החשבונאות האמריקאית מגיעה לישראל: בנקים יוכלו לבצע הפרשות נמוכות יותר על ירידות בתיק ניירות ערך

הפיקוח על הבנקים מאמץ את כללי השערוך האמריקאים לניירות ערך. הכללים, שישנו את הרישום החשבונאי של ירידת (או עליית) ניירות הערך בתיקי ניירות הערך (נוסטרו) של הבנקים ישליכו על רישום ההפסדים, או הרווחים, בגין ניירות ערך אלו.



בפיקוח על הבנקים מצפים מהבנקים לדווח כיצד יישמו את הכללים החדשים, ועל פי תשובותיהם יחליטו אם ליישם אותם כבר ברבעון השני כפי שרשות ני"ע האמריקאית מחייבת את הבנקים בארה"ב. עם זאת, רשות ני"ע האמריקאית איפשרה לבנקים ליישם את כללי החשבונאות החדשים כבר ברבעון ראשון - אך בפיקוח על הבנקים אוסרים על הבנקים הישראלים לעשות זאת, שכן הם מעוניינים לדעת קודם כל כיצד הם מתכננים ליישם את הכללים ולא היו מעוניינים ליישם אותם בבהילות.



כיום הבנקים נדרשים להגדיר את אופי הירידות - ירידות בעלות אופי זמני (זמניות) או בעלות אופי אחר מזמני (קבועות). כאשר הירידות המוגדרות על ידי הבנק כזמניות תבוצע בגינן הפרשה לקרן ההון של הבנק - כלומר לא תהיה פגיעה ברווחיותו אלא רק בהונו העצמי. בגין ירידות המוגדרות כקבועות תבוצע מחיקה בדו"ח הרווח והפסד של הבנק.



על פי הכללים החדשים, בגין ירידות קבועות יוכל הבנק להפריש רק חלק מהסכום לדו"ח הרווח והפסד, על פי הערכותיו את מחירו של נייר הערך בטווח הבינוני.



הכללים יחולו גם לגבי הפרשות שבוצעו עד כה אך עדיין לא ברורה ההשפעה שלהם על דו"חות הבנקים. מחד - ייתכן שההשפעה תהיה חיובית, שכן הבנקים ייהנו ממידת חופשת לגבי שערוך ההפסדים (או העליות, אם המגמה החיובית בשווקים תמשך). הבנקים יוכלו לבצע מחיקות נמוכות יותר מה שביצעו עד כה בגין ירידות בעלות אופי אחר מזמני. מאידך, ייתכן שההשפעה תהיה שלילית עבור הבנקים - שכן אם, למשל, בנקים הפרישו בגין ירידות בתיקי ניירות ערך לדו"ח רווח והפסד - וכעת יסברו כי חלקן מהסכום שהפרישו הוא בר השבה - הם יוכלו לבצע הפרשה בגינו לקרן ההון אך לא יוכלו לבטל את המחיקה בדוח הרווח והפסד.