חמשת הבנקים הרוויחו ביחד 830 מיליון שקל; ההפרשה לחובות מסופקים עלתה ב-183% ל-1.14 מיליארד שקל

הרבעון הראשון של 2009 הפתיע לטובה את מי שראה שחורות וציפה לקטסטרופה: חמשת הבנקים הגדולים הציגו רווח משותף של 830 מיליון שקל, לעומת הפסד משותף של 793 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, שנבע מהפסד של 1.567 מיליארד שקל לבנק הפועלים כתוצאה ממכירת תיק איגרות החוב של הבנק.



"הרבעון הראשון של 2009 הוא רבעון מעניין: מצד אחד מתחילים להרגיש את המיתון ומצד שני הבנקים משדרים שהמצב לא כל כך נורא והם צודקים - היה ברור שנראה דו"חות פחות טובים אבל בפועל, התוצאות דווקא הפתיעו לטובה", אומר אנליסט הבנקים של לידר שוקי הון, אלון גלזר. אנליסט הבנקים של כלל פיננסים, יובל בן זאב, מסביר כי "הדו"חות מפתיעים לטובה אבל זו הצהרה שצריך לקחת בזהירות שכן יהיה קשה להציג תוצאות טובות בהמשך השנה". שניהם, אגב, מזהירים מפני השלכות המיתון ברבעונים הקרובים ומעריכים כי הבנקים יחושו היטב את העלייה באבטלה ואת הירידה בנפח הפעילות העסקית.



בדו"חות הבנקים נהוג לחפש סימנים ליציאה או להעמקת המיתון ,ולכן מקובל להשוותם גם לרבעון הקודם שהיה קשה למדי עבור הבנקים - חמשת הבנקים הפסידו ביחד 1.651 מיליארד שקל ברבעון הרביעי. עם זאת, ב-3 הרבעונים הראשונים של 2008 רשמו חמשת הבנקים רווח משותף של 1.856 מיליארד שקל.



בשל הרבעון הרביעי החלש, חמשת הבנקים הרוויחו בכל 2008 סכום משותף של 205 מיליון שקל וגבו עמלות בהיקף כולל של 12.338 מיליארד שקל. בשנת 2007, שנחשבה לשנה מצויינת עבור הבנקים, הסתכם הרווח המשותף ב-8.953 מיליארד שקל והבנקים גבו במהלך השנה סכום משותף של 12 מיליארד שקל עבור עמלות.



בנק מתפרנס מ"המרווח הבנקאי": הבנק מקבל כסף (פקדונות) מהציבור ומשלם לו ריבית ומלווה את הכסף בריבית גבוהה יותר לעסקים ולמשקי בית. הרווח של הבנק מגיע לפיכך מפער הריביות. פער זה הוא ה"רווח מפעולות מימון" המשקף את הכנסות הבנק מעסקי מתן האשראי. הכנסות אלה של 5 הבנקים עלו ברבעון הראשון ב-116% ל-4.4 מיליארד שקל - גם הפעם בשל הפסדי מימון של כ-2 מיליארד שקל של בנק הפועלים ברבעון המקביל.







כל הבנקים מציגים את שורת הרווח הנקי המוכרת אולם הפרמטר העיקרי למדידת פעילות הבנקים הוא דווקא "הרווח מפעולות רגילות" כלומר הרווח שמפיק הבנק מפעילות מתן אשראי בלבד וללא רווחים חד פעמיים או מימוש נכסים. הבנקים מכרו בשנתיים האחרונות את קופות הגמל וקרנות הנאמנות ברווחים נאים אולם רווחי ההון הללו כבר כמעט שנעלמו.



האם הבנקים מעניקים אשראי?



אחת הטענות הנשמעות כלפי הבנקים היא שהם אינם מגדילים את סך האשראי שהם מעניקים לציבור. בבנק ישראל מורידים את הריבית שוב ושוב במטרה לאפשר לעסקים ולמשקי הבית ללוות כסף במחיר זו יותר אולם מתברר כי הבנקים אינם ממהרים להגדיל את האשראי שהם מעמידים לטובת הציבור: סך האשראי שמעניקים חמשת הבנקים הגדולים לציבור עלה ב-1% בלבד ל-708 מיליארד שקל.







עם זאת, גלזר ובן-זאב מסבירים כי בפועל, האשראי הניתן לציבור דווקא ירד בכ-2% שכן התחזקות הדולר סייעה לבנקים להציג נתונים טובים יותר מאחר והאשראי הדולרי מתורגם ליותר שקל. הירידה באשראי לציבור יכולה לנבוע משני גורמים: הראשון, הקשחת תנאי האשראי של הבנקים שמנסים להתנהל בשמרנות יתרה והשני, הירידה בביקוש לאשראי והלוואות בשל הירידה בנפח הפעילות העסקית.



נגיד בנק ישראל נזף בסוף 2008 בבנקים כשאמר כי "בנק ישראל מוריד את הריבית שוב ושוב אולם הבנקים אינם מגלגלים את ההורדה הזו לכיסי הצרכנים".



האינדיקטור למשבר בישראל: החובות המסופקים



בנק ישראל ומשרד האוצר כבר הצהירו פעמים רבות כי הבנקים בישראל יציבים וכי אין חשש לקריסת בנק. המספרים הרשמיים שמציגים הבנקים תומכים, לפחות לפי שעה, בטענה הזו. עם זאת, החשש הגדול הוא מפני מה שצופן העתיד.







אחד האינדיקטורים ליציבות הבנקים הוא ההפרשה לחובות מסופקים כלומר לחובות שהבנק מטיל ספק ביכולתו לגבות. הכנסתו של הבנק תלויה ביכולתו לגבות את ההלוואה שהעניק ואת הריבית אך בשל ההאטה הכלכלית, קיים סיכוי שלווים מסויימים לא יוכלו להשיב את הכסף. בפועל, חשוב להזכיר, הבנקים אינם מוציאים כסף מזומן אלא מדובר ברישום חשבונאי שהבנק הכיר בו כהפסד. אם ההפסד אכן יתממש (כלומר, ההלוואה לא תוחזר), אזי הבנק לא יידרש להכיר בכך שוב. אם החוב יוחזר בסופו של דבר (מצב נדיר למדי) הבנק ימחק את ההפרשה.



הפרשת חמשת הבנקים לחובות מסופקים, המהווה גם מדד לאיכות תיק האשראי, עלתה ברבעון הראשון של 2009 ב-183% ל-1.136 מיליארד שקל שהם 0.16% סך תיק האשראי לעומת יחס של 0.23% ברבעון המקביל.



בן-זאב וגלזר מציינים כי ההפרשות לחובות מסופקים היו נמוכות משמעותית מהצפוי: ראשית בשל ההיסטריה והציפיות לקטסטרופה ששררו בשוק לפני כמה חודשים ומצד שני, מדובר ברבעון קצר יותר בן חודשיים בלבד (מסוף מארס עד סוף מאי) ולכן מועמסים עליו חובות מסופקים של חודשיים בלבד.



הלימות ההון עלתה



אינדיקטור משמעותי נוסף הבודק את יציבות הבנקים הוא יחס הלימות ההון, כלומר היחס שמגדיר מהו היקף ההון שאותו יכולים הבנקים לחלק כאשראי מתוך כלל ההון שברשותם. בפיקוח על הבנקים מחייבים את הבנקים לשמור על יחס הלימות של לפחות 9% (ופירוש הדבר כי על כל שקל שיש לבנק, הוא יכול להעניק הלוואות בהיקף של כ-11 שקל) אולם המפקח על הבנקים מעוניין לראות את הבנקים מציגים יחס הלימות הון של 12% לפחות.



כל הבנקים העלו את יחס הלימות ההון לעומת תום 2008 וכולם, למעט בנק דיסקונט, מציגים יחס הלימות הון גבוה מ-11% כשהבנק הבינלאומי מציג את היחס הגבוה ביותר העומד על 12.79% זהו אינדיקטור לכך שהבנקים אינם משתוללים ומעניקים אשראי באופן זהיר ויש מי שיאמר שמחנק האשראי מעיד על כך שמדובר באופן זהיר מדי. יחס הלימות ההון הממוצע (המשוכלל) במערכת עומד על 11.49%.







ולבסוף, מציגים הבנקים את יחס הפיקדונות לאשראי. בנק יכול אמנם לגייס הון משוק ההון אולם הוא מחזיק ברשותו הון זמין יותר בדמות פיקדונות הציבור. זהו חלק מהכסף שאותו מלווה הבנק בריבית גבוהה יותר מהריבית שהוא משלם למפקידים.



כל הבנקים מציגים יחס פיקדונות אשראי גבוה מ-1 ופירוש הדבר כי כל הבנקים מחזיקים ביותר פיקדונות מאשר אשראי. בנק המזרחי טפחות מציג את היחס הגרוע ביותר (1.03 בלבד) ופירוש הדבר כי על כל שקל שמופקד אצלו כחיסכון, הוא מעניק אשראי של 1.03 שקל. הבנק הבינלאומי מציג יחס של 1.32 ופירוש הדבר שעל כל שקל שהבנק מעניק כאשראי, הוא מחזיק בפיקדונות בהיקף של 1.32 שקל.







התשואה על ההון השתפרה



ולבסוף, מציגים הבנקים את התשואה שהצליחו להשיג על ההון שברשותם – שהוא אחד הפרמטרים לבחינת יעילות הבנקים: כלי העבודה העיקרי של הבנק הוא הון שאותו הוא מנהל כראות עיניו והשאלה היא עד כמה הוא יודע להגדיל את ההון הזה. הגדלת ההון מוכרת בשם "תשואה על ההון" והבנקים מציגים אותה מדי רבעון ומדי שנה. זו השתפרה לעומת הרבעון המקביל ועומדת כעת על 5.98% בממוצע - שיפור מהותי לעומת הרבעון המקביל שהושפע מהפסדי בנק הפועלים דאז.



השנה הקשה נתנה אותותיה גם בהוצאות השכר שהחלו לקטון לאחר רבעונים רבים בהן נמשכה זחילת השכר בבנקים. ועדי העובדים של הבנקים נחשבים לגופים חזקים והם עורכים הסכמי עבודה הכוללים מנגנון עדכון שכר אוטומטי מדי שנה. עובדי הבנקים נחשבים למגזר בו משולם שכר גבוה במיוחד