חוגי העושר

שיעור התעסוקה בקרב הבוגרים בשנת קבלת התואר היה 85% בממוצע לכל המחזורים, והוא עלה ככל שחלף הזמן מסיום הלימודים. כך, שיעור התעסוקה של בוגרי שנת 2000 ארבע שנים אחרי קבלת התואר הגיע ל-90%.

בקרב בוגרי תואר ראשון היה שיעור התעסוקה 89% בקרב גברים ו-87% בקרב נשים בממוצע בשנים 2004-2000, כך עולה מניתוח דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עם השנים עלו השיעורים הן בקרב גברים והן בקרב נשים, אך במידה שונה. בשנת קבלת התואר היה השיעור בקרב גברים 84% והוא עלה ל-93% ארבע שנים אחרי שנת קבלת התואר; בקרב נשים השיעורים המקבילים היו 83% שעלו ל-87%.

בחינת שיעור התעסוקה כעצמאים בקרב מקבלי תואר ראשון בשנת 2000 כעבור ארבע שנים לפי תחום לימוד מגלה הבדלים חדים. שיעור תעסוקה גבוה כעצמאים ניתן למצוא בקרב בוגרי משפטים (כ-30%). בשאר התחומים השיעור נע בין 11% (מנהל עסקים), מדעי החברה והרוח (7%) לכ-4% (חינוך).

בקרב מקבלי תואר ראשון בשנת קבלת התואר ההכנסה השנתית הממוצעת מעבודה ירדה בכ-25% – מ-90,000 שקלים בקרב אלו שסיימו בשנת 2000 לכ-68,000 שקלים, בקרב בוגרי 2004. בקרב מקבלי התואר הראשון בשנים 2001-2000, ממוצע ההכנסה בשנתונים האלו עד שלוש שנים משנת קבלת התואר הוא: מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב - 165,600 שקלים, משפטים - 99,900 שקלים וחינוך - 73,900 שקלים.

כמו כן, קיימים פערי הכנסה רחבים בין נשים לגברים. פערי הכנסות מעבודה בין המינים (נשים לעומת גברים) לפי תחום לימוד בקרב מקבלי תואר ראשון בין השנים 2000 ו- 2001 עד שלוש שנים לאחר קבלת התואר הם 75% במנהל עסקים, 65% במשפטים ועד 54% במדעי הרוח. אפשר להסביר פער זה מהבדלים גדולים בין המינים בהתפלגות של תחומי לימוד שנלמדו, שעות עבודה קצרות יותר בקרב נשים, וכן מהבדלי גיל (בסיום התואר – נשים צעירות יותר).

את הפער בין ההכנסות מעבודה בין ערבים ליהודים, בוגרי 2001-2000 אפשר לעמוד על כ-67% בממוצע: 68,100 שקלים אצל ערבים לעומת 101,600 שקלים אצל יהודים. כלומר, פערי הכנסות מעבודה של ערבים לעומת יהודים היא 91% בחינוך, 64% במשפטים ו-29% במתמטיקה וסטטיסטיקה.