מתיחות בין וואשינגטון לירושלים: ישראל דורשת הפסקת העדפת הפלסטינים

מחריפה המתיחות בין ואשינגטון לירושלים על רקע דרישתו הבלתי מתפשרת של ממשל אובמה בנוגע להקפאה מוחלטת של ההתנחלויות בגדה המערבית. הדאגה בירושלים גוברת לאור כישלון סבב השיחות עם השליח ג'ורג' מיטשל וצוותו בלונדון בשבוע שעבר. "אנחנו מאוכזבים", אמר מקור מדיני בכיר בירושלים, "כל ההבנות שהיו אתנו בתקופת ממשל בוש שוות בעיני האמריקאים כקליפת השום". פקיד ישראלי בכיר אף ציין כי ארה"ב מסרבת בשלב זה לכל הצעה ישראלית לגבש הבנות חדשות בנושא הבנייה בהתנחלויות. "ארה"ב מובילה קו של לתת הנחות לפלסטינים וזה לא הוגן כלפי ישראל", ציין.



בישראל תולים את העמדה האמריקאית ברצון להתקרב לעולם הערבי והמוסלמי ובנאומו של הנשיא אובמה בקהיר השבוע, שבו יפנה מסר של פיוס למוסלמים. "אנחנו בתהליך של בירור עם האמריקאים לגבי מה הם רוצים", אמר הפקיד הבכיר. "בשלב זה לא ברור לנו מה מניע אותם ומה הם רוצים להשיג".



המחלוקת בלטה במלוא חריפותה בשיחות שהתקיימו בשבוע שעבר בלונדון, בין צוותים אמריקאיים לישראליים. בראש המשלחת האמריקאית עמד השליח ג'ורג' מיטשל ואליו הצטרפו סגנו דיוויד הייל, האחראי על המזרח התיכון במועצה לביטחון לאומי, דן שפירו, וסגן היועץ המשפטי של מחלקת המדינה, ג'ונתן שוורץ.



את הצד הישראלי ייצגו היועץ לביטחון לאומי, עוזי ארד ועו"ד יצחק מולכו שהסתייעו בשני "עדים". הראשון - ראש מטה שר הביטחון, תת-אלוף מייק הרצוג, תיאר באריכות לאמריקאים את ההבנות שהשיגו שרון ואולמרט עם ג'ורג' בוש בנוגע להמשך בנייה בגושי ההתנחלויות בגדה המערבית. הצוות הישראלי ביקש למצוא נוסחה שתאפשר את המשך ההבנות. "העד" השני היה השר דן מרידור, שהופקד על הצדדים הפוליטיים של סוגיית ההתנחלויות. מרידור תיאר את קולות המחאה שעלו בליכוד בנושא הכוונה לפנות את המאחזים הבלתי חוקיים, כדוגמא למצב הפוליטי המורכב שבו נמצא נתניהו. המסר של מרידור היה כי משמעותה המעשית של הדרישה האמריקאית להקפאה מוחלטת של בנייה בהתנחלויות היא פירוק הקואליציה ונפילת ממשלת נתניהו.



הצוות הישראלי הוכה בתדהמה מהעמדה האמריקאית הנוקשה ומהתשובות שנתנו מיטשל ואנשיו ובמיוחד מעמדתם כי ההבנות שהושגו עם הממשל הקודם בנושא הבנייה בהתנחלויות אינן מקובלות. מקור מדיני שעודכן בפרטים ציין כי "האמריקאים לקחו משהו שהיה מוסכם במשך שנים ופשוט עצרו הכל".



המשלחת הישראלית טענה כי הדרישה האמריקאית להקפיא את ההתנחלויות לפי דו"ח מיטשל לא מאוזנת וחד-צדדית. "מה עם דו"ח טנט (ג'ורג' טנט, ראש הסי-אי-איי, ב"ר) שדרש מהפלסטינים לפרק את תשתיות הטרור", שאלו חברי הצוות הישראלי "זה לא הוגן ואין כאן הדדיות מול הפלסטינים".



הצוות הישראלי הסביר לאמריקאים כי הדרישה להקפאה מוחלטת של הבנייה בהתנחלויות לא אנושית, לא מעשית וגם לא תעבור בבג"ץ. חילוקי הדעות הגיעו לשיא כאשר הצד הישראלי העלה את נושא ההתנתקות. "פינינו 8,000 מתנחלים מיוזמתנו", אמרו. תשובתו של מיטשל היתה קצרה. "רשמנו את זה לפנינו", אמר.



לאור התסבוכת הזו ביחסים עם ארה"ב, בירושלים מקווים כי בוואשינגטון יבינו את מגבלותיו הפוליטיות של נתניהו וכי עימות לא יביא כל תוצאה. היום ייצא לוואשינגטון שר הביטחון, אהוד ברק, בניסיון לשכנע בכך את האמריקאים. "אנחנו רוצים להגיע להסכמה עם ארה"ב על הדרך לקדם את תהליך השלום", אמר פקיד בכיר בירושלים. "ניסיון אמריקאי לעשות דווקא יתקע את התהליך ויביא למתיחות וקיפאון שממנו גם ישראל תפסיד וגם ארה"ב תפסיד".



באופן טבעי, סוגיית ההתנחלויות תעמוד במרכז השיחות של ברק בוואשינגטון. מקורות ביטחוניים אמרו ל"הארץ" כי לנוכח הלחץ האמריקאי לא יהיה מנוס מפינוי 22 המאחזים שנותרו ברשימת המאחזים שישראל התחייבה לפנות. "ברור שהמאחזים ברשימה הזו יצטרכו לרדת", הדגישו. בישראל מקווים כי פעילות נחושה לפינוי המאחזים הללו מצדה, תספק את הממשל האמריקאי ותמנע עימות ישיר בשאלה הכבדה השנייה הנתונה במחלוקת בין ואשינגטון לירושלים, "הגידול הטבעי" בהתנחלויות הוותיקות יותר.



ברק ייוועד בוואשינגטון עם שר ההגנה, רוברט גייטס, היועץ לביטחון לאומי, הגנרל ג'יימס ג'ונס, השליח האמריקאי לאזור ג'ורג' מיטשל ובכירים נוספים. לצד שאלת המאחזים, המצטיירת כעת כנקודת המחלוקת הבוערת ביותר בין הצדדים, יעסוק ברק בשיחותיו גם בהקלות שדורשת ארה"ב לתנועה הפלסטינית בגדה המערבית, במאמץ לבלימת תוכנית הגרעין האיראנית, בסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל ובפרויקטים ביטחוניים משותפים לשני הצדדים. בניו-יורק ייפגש ברק עם מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון.