>> זה החל בהערת שוליים קצרה בסקירה של מינהל הכנסות המדינה שבמשרד האוצר, ונמשך במלחמה בין משרד האוצר ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). משרד האוצר מפקפק בנתוני הלמ"ס לגבי שוק הדירות, ואילו בלמ"ס טוענים שמדובר באי הבנה בסיסית של המהות והמתודולוגיה של מדדי המחירים - ובפרשנות שגויה לנתונים.
לפני כשבוע נחשפה ב-TheMarker סקירה של מינהל הכנסות המדינה על אודות ענף הנדל"ן למגורים ב-2008. בין השאר נכתב בסקירה כי בשנה שעברה נרשמה התייצבות במחירי הדירות, ולכך הוספה הערת שוליים כי נתון זה מנוגד למדד מחירי הדירות בבעלות הדיירים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלפיו חלה ב-2008 עלייה של 11% במחיר הדירות. "יצוין כי על פי המדד של הלשכה מתעדכנות על פי החוק מדרגות מס הרכישה. לפיכך, הועלתה תקרת הפטור ממס רכישה בינואר 2009 לכמיליון שקל", נכתב בהערה. "תחת התפלגות העסקות ב-2008, מדובר בהפסד הכנסות ממס רכישה הנאמד ב-80 מיליון שקל ב-2009".
הערת השוליים היתה אמנם קצרה, אך משמעותה קשה. במשרד האוצר מתלוננים כי הנתונים שעליהם מבססת הלשכה את ניתוחיה בתחום הנדל"ן אינם שלמים, וכי התוצר הסופי אינו אמין. השוואה בין מחירי דירות בבבעלות הדיירים שמפרסמת הלשכה לבין מחירי הדירות הממוצעים שמציגים חישובי מינהל הכנסות המדינה מצביעה על פערים בין הנתונים. זאת, על אף ששניהם מוזנים מאותו מקור - נתוני מס שבח שעוברים עיבוד בשע"מ (שירות עיבודים ממוכן), חברה שמספקת שירותי מחשוב ומידע למשרדי הממשלה. עקב בעיית הנתונים, טוענים באוצר, המדינה תפסיד עשרות מיליוני שקלים.
ראש הלמ"ס, פרופ' שלמה יצחקי, דוחה את הדברים מכל וכל. "סדרות אלה אינן סותרות אחת את השנייה, אלא משלימות אחת את השנייה כשלכל אחת משמעות, מטרה ומתודולוגיה שונה", הוא אומר. לדבריו, הפערים נובעים מבקרת הנתונים שמבצעים הגופים ומהאוכלוסייה שאליה מתייחס הסקר - נתוני הלמ"ס אינם כוללים מכירת דירות מחברה משכנת, כמו עמידר ועמיגור, דירות בבנייה עצמית ודירות במגזר הכפרי.
יצחקי מוסיף כי ניתוחי העסקות בלמ"ס מתבצעים על סמך תאריך עריכת העסקה, בעוד שבמינהל הכנסות המדינה הנתונים מתבססים על תאריך הדיווח. בין שני התאריכים קיים הפרש שיכול להגיע ל-50 יום - מה שיכול להביא לשוני מהותי בין נתוני שני הגופים.
מעבר לכך, טוענים בלמ"ס כי המדד שערכו במינהל הכנסות המדינה מתבסס על נוסחה מיושנת, שכבר אינה בשימוש כמה שנים.
"אנו מודאגים מכך שגוף מקצועי, שאמון על הכנסות המדינה, נותן פרשנות שגויה לנתונים ומפיץ אותה ברבים. אם מינהל הכנסות המדינה יבקש את עזרתנו בהסבר על המדדים השונים, נשמח לעזור לו", אומר יצחקי. "אשר לטענה שההצמדה פגעה בהכנסות המדינה - נראה לנו שיש להתייחס אליה כאל טענת הקוזאק הנגזל. ההצמדה של תשלומים למדד מסוים מכילה בתוכה סיכונים. הם החליטו על צורת ההצמדה, וכאשר ההצמדה אינה פועלת להגדלת ההכנסות ממסים הם מאשימים את המדד".
ומה לגבי הטענות של מינהל הכנסות המדינה, שישנן עסקות נוספות שאינן מדווחות ללמ"ס? יצחקי משיב כי הטענה נבדקת כיום בשע"מ. בלמ"ס מודים, שבאחרונה הוברר כי אכן בקובץ הנתונים שעליו מבוססים הניתוחים, נמצא חסר שמוערך בכ-15% מהעסקות, וכי טרם בוצעה בדיקה מסודרת שתבהיר מדוע מתקיים חסר כזה, ומה גודלו האמיתי.
"גם כך, הנתונים אינם שלנו, אלא של משרד האוצר, משום שהם מגיעים ממס שבח. הם לא יכולים לתת לנו נתונים חלקיים וגם להתלונן אחר כך, שאנחנו פועלים על סמך נתונים חלקיים. מעל לשנה מתקיימים דיונים בנושא וטרם נערכה בדיקה כזו", אומר בכיר בלמ"ס.
במינהל הכנסות המדינה מדגישים כי "בדיקתנו גם מעלה כי קיים פיגור ניכר בדיווח העסקות לקובץ המועבר ללמ"ס, ומאחר שהלמ"ס מעדכנת את הנתונים רק רבעון אחד אחורה נוצר מקור אפשרי נוסף לפער בנתונים".
הוויכוח רחוק מסיום, במיוחד לנוכח פרסום הלמ"ס כאילו מחירי הדירות עלו ברבעון הראשון של 2009 ב-4.8%. מנהלת מכון חיים כצמן גזית גלוב לנדל"ן בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, ד"ר אפרת טולקובסקי, אמרה בשבוע שעבר למוסף הנדל"ן של TheMarker כי מדובר "בנתון שמדהים כל בר דעת". במשרד האוצר נדהמו גם כן, אך עדיין לא פירסמו נתונים סותרים.
השאלה היא האם, בסופו של דבר, ייערך בירור מקיף ואמיתי בנוגע לטענות ההדדיות ואחריו גם יופקו לקחים ותיקונים - או שהמחלוקת תיקבר עד לפעם הבאה שבה נתוני הלמ"ס יפורסמו בסמוך לבניית התקציב.
טעות סטטיסטית ששווה 80 מיליון שקל
מאת אריק מירובסקי
28.5.2009 / 7:11