התעשיינים: קרוב ל- 70% מהבקשות להלוואה לעסקים קטנים ובינוניים נדחו כי לא עמדו בתנאי סף

מסקר שערכה התאחדות התעשיינים בקרב 150 עסקים קטנים ובינוניים עולה, כי המכשול העיקרי לקבלת סיוע בערבות מדינה הוא החברה הכלכלית הבודקת, שתפקידה לסנן חברות לפני שבקשתן מגיעה לקרן ההלוואות. החברה הכלכלית בוחנת את החברות בעיקר לפי עמידתן בתנאי הסף לקבלת ההלוואה, בראשן יכולת ההחזר שלהן. קרוב ל-70% מהבקשות שהוגשו לקרנות המימון הממשלתיות, (הקרן לעסקים בינוניים, הקרן לסיוע לעסקים קטנים בערבות מדינה והקרן ליצואן הבודד) נדחו על ידי החברה הכלכלית.



בין החברות שנדחו ציינו 10% שהועדה מסרה כי הן משתייכות לענף בעייתי. 10% נוספים ציינו כסיבה דו"חות כספיים ו-10% נוספים ציינו כסיבה לדחייה את היחסים הפיננסיים של החברה.



רוב של 73% מחברות התעשייה שבקשתן אושרה על ידי החברה הכלכלית הבודקת, קיבלו אישור להלוואה גם מהבנק אליו פנו. השאר קיבלו תשובה שלילית מהבנק למרות אישור החברה הבודקת.



מסקר של התאחדות התעשיינים לקראת הדיון הצפוי בנושא מחר (שני) בכנסת עולה, כי היקף הבקשה הממוצעת להלוואה מקרנות המימון הממשלתיות, עומד על 2.9 מיליון שקל לחברה ורק כשני שליש מהיקף הבקשות אושרו על-ידי הבנקים - כ- 1.9 מיליון שקל לחברה.



נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש אמר, כי רוב החברות שהגישו בקשה להלוואה (76%) פנו לקרן לעסקים בינוניים, הקרן מעניקה הלוואה של עד חודש מחזור לעסקים להם מחזור שנתי של 22 - 100 מיליון שקל. בעקבות עסקת החבילה תגדיל הממשלה את ערבות המדינה מ-1.3 מיליארד שקל ל-2.6 מיליארד שקלים. זכאות העסקים תורחב ותינתן לעסקים במחזור הכנסות שנתי של 15 מיליון שקל ועד 400 מיליון שקל.



18% מהמפעלים שהגישו בקשות להלוואה, פנו לקרן לסיוע לעסקים קטנים בערבות מדינה. מדובר בקרן תבור שהעניקה הלוואות עד לעסקת החבילה, בהיקף של עד חצי מיליון שקל, לעסקים עם מחזור של עד 22 מיליון שקל בשנה.



6% מהמפעלים שביקשו לקבל הלוואה, פנו לקרן ליצואן הבודד. הקרן מעניקה הלוואה של עד 1 מיליון דולר, לעסקים עם מחזור של עד 15 מיליון דולר.



הסיבה לבקשת ההלוואה בקרב 74% מהמפעלים היתה להון חוזר. 18% דיווחו כי נזקקו להלוואה לצורך ביצוע השקעה.



ברוש אמר, כי כ-60 חברות קיבלו מימון מהקרן לעסקים בינוניים בהיקף כולל של כ-130 מיליון שקל, זאת למרות שהיקף הקרן (עד לעסקת החבילה) עמד על 1.3 מיליארד שקל.



ברוש מציין, כי מהסקר שערכה התאחדות התעשיינים בקרב כ-150 מפעלים וחברות לקראת סוף חודש אפריל ועד אמצע מאי מתברר כי רק 30% מהחברות הגישו מאז פרוץ המשבר הכלכלי (ספטמבר 2008) בקשה לקבלת הלוואה מאחת מקרנות המימון.



מהסקר מתברר כי כמחצית מהחברות שזקוקות לקבלת אשראי בערבות מדינה לא הגישו כלל בקשה. בין הסיבות שצויינו: 33% נרתעו מההצורך בערבות אישית; 31% ציינו כי הריבית גבוהה מדי; 21% ציינו את משך הטיפול הארוך מבחינתן; 20% ציינו כי לא עברו את תנאי הסף; 17% ציינו את היעדר הביטחונות כסיבה, 13% ציינו כי תהליך ההגשה מחייב הוצאות גבוהות; 11% נוספים ציינו כי לא הגישו בשל תנאי הגבלת שכר ומשיכת דיוודנד כפי שמופיע בקרנות; 9% לא הגישו בשל העובדה כי תהליך ההגשה מחייב רמת מקצועיות גבוהה מדי ו-7% בשל הדרישה להסרת סודיות 43% לא פנו כיוון שחששו מהבירוקרטיה. (ניתן היה לציין יותר מסיבה אחת).



מהסקר של התאחדות התעשיינים מתברר עוד, כי משך הזמן הכולל מתחילת תהליך ההיערכות להגשת הבקשה ועד לקבלת הכסף בבנק עומד בממוצע על יותר משלושה חודשים (כ-13 שבועות). מזה, כשלושה שבועות של היערכות להגשת הבקשה, כחודש וחצי משלב הגשת הבקשה ועד לקבלת אישור הבנק וכחודש נוסף עד לקבלת הכסף.



מהסקר מתברר, כי 30% מהחברות שהגישו בקשה לאחת מקרנות המימון הממשלתיות נעזרו בשלב הגשת הבקשה בגוף מייעץ (רו"ח/כלכלן ועוד) שאיננו עובד החברה, כאשר הסכום הממוצע ששולם ליועץ חיצוני על-ידם עומד על כ-5,000 שקל.