צרכנים) והוא הגדול ביותר בעולם מסוגו. תוצאות הסקר, המתפרסמות כאן בראשונה, מסתמכות על הסקר שבוצע בסוף מארס 2009. הסקר הקודם של נילסן היה כמובן הרבה יותר אופטימי.



אולי ינחם לדעת שלמרות הכל, רק 4% מהישראלים אמרו כי הם מוטרדים מטרור ומלחמה. דאגות נוספות שהעסיקו מאוד את הישראלים לפני שנה נהפכו למינוריות כיום: האיזון בין העבודה לחיים הפרטיים העסיק אותנו מאוד ב-2008 (13%), אבל המיתון השכיח את הדאגה הזאת (6% כיום). גם נושא החינוך ורווחת הילדים ירד בדירוג הדאגות (6% לעומת 13% ב-2008). התחומים שהכי פחות מטרידים את הישראלים בימים אלה הם הפשע במדינה ורווחתם הכלכלית של הוריהם.



70% מהצרכנים בעולם שינו את הרכב ההוצאות שלהם כך שיוכלו לחסוך בהוצאות (שיעור זהה בישראל). מהמחקר של נילסן עולה כי שלושת הצעדים העיקריים שנקטו צרכני העולם הם צמצום בהוצאות על בגדים חדשים, קיצוץ בצריכת בידור מחוץ לבית וחיסכון בדלק ובחשמל.



בישראל, יותר צרכנים חסכו באמצעות ביטול תוכניות לבצע שידרוגים טכנולוגיים, החלפת מוצרים לבית וכן קיצוץ בהוצאות הטלפון. בארה"ב ובריטניה, לעומת זאת, הצעד העיקרי היה חיסכון בהוצאות חשמל וגז (71% לעומת 45% מהצרכנים בישראל). הסעיף הבולט ביותר שבו הישראלים חתכו בהוצאות בצורה חדה יותר מאשר הממוצע העולמי הוא התקשורת - 44% מהצרכנים בישראל לעומת 39% בממוצע עולמי.



ומה עושים הצרכנים עם הכסף הפנוי שלהם בסוף החודש? העברת הכספים לחיסכון (48% בעולם ו-40% בישראל) ופירעון הלוואות (32% בעולם ו-33% בישראל). בנוסף, מהסקר עולה כי ישראלים מוציאים יותר מהאמריקאים על חידושים טכנולוגיים (17% לעומת 9%), אך פחות מהממוצע בעולם (21%); יותר ישראלים ישימו את כספם הפנוי בתוכניות פנסיוניות (15%) מאשר צרפתים (3%) ובריטים (8%), והישראלים גם משקיעים יותר את כספם בבורסה (11%) בהשוואה לתושבים בארה"ב (3%), בריטניה (4%), צרפת (7%) וספרד (6%).



שוק הכרמל



"הלקוחות עזבו, ובמקומם הגיעו אנשי השוק האפור"



>> המוכרים בשוק הכרמל מתוסכלים. ביום שלישי האחרון, בשעת אחר צהריים מוקדמת, השוק כמעט ריק והתנועה הדלילה מתרכזת בעיקר בכניסה הסמוכה לרחוב אלנבי. שם, מסבירים הרוכלים, מוכרים עכשיו תותים במחירים נמוכים של סוף היום.



"המצב על הפנים", אומר מוסא עבדל חייק, אחד ממוכרי הירקות ומראה את מגש התותים שלו שלקראת סוף היום עדיין מלא. "שום דבר לא הולך וכל היום אנחנו מסתכלים אחד על השני". בעל דוכן אחר, עמאד אבו אלקיאן, אומר: "לפני שנה-שנתיים היה אפשר להתפרנס כמו בן אדם, כיום זה בכוח. אנשים כבר לא קונים. אם לא היו באים בסופי השבוע אז גם לא היה לנו מה לאכול". גם התוכנית לביטול הפטור ממע"מ על הירקות והפירות לא מעודדת: "אם יהיו מסים כל השוק יסבול, כבר ככה אין עבודה".



לגואל גרג'י, בעל דוכן סמוך, יש רעיון מקורי. "במקום שוק הכרמל אפשר לכתוב בכניסה 'טיילת הכרמל'", הוא אומר. "תסתכל - מתוך כל האנשים שיש כאן, אולי 5-10 הם קונים. הרוב תיירים שגם לא קונים הרבה וגם רוצים קבלה. רוב הזמן אנחנו מורידים מחירים וזורקים סחורה בסוף היום על הרצפה".



כמה מה"תיירים" בשוק הם קבוצה מאורגנת מחיפה, שהגיעה לסיור אתרים בתל אביב. הם דווקא לא מרגישים את סימני המיתון בשוק, ומתפלאים לשמוע שהמוכרים אומרים שהוא ריק. "בחיפה בשש בערב זה כבר סוף היום ופה עדיין יש אנשים, זה נקרא ריק?" שואל אחד מהם.



את רפי מזרחי, בעל דוכן ירקות ופירות בשוק, זה לא משכנע. "שוק הכרמל גוסס", הוא אומר. "בעלי הדוכנים חיים מתחת לקו העוני וראש הממשלה חולם להטיל מע"מ על ירקות. היו זמנים שהשוק הזה היה המדד של המדינה, אנשים הרוויחו פה כסף וחשבו שזה לא ייגמר, אז הם לא עשו לעצמם ביטוחי חיים או פנסיה. כיום, אדם מבוגר שעוזב את העבודה כאן נשאר בלי כלום והוא יהיה הומלס".



בזמן שמספר הלקוחות בשוק הצטמצם, מספר המלווים בשוק האפור גדל. "יש פה מלא 'בנקים' שמסתובבים, וגם בעלי הדוכנים הסתבכו עם השוק האפור", מספר מזרחי. "כשאין עבודה וצריך לקנות סחורה בבוקר אז מלווים בשוק האפור. הבנקים לא נותנים הלוואות ויש כאן מלווים בשיטה יומית - הם נותנים 5,000 שקל ומחזירים להם כל יום 100 שקל ב-30% ריבית".



חוף הים



"החוף הוא המקום האידיאלי לבלות בו בזמן מיתון"



>> בזמן שבחנויות ובשווקים העסקים בשפל, חוף הים בתל אביב פורח. בחוף בננה ביץ', שבסמוך אליו נמכרה באחרונה דירת יוקרה ב-110 מיליון דולר, מודעים למיתון, אבל הרוחצים בים והמשתזפים בשמש מעדיפים שלא לדבר עליו.



אחד הרוחצים בחוף הוא יוסי משיח, שאינו מועסק ומגיע לחוף "כמעט כל יום". הוא יושב על כיסא על קו המים וקורא ספר. "זה הכיף, במקום עבודה רגילה יש נופש", הוא אומר.



משיח, שחזר מארה"ב לפני כשנתיים וסגר את החנות שהיתה בבעלותו, טוען כי הוא לא מחפש עבודה: "אין כמו להיות בים. זה המקום הכי אידיאלי להיות בו בזמן מיתון".



משיח אומר שהוא לא לבד: "בשתיים בצהריים, כשכולם אמורים לעבוד, יש פה אפילו יותר אנשים. חלקם באמת עובדים בלילה, אבל חלק באים בגלל המיתון. יש מפוטרים שבמקום לשבת בבית ולהיות בדיכאון פשוט יורדים לים".



לא רק מובטלים מגיעים לים. קים סייפרט, אמריקאית שהגיעה לישראל לפני ארבעה חודשים כדי ללמוד באוניברסיטה, טוענת שיש ההבדל ברור בין ישראל לארה"ב: "בארה"ב כולם נפגעו באופן ישיר מהמשבר. בני המשפחות שלהם או הם בעצמם איבדו את מקום העבודה. אמא שלי, למשל, איבדה את מקום העבודה שלה. זה לא רק משהו שקוראים עליו, כולם מרגישים את זה".



לדבריה, "בישראל, אם אתה עובד בתחום המחשבים אז אולי איבדת את מקום העבודה, אבל רוב האנשים נראים בסדר, כולם נראים נינוחים, לא רואים את העצבנות על הפנים של האנשים כמו בארה"ב".



לחוף מגיע הישר מהעבודה גם גיא שטב, שעובד בסטארט-אפ ווייט בוקס סקיוריטי הפועל בתחום אבטחת המידע. "עדיין אין לנו לקוחות ואנחנו במגעים ראשוניים, מנסים לגייס כסף וזה באמת יותר קשה בתקופה הזאת", הוא אומר.



אלי עזרה, שמשחק מטקות עם חבר על שפת הים, הגיע גם הוא ישירות מהעבודה. "לא באים לפה בשביל לחשוב על המצב הקשה, אלא בשביל להתנתק מזה. פה המצב אף פעם לא קשה - כל עוד אתה בים מול השקיעה הכל סבבה", הוא אומר.



מספרה



"נשים התחילו לעשות צבע לבד"



>> באחרונה הבחין אודרי יעקב, בעל מספרה יוקרתית במתחם האופרה החדש ברחוב שאול המלך בתל אביב, שבין לקוחותיו הקבועים יש כמה נשים שהתחילו לצבוע לבדן את השיער.



"יש ירידה מסוימת בנפח הפעילות, אבל את הירידה המשמעותית אנחנו מרגישים בקניית מוצרים משלימים ובטיפולים יקרים יותר, כמו גוונים", הוא מספר. "הרבה נשים מתפשרות ועושות צבע לבד. מדובר בנשים שאני מכיר הרבה שנים, אבל לא זכור לי שהן עשו אי פעם צבע לבד".



ברשימת לקוחותיו אפשר למצוא אנשי עסקים, עורכי דין ורופאים המועסקים באזור. לדבריו, בחודשים האחרונים מגיעים הלקוחות בתדירות נמוכה יותר, ומוציאים פחות. להערכתו, מחזור המכירות שלו ירד בחודשים האחרונים בכ-20%.



לכמה מהלקוחות הוא מוריד את מחיר התספורת. "שמעתי על לא מעט לקוחות שלצערי הרב הם או בני הזוג שלהם פוטרו. אם אני רואה שלקוחה מתקשה או אם הבנתי שפיטרו אותה או את בעלה, אני דורש מחיר נמוך יותר בלי שהן יבקשו", הוא אומר.



נתב"ג



"יש ימים שאפילו כלבלב לא עובר פה"



>> אם אתם יכולים להרשות לעצמכם, כדאי שתשקלו לטוס לחו"ל דווקא עכשיו. התור לבידוק הביטחוני קצר מאוד, יש המון אפשרויות בחירה על אילו מהכיסאות במטוסים לשבת וגם אולם הנוסעים והחנויות ריקים ואפשר לטייל בנוחות.



השפות השולטות בנתב"ג הן אנגלית, רוסית וצרפתית. הישראלים הבודדים שפגשנו בשעת אחר הצהריים השבוע סיפרו כי בחרו לטוס לחו"ל כי היו חייבים לקחת חופש מהעבודה, לרגל יום הולדת או ירח דבש.



אנשי האבטחה בטרמינל מסכימים שבתקופה הנוכחית אפשר להגדיר את התנועה של עשרות האנשים באולם הטיסות כ"עומס". "לאנשים אין כסף אז הם לא טסים. יש פה ימים שאפילו כלבלב לא עובר פה", מציין אחר מהם.



לורונס זאנה טסה לצרפת למפגש עם משפחתה. לטענתה, על אף שהשדה ריק, המיתון בישראל הוא בעיקר פסיכולוגי. "בצרפת אנשים בקריזה", אומרת זאנה. "הם בהיסטריה ועצבניים. הם לחוצים יותר מהישראלים".



מוניות



"בא לנו לבכות בגלל המצב"



>> בעודו נוסע ברחובות תל אביב, נהג המונית בועז יהודאי מביט בפקקים בכבישים ובאנשים שממלאים את הרחובות ואת בתי הקפה ומשוכנע שהמיתון הוא המצאה של התקשורת. "אין מיתון, זה הכל פסיכולוגי. התקשורת בונה לחץ שמשדר לא לבזבז ונוצר מצב שאנשים קונים פחות", הוא טוען.



עם זאת, גם אם לא קל לו להודות בזה, הוא מודה כי הוא מרגיש בעצמו את הירידה בפעילות: "יש ירידה קלה בכמות הנסיעות. יש לי כמה ביטולים של הזמנות ובמשרדים שעובדים אתי התחילו להזמין פחות נסיעות בעבור העובדים שלהם".



נהגי מוניות אחרים לא מסכימים עם התיאור האופטימי של יהודאי. בתחנת מוניות הסמוכה לבית המשפט בתל אביב אפשר להבחין בשורה של מוניות וכמעט אף אחת מהן לא יוצאת לנסיעה. "בא לי לבכות בגלל המצב", מסכם אחד הנהגים את הרגשתו. נהג אחר מסביר כי יש ירידה של 50% בפעילות. "נהגים מרוויחים 3,000-5000 שקל בחודש אם הם עובדים 12 שעות", אומר נהג אחד, ואחר מוסיף: "צריך לעבוד 12 שעות, אפילו 15 שעות ביום כדי להביא 450 שקל - וחצי מזה לא יישאר אחרי ההוצאות".



חנות פרחים



"קונים יותר פרחים - במקום מתנות יקרות"



>> בחנות פרחי אלה במתחם בזל בתל אביב דווקא מעודדים מהמיתון. בחנות מספרים כי לקוחות התחילו לקנות פרחים כדי להעניקם בתור מתנות, במקום מוצרים יקרים יותר.



"כשאנשים צריכים לקנות מתנה הם יעדיפו לקנות זר פרחים ב-40-50 שקל במקום בקבוק יין או בונבוניירה יקרים יותר", מספר המוכר בחנות. עם זאת, הוא אומר כי מורגשת ירידה במכירות, שמגיעה אפילו ל-40%: "הכמות של האנשים זהה, אבל הם קונים בפחות כסף. אם פעם היו משקיעים בפרחים 100-200 שקל, כיום הם קונים זרים ב-70-80 שקל".



קניון רמת אביב



חנות אפל מלאה - בילדים שמשחקים בפייסבוק



>> מי שהגיע השבוע לקניון רמת אביב לא התקשה למצוא חנייה. בחניון, העמוס בדרך כלל, היתה חנייה בשפע. גם בקניון עצמו התנועה היתה דלילה והקונים התרכזו בעיקר בבתי הקפה ובמתחם האוכל.



בחנות המחשבים הנוצצת של אפל, שנפתחה בספטמבר, מתקבצים בשעות אחר הצהריים ילדים רבים, תלמידי בית הספר שעוברים בקניון בדרכם הביתה. השבוע, מלבד שמונת המוכרים היו בחנות כ-20 ילדים. במקום יישומי אפל, בכל המחשבים בחנות פתוחים חלונות אינטרנט עם פרופילים בפייסבוק. "באנו הנה ישר מהלימודים כדי לשחק יחד בפייסבוק", מסביר אחד הילדים. המוכר מאשר: "זו חנות פייסבוק. האינטרנט חינם והילדים נהנים מזה".



חנות בגדים



"כולם מבקשים הנחות"



>> בחנות מותגי היוקרה FM שברחוב אבן גבירול בתל אביב לא בוצעה מכירה כבר שעתיים - כך מגלה לנו המוכר יוסי שטרית בשעת אחר הצהריים באמצע השבוע.



בעודו מספר על הקשיים, הלקוחה היחידה שנמצאת בחנות, בשנות ה-20 לחייה, רוכשת סוף סוף שמלה לבנה. אבל היא עדיין מתקשה להשלים עם המחיר ששילמה עליה - יותר מ-600 שקל (אחרי הנחה שביקשה - וקיבלה). "אני לא מאמינה ששילמתי את המחיר הזה", היא אומרת כמה פעמים ונראית לחוצה. "מדובר בהרבה כסף, לא ציפיתי לקנות בכזה סכום".



לאחר שהיא יוצאת מהחנות מספר שטרית: "היה לי חשוב לתת לה הנחה כי היא רצתה מאוד את השמלה הזאת, וחשוב לי שלקוח ייצא מרוצה. בשביל 2%-2% הנחה זה שווה את זה. בינתיים זו המכירה הראשונה שלי". בכלל, אומר שטרית, רוב הלקוחות מבקשים כיום הנחות. "אנשים חושבים פעמיים לפני שהם קונים", הוא מספר. "יש לקוחות שהיו קונים פעם ב-10-12 אלף שקל וכיום קונים בחצי מזה או לפעמים פחות".



לשכת התעסוקה



"מגיעים לחתום - ואז ממשיכים לחפש עבודה"



>> כשמחפש העבודה האחרון יוצא מדלת לשכת התעסוקה בתל אביב, עובדי המקום מוחאים כפיים ומתופפים על השולחנות. "כנראה שהם מוחאים כפיים כי הם הולכים עכשיו הביתה", אומר ב', מחפש עבודה שעזב את המקום לאחר שהוצע לו לעבוד בתור מנקה במפעל.



בימי רביעי הלשכה בתל אביב נסגרת ב-13:30 ולא נפתחת אחר הצהריים. ייתכן שהעומס בלשכות התעסוקה מתחיל להשפיע גם על עובדי הלשכה. ב' אומר כי היה צריך לשכנע את הפקידים לקבל אותו - על אף שהגיע לפני שעת הסגירה: "הם אמרו לי 'טוב יאללה, תבוא כבר מחר, עכשיו מאוחר'. הייתי צריך ממש לשכנע אותם שאני חייב עבודה".



עודד, שהגיע ללשכה דווקא כדי למצוא עובדים, מספר כי נאלץ להגיע למקום לאחר שלא הצליח להשיג מענה טלפוני.



הפונים ללשכה מספרים שהם מתחילים להתרגל לסטטוס הנוכחי שלהם. הם צימצמו את ההוצאות שלהם, מגיעים ללשכת התעסוקה בבוקר, חותמים וממשיכים את היום - חלקם בראיונות עבודה. פונה אחת מספרת כי בכוונתה להמשיך לבלות עם הילדים ולא לעבוד, עד שיגיעו סימנים לסופו של המיתון - ורק אז תתחיל לחפש עבודה באמת.



ג', עו"ד שפוטר באחרונה, מספר שהוא מעדיף להגיע מוקדם בבוקר ולהתייצב ב"התייצבומט" - המכונות האוטומטיות שבהן אפשר להכניס פרטים ולאשר התייצבות - כדי לפנות את יתר היום לחיפושי עבודה ולראיונות. נראה כי ג' הפנים את מצבו הכלכלי החדש: "זה קשה להסתמך פתאום רק על דמי אבטלה, אז אני מחפש עבודה ומנסה להתקיים גם כעו"ד עצמאי. צריך להתקיים ומגיע לי לקבל דמי אבטלה, אז אני מגיע לחתום".