"היינו יכולים לעשות את מה שאורבוטק עושה - עם מחשב אחד"

מאת סופי שולמן
"יש לנו משקולת על הרגל ששמה נויר מרקט", אומר שלמה אמיר, מנכ"ל חברת איי.וי.טי שנסחרת בנויר מרקט, התשובה הגרמנית לנאסד"ק. החברה יצאה להנפקה בחורף 2000, כאשר שוקי הון היו בשיאם, והמשקיעים כמעט התחננו בפני חברות שיאפשרו להם להשקיע במניותיהן. AVT מראש העין, המפתחת מערכות לבדיקת איכות של הדפסות בזמן אמת, גייסה 41 מיליון דולר לפי מחיר מניה של 14 יורו.



מאז פקד את המניה גורל דומה לזה של יתר הישראליות שהנפיקו באירופה - המניה צנחה בעשרות אחוזים ומחזורי המסחר בה דלילים ביותר. כיום היא נסחרת במחיר של 3 יורו, ובשווי שוק של 20 מיליון דולר.



"ההחלטה להנפיק בנויר מרקט התקבלה ביוני 1999, כאשר בינואר עוד לא ידענו על קיומן של הבורסות האירופיות", נזכר אמיר, "היה שיווק אגרסיווי והמסר היה ברור - אירופה רעבה לטכנולוגיה". הוא מספר כי חברת ההשקעות תמיר פישמן פנתה אליו עם הצעה לסייע בהנפקת AVT בנויר מרקט, שניסתה למצב את עצמה באותה תקופה כבורסת הטכנולוגיה של אירופה.



"בנאסד"ק היה באותה עת רף מינימלי למכירות שנתיות של 20 מיליון דולר, ואילו באירופה גם חברות בגודל שלנו יכלו להנפיק", אומר אמיר. "בנויר מרקט היו באותה עת כבר שתי חברות שפועלות שתחום דומה לשלנו. במקביל, ראינו כי נאסד"ק שקיבל בברכה חברות אינטרנט וטלקום, מתרחק מאיתנו", הוא מסביר.



מדברי אמיר כיום ברור כי בדיעבד היה מעדיף להשלים סיבוב נוסף של גיוס פרטי, וכעבור זמן קצר להנפיק בארה"ב. "היו דברים רבים שלא ראינו אז בנויר מרקט. כמו למשל העובדה שמשקיעים מוסדיים רבים פעלו ללא אישור מועצת המנהלים שלהם, וכאשר התגלה הדבר הם נאלצו למשוך את כספיהם מהשוק", אומר אמיר.



בעיות נוספות שהתעוררו בנויר מרקט קשורות באופן הדיווח של חברות. "ניתן היה לדווח הן לפי התקן האמריקאי והן לפי התקן הגרמני. התקן האחרון אינו שמרני, וכך נוצר מצב שחברות שגייסו הון בנויר מרקט פשטו את הרגל חודשים ספורים לאחר ההנפקה", מספר אמיר. שתי סיבות אלו הן רק קצה הקרחון שהביא לפגיעה אנושה כמעט בתדמית החברות שנסחרות בנויר מרקט.



AVT, שהיתה בין הישראליות הבודדות שהקפידה לפרסם את הדו"חות כל רבעון, לפי התקן האמריקאי, ספגה פגיעה תדמיתית קשה בעקבות פרשה עגומה סביב חברת פרסיטק. האחרונה היא חברה גרמנית שפועלת גם היא בשוק של מערכות אופטיות לבדיקת איכות. החברה הונפקה בנויר מרקט, ודיווחה על הכנסות של מאות מיליוני דולר, שגרם לשוויה לזנק למיליארד דולר.



אלא שאז התברר כי ההכנסות שרשמה פרסיטק בספריה אינן מכירות של ממש, אלא מסירת מערכות ניסיוניות לבדיקה אצל לקוחות. בתום תקופה הניסוי החזירו מרבית הלקוחות את המערכות של פרסיטק לחברה, משום שלא ענו על הציפיות, והחברה נאלצה לתקן את התוצאות הכספיות שלה לאחור. המכירות בפועל הסתכמו בכמה מיליוני דולר.



כיום מבינים ב-AVT כי חלום ההנפקה בנאסד"ק לא יתממש בקרוב. בסוף השבוע הודיעה החברה על פיטורי 20% מהעובדים, כדי להתאים את מבנה ההוצאות לקצב המכירות הנוכחי. כעת היא תשאר עם 100 עובדים, רובם בישראל וחלקם הקטן יותר בסניפים בארה"ב ובבלגיה.



AVT הוקמה ב-1992 על ידי יוצאי חברות שהתמחו בטכנולוגיית ראיית מכונה המיועדת לעיבוד תמונה מהיר, שמאפשר זיהוי פגמים במוצרים עוד בתהליך הייצור.



עם חברות אלה נמנות אורבוט ואופטרוטק שהתמזגו לאורבוטק, וכן אופל שנרכשה על ידי אפלייד מטריאלס. שוק מערכות המשלבות ראיית מכונה נאמד ב-5 מיליארד דולר בשנה, אך 65% מתוכו הן מערכות לבדיקת מעגלים מודפסים ושימושים נוספים בתחום האלקטרוניקה. זה גם השוק שבו פועלת אורבוטק.



AVT בחרה להתמקד בפלח אחר של שוק ראיית המכונה, ולמעשה החליטה להשתלב בקו התפר בינו לבין שוק הדפוס. החברה פיתחה מכונה המאפשרת זיהוי פגמים בתהליך הדפוס. תעשיית הדפוס ידועה במרווחי הרווח הצרים שלה, שלעתים קרובות קטנים אף מ-5%.



התוכנה שפיתחה החברה הישראלית בודקת בכל רגע נתון את דילול הצבע, ומוודאת כי אין גרגרי אבק על מצע ההדפסה. "אם היינו רוצים היינו יכולים לעשות את מה שאורבוטק עושה עם מחשב אחד", מנסה אמיר להמחיש את יתרונות המערכת של AVT. אמירה שנשמעת יומרנית למדי, לאור העובדה שאורבוטק המובילה כיום בשוק מערכות לבדיקת מעגלים מודפסים עם קצב הכנסות שנתי של 400 מיליון דולר. את 2000 סיימה החברה עם הכנסות של 12 מיליון דולר.



אמיר, יוצא סאיטקס, משוכנע כי הפוטנציאל נמצא בתעשיית הדפוס, אחת התעשיות הגדולות בעולם, שהיקפה השנתי 420 מיליארד דולר. בתוך שוק זה בוחרת AVT להתמקד בשוק האריזות, המהווה שליש מהתעשייה כולה. בשוק זה האיכות חשובה במיוחד לאור חשיבות השמירה על המותג והמוניטין. "לא מעט מהמכירות שלנו נעשות בפאניקה לאחר שלקוח כגון קוקה קולה מחזיר הדפסה של מאות אלפי דולרים כי הצבע האדום אינו אחיד בכל התוויות", מסביר אמיר.



תחום בדיקה נוסף הוא הדפסת הברקוד על האריזות. במכונות של AVT קיימת תוכנה המיועדת לזיהוי ואימות הברקוד במטרה לבדוק האם הוא קריא. בארה"ב מקפידים במיוחד על בדיקה זו מכיוון שרשתות השיווק מטילות קנס על ספק שהברקודים שעל מוצריו לא קריאים.



אמיר מציין כי AVT מחזיקה כיום ב-60% משוק בדיקת איכות ההדפסות. מתיאוריו של אמיר את השוק ואת מעמדה של AVT בו ניתן לחשוב כי החברה הישראלית נהנית מתזרים גדול ורווחים נאים, אך בפועל המצב רחוק מכך. החברה החלה למכור ב-1996 וב-2000 השיגה הכנסות שיא של 12 מיליון דולר ורווח קטן. ואולם ברבעון הרביעי של 2000 חלה הידרדרות בקצב המכירות.



בתשעת החודשים הראשונים של 2001 רשמה AVT הכנסות של 7 מיליון דולר, והפסד נקי של 5.4 מיליון דולר. לפי שעה התחזיות ממשיכות להיות פסימיות, ואמיר לא צופה שיפור לפני המחצית השנייה של 2002. כיום יש בקופת החברה 26 מיליון דולר וצבר הזמנות של מיליון דולר. "נותר לנו לחנך את השוק, וזה תהליך דומה לזה שאורבוטק עברה בשנות ה-80", הוא אומר.