התוכנית לדיור מוזל: לא מועילה, לא נחוצה

>> השבוע סיכמה הוועדה העירונית לענייני דיור בר-השגה בתל אביב את ישיבותיה בכמה המלצות, שעיקרן: הדיור יכוון לאנשי העשירון השביעי, שמתגוררים בעיר לפחות שלוש שנים, ויתמקד בעיקר בהשכרה. המנגנון שנועד ליצור תמריץ לקבלנים להשתתף בתוכנית, יכלול זכויות בנייה נוספות. דמי השכירות יהיו עד 2,800 שקל בחודש - לפי רמת ההכנסה. כיצד ייקבעו המשתתפים בתוכנית? באמצעות הגרלה. צעד נדרש? מועיל? מספק את הדרישה? אטרקטיווי לצעירים? ככל הנראה התשובה לכל השאלות היא שלילית.

הוועדה לדיור בר-השגה שמה לה למטרה "לספק פתרונות דיור מגוונים לאוכלוסיות שונות, ובראש ובראשונה הצעירים שגורמים לעיר ליהפך למטרופולין תוסס ודינמי". אבל עם כל הכבוד, הצעירים בתל אביב עדיין לא מוגדרים כזן נכחד שיש להילחם על המשך קיומו.



לפני שנתיים, היו מי שהתלוננו על הסכנה הגדולה שטמונה בשוק שכירות, שבו שכר הדירה עולה בצורה דרמטית, והזהירו מפני התרוקנות העיר מצעיריה. ואולם בשנים האחרונות לא נרשמה עזיבה המונית של צעירים בהיקף מדאיג, שמצריכה התערבות בכלכלת השוק החופשי. להיפך - יותר צעירים בוחרים לגור בתל אביב, ולא חסרות גם משפחות צעירות שמעדיפות את הפיח האורבני על פני גינה עם גדר לבנה.



הצעירים באמת תורמים לאנרגיה המיוחדת של תל אביב, אבל מתי הם נהפכו לאוכלוסייה שצריך להוקיר לה תודה רק על עצם קיומה בעיר ולתת לה פתרונות דיור בתנאים משופרים? לפיכך, לא נראה שהתוכנית באמת דרושה לתל אביב.



את הצעירים תושבי העיר זה כמובן לא מעניין, ורבים מהם ישמחו להתגורר בדירת שלושה חדרים ברחוב בזל עם מעלית וחנייה ב-3,000 שקל. הנקודה היא שזה לא יקרה. בסופו של דבר דיור בר-השגה יתקיים רק בשכונות הדרומיות והמזרחיות, של העיר, שם הדירות זולות ממילא - ולכן הדיור המסובסד יהיה חסר משמעות.



למעשה, השכונות האלה מציעות כבר כיום, ללא התערבת עירונית, דיור זול ובר-השגה לכל החפץ. הצעירים של תל אביב, אלה שמתלוננים על נטל השכירות, יכולים למצוא שם דירות ראויות במחיר סביר. העובדה שרבים מהם ממשיכים לגור במרכז היקר מעידה שאולי המחיר לא נוח, אבל הדירות נמצאות בהישג יד. אם כך, רבים מהצעירים ימצאו את התוכנית לא אטרקטיווית.



ומה לגבי אזורים קצת יותר מבוקשים? העירייה תעודד קבלנים להשכיר דירות למשך עשר שנים בשכירות מפוקחת, ובתמורה תיתן להם זכויות בנייה מוגדלות. ספק רב אם יימצאו קבלנים המקימים פרויקטים חדשים באזורי הביקוש היקרים של העיר, שיתפתו מהתמריץ הכלכלי הזה ויוותרו על תזרים המזומנים הגדול ממכירת הדירות - תזרים שדרוש להם כדי להתקדם לפרויקטים נוספים.



נושא נוסף הוא היקף התוכנית. הדבר אינו מצוין בשום מקום, ואולם לא נראה שהעירייה תוכל להקצות לתוכנית יותר ממאות בודדות של דירות. אם כך, ודאי שהדבר לא יספק את הדרישה וודאי שלא יועיל לשיפור המצב, שגם כך לא בטוח שהוא דורש שיפור.