הסטארט אפ הישראלי ביונדווקס מפתח חיסון נגד מגוון הזנים של שפעת - בהם גם שפעת החזירים

ביונדווקס, חברת סטארט אפ המפתח חיסון נגד זנים שונים של שפעת ובהם גם שפעת החזירים, קיבלה לאחרונה אישור ממשרד הבריאות לניסויים קליניים בבני אדם. במסגרת הניסוי, תבחן החברה את יעילות החיסון על פני 60 משתתפים ברחבי הארץ. מאחורי ביונדווקס עומדת כלת פרס ישראל, רות ארנון, שקיבלה את התואר בשל מחקרה המדעי שהוביל לפיתוח תרופת הקופקסון, התרופה הנמכרת ביותר של יצרנית התרופות טבע.



ביונדווקס, שהוקמה ב-2002 וממוקמת בנס ציונה, נסחרת בבורסת ת"א לפי שווי של כ-25 מיליון שקל. בסוף אפריל, עם פרוץ שפעת החזירים, שווי המניה קפץ ב-211%, מה שהעלה את שווי השוק של החברה מ-8.5 מיליון שקל ל-26 מיליון שקל. טרם קבלת האישור לניסוי, קיבלה החברה מענק מהמדען הראשי בגובה של 2.4 מיליון שקל. לפי נתוני חברת המחקר IVC-Online, מאז הקמתה גייסה החברה כ-6 מיליון דולר.



על מנת להתחיל בהליך הרישוי של מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-IDF), החברה תצטרך להצליח בניסוים. ראוי לציין, שגם אם הניסויים הראשוניים יצליחו, פרק הזמן הדרוש לחברה עד שיהיה בידה מוצר מסחרי הינו מספר שנים.



סבב הניסויים הנוכחי מתקיים לאחר כישלון בניסוי קליני בבני אדם, אותו ערכה החברה לפני יותר משנה. הכישלון נבע מתופעות לוואי אשר הופיעו אצל הנבדקים. הסיבה לתופעות הלוואי היתה פורמולציה שהכילה את אחד הרכיבים במינון גבוה מידי. ייתכן ורק הדור השני של החיסונים יזכה להצלחה קלינית בניסויים בבני אדם.



ד"ר רון בבקוב, מנכ"ל החברה, אמר ל-TheMarker: "הניסויים הראשוניים צפויים להמשיך בין 4 ל-5 חודשים. לאחר ניסויים אלה, יהיה ניתן להתחיל בניסויים בהיקף רחב יותר ואף להתחיל את הליך הרישוי ל-FDA. הליך זה יכול להימשך מספר שנים, אולם במידה ותהיה התפרצות נוספת של שפעת החזירים או שפעת אחרת - ייתכן שרשויות הבריאות יזרזו את התהליך".



יתרון החיסון הוא ביכולת התמודדותו עם כל זני השפעת ועם כל המוטציות של הווירוס, כך שלא יהיה צורך לפתח חיסון שונה לכל וירוס בנפרד. פורמולת החיסון תוקפת את הפפטידים (אבני הבניין של החלבונים מהם מורכב הווירוס), ובאופן זה היא יעילה נגד מגוון זני השפעת השונים - שפעןת עונתיות, שפעת העופות ושפעת החזירים.



תמי בן ידידה, המדענית הראשית של החברה, מסרה: "המבנה הגנטי של וירוס שפעת החזירים שהתפרץ כעת, תואם למבנה הגנטי של הווירוס עבורו פיתחנו את החיסון. מסיבה זו סביר להניח כי לחיסון שפיתחנו תהיה אפקטיוויות", לשון דבריה.