>> תופעת עבריינות הבנייה גברה והלכה במהלך השנים, וזאת בעיקר נוכח דלות פעולות האכיפה מצד הרשויות והימנעות בתי המשפט מהטלת עונשים כבדים ומשמעותיים על פורעי החוק. בשנים האחרונות חל מפנה בעניין זה, המונחה על ידי בית המשפט העליון, שקבע כי עבירות הבנייה פוגעות באופן חמור וקשה בשלטון החוק ובמרקם התכנוני, וכי יש לנקוט מדיניות ענישה תקיפה ומוחשית כדי להדבירן - לרבות מאסרים בפועל.
דומה כי גישתו זו של העליון טרם חילחלה לכל נימי מערכת המשפט, שכן העונשים המוטלים על עברייני הבנייה המורשעים (במיוחד על ידי הערכאות הנמוכות), אינם משקפים גישה של "מאבק אפקטיווי" אליה כיוון בית המשפט העליון. מקרה מעניין נדון באחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת, במסגרת ערעור על הכרעת דין שניתנה על ידי בית משפט השלום (עפ"א 211/08).
במרכז הפרשה זוג נשוי תושבי היישוב כלנית, שבנו ב-2005 תוספת קומה לביתם וכן שבעה צימרים בסמוך אליו, והכל ללא היתר בנייה. בני הזוג הואשמו גם כי הפעלת הצימרים מהווה "שימוש חורג" לשימוש המותר על פי התוכנית החלה על המקרקעין.
בבית משפט השלום הודו בני הזוג בעבירות המיוחסות להם, הורשעו, וחויבו, בין היתר, להרוס את הבנייה הבלתי חוקית ולחדול משימוש בצימרים בתוך 12 חודשים - אלא אם יתקבל היתר כדין במהלך תקופה זו - לשלם קנס בסך 36 אלף שקל (לכל אחד מבני הזוג) ולחתום על התחייבות עצמית בסך 10,000 שקל שלא לעבור שוב את העבירות הנ"ל במשך שנתיים.
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מחוז צפון, שניהלה את ההליך הפלילי נגד בני הזוג, עירערה לבית המשפט המחוזי, בטענה כי היה על בית משפט השלום להטיל על בני הזוג קנס כספי גבוה בהרבה מזה שהוטל עליהם, וזאת היות שהעבירה שביצעו בני הזוג היא בעלת אופי כלכלי המזכה את מבצעה ברווחים משמעותיים - הן בשל החיסכון בהוצאות לאישור תוכנית להיתר בנייה והן בשל קיצור וחיסכון הזמן הנדרש להליכי אישור ומתן היתר.
הוועדה המקומית טענה בפני בית המשפט כי כדי להרתיע עברייני בנייה יש למצות את הדין עמם ולהטיל קנס שיבהיר להם שביצוע העבירה אינו משתלם כלכלית.
באשר לצו ההריסה והפסקת השימוש שניתן על ידי בית משפט השלום, טענה הוועדה כי היה על בית משפט השלום להורות על הפסקת שימוש ועל הריסת הצימרים באופן מיידי, ולא בתוך 12 חודשים. זאת מאחר שמתן אורכה כלשהי מעודד את הנוהג הפסול של בנייה תחילה ללא היתר והכשרת הבנייה רק בדיעבד - דבר הפוגע קשות בעקרון שלטון החוק ובעקרונות תכנוניים כבדי משקל.
המחוזי קבע כי יש להגדיל משמעותית את סכום הקנסות, כך שבני הזוג ישלמו יחד 135 אלף שקל (בחלקים לא שווים ביניהם) ויחתמו על התחייבות עצמית בסך 50 אלף שקל כל אחד. לעניין צו ההריסה והצו לאיסור שימוש חורג שניתנו על ידי בית משפט השלום, מצא בית המשפט כי יש להותיר את האורכה שניתנה על ידי בית משפט השלום רק לגבי צו ההריסה. לגבי איסור השימוש החורג בצימרים לטובת אירוח, נקבע כי איסור זה יהיה מיידי.
פסק הדין הנדון ברשימה זו מעיד על חלחול גישת העליון כלפי מטה, ולנוכח חשיבות גישה זו יש לקוות כי תמשיך ותחלחל עד לערכאות הנמוכות. או אז ייתכן שתצומצם תופעת עבריינות הבנייה.
-
הכותב הוא בעל משרד עורכי דין המתמחה במקרקעין
החמרה בענישת עברייני בנייה
דן הלפרט
28.5.2009 / 7:11