משרד הביטחון הזרים לתעש 170 מיליון שקל בשל קשיי נזילות

משרד הביטחון הזרים לתעשייה הצבאית (תעש) 170 מיליון שקל כמקדמות על חשבון רכש עתידי - בשל קשיי הנזילות של החברה. הזרמת הכספים נעשתה בתיאום עם האוצר, למרות שהמלצות הוועדה לבחינת מצבה של תעש (ועדת ואיש) עדיין לא אושרו על ידי שר האוצר סילבן שלום, ושר הביטחון בנימין בן אליעזר.



ההחלטה לאשר את הזרמת הכספים לתעש נועדה לאפשר להנהלה להמשיך ולתפעל את החברה, כדי שבטווח הקצר היא תוכל להתגבר על המשבר הפיננסי בו החברה נמצאת. מקור ממשלתי אמר אתמול כי הכסף הועבר "כדי למנוע מצב שנשפוך את התינוק עם המים". בהחלטה נאמר כי העברת הכספים נעשתה כהתחשבנות פנימית בין תעש למשרד הביטחון, להקדמת תשלומים על חשבון מוצרים שיסופקו לצה"ל.



המעורבים בתהליך הבדיקה של מצב החברה הביעו מורת רוח מהזרמת הכספים. לדעתם, הזרמת הכספים היתה צריכה להתבצע אך ורק לאחר אישור ההמלצות על ידי השרים בן אליעזר ושלום. החשש שהביעו היה כי ההזרמה תיהפך לדפוס קבוע, ואילו ההמלצות של הדו"ח יוכנסו למגירה.



בתשובה לביקורת זו נאמר כי קבלת אישור השרים נדחה מסיבות טכניות בלבד. בשבוע הבא ייפגשו מנכ"לי המשרדים הממשלתיים לאישור המלצות הוועדה. שבוע לאחר מכן יתכנסו השרים בן אליעזר ושלום כדי לאשר את הדו"ח באופן סופי, ולהחליט על יישום ההמלצות.



בדו"ח המלא של הוועדה יש פירוט נרחב מהם הגורמים למשבר העסקי. שני הגורמים העיקריים הם: אי עמידה ביעדי המכירות, ומדיניות שכר שגויה. לגבי הגורם השני נאמר שמדיניות השכר השגויה "הביאה להוצאות שכר נוספות של יותר מ-100 מיליון דולר בשנים 2000-'96, ואלה גרמו לכ-90% סטייה ברווח התפעולי באותה תקופה".



הוועדה קבעה: "לאור ניתוח התוצאות העסקיות של החברה, הגיעה הוועדה למסקנה שלתעש אין יכולת קיום עסקית במתכונת הנוכחית. החברה חייבת לעבור שינויים, חלקם מיידיים וחלקם מבניים לטווח הארוך יותר, על מנת שתוכל להמשיך ולפעול על בסיס עסקי".



אף כי הדו"ח אינו מציין מספר מפורש של עובדים שיש לפטר, ההמלצה היא לסגור או למכור חמישה מפעלים (מגן, ראם, הנכ"ל, המפעל לתעופה והתקשורת), המעסיקים יחד כ-550 עובדים. מהדו"ח עולה גם כי יש לצמצם בכוח אדם במפעלים האחרים של תעש - המבוססים מבחינה כלכלית.



ההערכה שעולה מן הדו"ח היא כי נדרש צמצום נוסף של כ-400 עובדים; כך שעל תעש לקצץ בסך הכל כ-1,000 עובדים ממצבת העובדים שלה. בחברה מועסקים כיום כ-3,600 איש, ועוד כ-500 בקבלנות משנה.



במקביל לצעדים אלו ממליצה הוועדה על איחוד של שתי תשתיות של תעש עם אלה של הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל). הוועדה התייחסה למפעל גבעון ברמלה, המתמחה בייצור הנעה רקטית וחימוש מונחה מדויק, והמעסיק כ-560 עובדים. וכן למפעל מלט"ם ברמת השרון, המתמחה בייצור טילים (דלילה), ומעסיק כ-140 עובדים.



הוועדה התייחסה גם לפיגועי הטרור שבוצעו ב-11 בספטמבר בארה"ב, וההשלכות על פוטנציאל העסקים של הקבוצה לביטחון (קל"ב), הכוללת את מפעלי הנשק הקל והתחמושת. הוועדה מוסיפה: "... כמו כן הוצג לנו, ע"י הנהלת הקבוצה, כי התוצאות העסקיות המסתמנות ל-2001 טובות בהרבה מהתחזיות. יש להתייחס בזהירות לנתונים אלה ולבדוק אם הם משקפים מגמה או אירוע חד שנתי".



עוד קובעת הוועדה לגבי הקבוצה המייצרת נשק קל כי "סל המוצרים החדש אינו מבטיח רווחיות עתידית, וזאת בשל רמת תחרותיות גבוהה בשוק הנשק הקל העולמי, לצד היעדר יתרון איכותי משמעותי למוצרי המפעל".



הוועדה מתייחסת לארבעה כלי נשק שהם המוצרים העיקריים של הקבוצה: מקלע נגב, רובה הסער תבור, רובה מגל וסדרת האקדחים שפותחו במפעל מגן. הוועדה קובעת כי המקלע נגב לא זכה באף מכרז בחו"ל. על התבור נאמר כי "היקפי ההצטיידות החזויים על פי התכנון הרב שנתי של צה"ל, נמוכים משמעותית מתחזית המכירות הכלולה בתוכנית המכירות של המפעל". אשר ליצוא הרובה, נאמר: "יש כאן סיכון רב לגבי מימוש התוכנית, גם אם יהיה רכש צה"לי ורובה התבור ישווק כנשק שצה"ל בחר עבור מערך החי"ר שלו".



לגבי המגל, אומרת הוועדה בהמלצותיה: "עד כה רכשה משטרת ישראל 2,000 כלי נשק מסוג זה. בשוקי היצוא לא נחתמה עסקה משמעותית".



קבוצת הביטחון מייצרת גם אקדחים. הוועדה מתייחסת לתחזיות החברה לעלייה בהיקף המכירות מכ-10 מיליון דולר ב-2001, לכ-17 מיליון דולר ב-2006. בדו"ח הוועדה נאמר: "לא בחנו את התחזית לעומק. אך גם כאן אנו מעריכים שסיכויי המימוש הם בסיכון גבוה".



הוועדה תוהה מה היה מצבה של תעש אם חמשת המפעלים הכושלים היו מאוזנים מבחינת רווח והפסד. "מצאנו כי אם בוחנים את תוצאות כל תעש, בהנחה שהמפעלים שהפסידו היו מאוזנים תפעולית, תעש היתה מסיימת את 2000-'96 ברווח תפעולי של כ-80 מיליון דולר, שהם 3.7% מהמכירות. שיעור רווחיות כזה הוא תיאורטי, ובכל מקרה נמוך מהנדרש לחברה עסקית, יציבה ומבוססת".