מזרחי טפחות: שער הדולר ינוע בתקופה הקרובה בין 4.2-4.0 שקל; בטווח הקצר אפשר שהשער יימצא מתחת לתחום זה

במזרחי טפחות מעריכים ששער הדולר ינוע בתקופה הקרובה בין 4.2-4 שקל לדולר, כשבטווח הקצר אפשר שהשער יימצא מתחת לתחום זה, אך בהמשך ישוב להתנהל בתוכו.



"אם לשפוט מהשינויים במטבעות השונים בימים האחרונים, התחזקות השקל נראית מהירה מדי, גם בהינתן היחלשות הדולר בעולם", אומר רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה במזרחי טפחות. לכן לטענתו, אם הציבור ישתכנע שאין בכוונת בנק ישראל לקטוע את רכישת הדולר בקרוב, לא מן הנמנע שהתחזקות השקל תתוקן, לפחות חלקית, בקרוב.



במזרחי טפחות אומרים כי במבט קדימה, ההפרש החיובי הגבוה בין קצב האינפלציה בארץ (3.1%) ובארה"ב (-0.7%) ב-12 החודשים האחרונים, אמור לתמוך בפיחות בשער השקל כנגד הדולר. זאת משום שהוא מייצג משק קטן, הפתוח לחלוטין לתנועות סחר והון. הפרש זה התרחב לאחרונה, ולכן הפיחות בשער השקל כנגד הדולר אמור להיות מהיר יותר.



מנגד, תלילות עקום התשואה לפדיון, שלפי ההערכות השונות לא תצטמצם בקרוב ואולי אף תתרחב, מהווה משקל נגד להשפעת הפרשי האינפלציה ותומכת בהתחזקות השקל, טוען מנחם. זאת, כל עוד הנחות העבודה הן שתימשך המשמעת הפיסיקאלית ושהסביבה הכלכלית בארץ לא תדרדר בקצב מהיר יותר מאשר בחו"ל. במזרחי טפחות מעריכים ששתי הנחות אלה סבירות בהחלט.



"שני גורמים אלו חזקים למדי וקשה להכריע מי מהם יגבר. אפשר שהשפעת תלילות העקום תקדים את השפעת הפרשי האינפלציה, ותחזק את השקל כנגד הדולר", אומר מנחם.



התחזקות השקל קשורה להתפתחויות מקומיות



במבט ל-30 ימי המסחר האחרונים, בהשוואה בין 11 מדינות נבחרות, חלקן מפותחות וחלקן מתפתחות, התחזקות השקל אינה חריגה, טוענים האנליסטים בבנק. השקל התחזק ב-4.9% כנגד הדולר ודורג רביעי, בהשוואה לייסוף ממוצע בשיעור 3.8%. אם נוציא מחשבון את הפזו המכסיקני, שלא התחזק כנגד הדולר בשל שפעת החזירים שפרצה במדינה בתקופה זו, הייסוף הממוצע גבוה יותר, 4.3%.



עם זאת, במזרחי טפחות מציינים ששניים מהמטבעות שהקדימו את ישראל, הרנד הדרום אפריקאי והוון הקוריאני, נושאים ריביות גבוהות יחסית ונחשבים מטבעות קארי. "כשהסנטימנט הכלכלי משתפר, נוהגים סוחרים ללוות במטבעות הנושאים ריביות נמוכות, כגון ין יפני ודולר אמריקאי, כדי להצטייד במטבעות עם ריביות גבוהות. כשהנחת העבודה היא, שבהיעדר שינוי של ממש בשערי החליפין הצולבים, יוכלו לנצל את הפרשי הריביות", אומר מנחם.



מאחר ובישראל הריבית נמוכה, 0.5%, עצם הימצאותה בשורה אחת עם מטבעות אלה מפתיעה, טוען מנחם. לטענתו, אחד ההסברים לכך עשוי להיות השיפוע המאוד תלול של עקום התשואות לפדיון על האג"ח הלא צמודות, שהופך אותן לאטרקטיביות יחסית ורכישתן על ידי זרים עשויה לתמוך בשער השקל.



מנגד, במבט לחמשת הימים האחרונים, התמונה שונה. במזרחי טפחות מציינים כי השקל מדורג ראשון, עם התחזקות בשיעור 5%, פי 2 מהייסוף הממוצע בשיעור 2.3%. למעשה, כל הייסוף בשער השקל כנגד הדולר נרשם בחמשת הימים האחרונים. רק בהודו, בה המניות זינקו בתלילות בעקבות תוצאות משביעות רצון מבחינת שוק ההון בסיום מערכת בחירות במדינה, נרשמה תופעה דומה.



לכן, מנחם אומר כי ניתן להניח שהתחזקות השקל כנגד הדולר אכן קשורה להתפתחויות מקומיות. נראה שהמרכזית שבהן היא ההערכות שבנק ישראל מתעתד להפסיק בקרוב לרכוש מט"ח. סיכום פגישה בין אנשי בנק ישראל לבין אנשי סיטיגרופ, שפורסם השבוע, רמז לכאורה על אפשרות כזו.



למרות שבבנק ישראל מיהרו להכחיש זאת, עצם העלאת האפשרות לסדר היום הביאה להתחזקות המהירה בשער השקל. ניתן לראות בכך דוגמא למתיחות והרגישות הגבוהה לנושא בשוק המט"ח, אומר מנחם. האנליסטים מציינים שאי הוודאות בשוק המט"ח גבוהה בימים שבשגרה, וגבוהה הרבה יותר בתקופה הנוכחית.