דובר צה"ל נגד משרד האוצר

אמון הציבור בצה"ל הוא מצרך יסוד בתרמילו של כל חייל ומפקד. בלעדיו לא יוכל הצבא למלא את תפקידו באופן מיטבי, כל עוד אנו פועלים במודל "צבא העם" וצבא המילואים.

בדיוק לסוגיה רגישה וייחודית זו מכוונת מירב ארלוזורוב ("הניצחון היקר של אנשי הקבע", TheMarker, 27.5). ארלוזורוב טוענת, כי האוצר ביצע טעויות ולכן לא הצליח לקצץ בשכרם ובתנאים של אנשי הקבע, דבר שיביא לפגיעה באמון הציבור בהם.

בניתוח קצר לאחור, עדיין ללא הפרספקטיבה המתבקשת, אם כל חטא בתקציב האחרון היתה "התנפלות" הרפרנטים באגף התקציבים על כל הארונות והמגירות, ניעור האבק מכל החלומות וכריכתם לחוברת אחת. מפקדי צה"ל קמו ל"בוקר שחור", הושמצו ותוארו כחבורת נהנתנים מנותקת. שלוש שנים בלבד לאחר מלחמת לבנון השנייה, שנתיים לאחר ועדת וינוגרד ואימוץ "מתווה ברודט" על ידי הממשלה הקודמת ופחות משנה לאחר שהקבינט הביטחוני אישר לצה"ל תוכנית רב-שנתית לפיתוח והצטיידות, בא האוצר ומבקש לטרוף הכל ובאותה הזדמנות ליצור ניכור בין הציבור והקיצוץ לאנשי הקבע "הנהנתנים".

ההתנפלות על אנשי הקבע והשחרתם לא הוגנת ואפילו מסוכנת. עיון בנתונים שמפרסם אגף הממונה על השכר באוצר מלמד שאנשי הקבע אינם שיאני השכר במגזר הציבורי, אלא נמצאים במקום טוב באמצע. לבד מעובדה זו ביצע צה"ל בעשור האחרון שני מהלכים משמעותיים: כיום ניתן לשחרר מהשירות, ללא פנסיה, איש קבע בשנותיו הראשונות ובשלב השני עד גיל 38, ללא זכות התארגנות וללא אפשרות לפנות לבית דין לעבודה. ניטל מהם הביטחון התעסוקתי. עוד לקח צה"ל ממצטרפיו בעשור האחרון את הפנסיה התקציבית והעביר אותם לפנסיה צוברת.

למרות השינויים ולשמחתנו, רואים הצעירים אתגר ושליחות לאומית בשירות הקבע. הם אינם מגיעים רק בשל השכר והתנאים, אלא בשל הידיעה שהם משתייכים לארגון החשוב והמוערך ביותר במדינה ושהמדים שהם לובשים בגאווה מסמלים שליחות, מקצועיות וממלכתיות. בעוד השיח הציבורי ערב תקציב אמור להתקיים סביב צורכי המדינה, המתמודדת עם אתגרי ביטחון ופערים כלכליים וחברתיים, מכוון האוצר לזירה החביבה עליו: השחרת אנשי הקבע ותקיעת טריז בינם לבין הציבור.

כדוברו המוסמך של הצבא אני יכול לקבוע שכל איש קבע הוא גם אזרח המוטרד מבעיות מיתון, שיכון, חינוך, בריאות ואיכות הסביבה. עוד אני רשאי לומר ששר האוצר ואנשי אגף התקציבים ימצאו ברמטכ"ל ובצה"ל פרטנרים רציניים לכל דיון הקשור להתייעלות ולחיסכון, ולראיה - משרד הביטחון וצה"ל לא המתינו ויזמו לפני שנה את העסקת חברת הייעוץ מקינזי, שמעבירה את מערכת הביטחון "מסרק פלדה" לאיתור כפילויות ומוקדי התייעלות וחיסכון.

מבט מפוכח אל המציאות הגיאו-אסטרטגית במזה"ת מלמד שבמקביל לכמיהה לשלום, ישראל זקוקה לצבא גדול, חזק, איכותי ומרתיע הנשען על מיטב הטכנולוגיה והאנשים. רק צבא כזה יקרב שלום וירחיק מלחמה ואם יצטרך - יכריעה. לא נוכל לעשות זאת ללא אמון הציבור בצה"ל. למשימה זו ממש חייב האוצר להטות כתף ואני בטוח שכך יהיה, גם אם תחת מחלוקת שנתית, דו-שנתית או רב-שנתית.

הכותב הוא דובר צה"ל.