איתן רף, יו"ר דירקטוריון בנק לאומי, סבור כי ניתן היה לצמצם את מימדי המשבר הכלכלי בטיפול נכון יותר. רף, שהסביר הבוקר בכנס לשכת עורכי הדין באילת את שורשי המשבר הפיננסי, אמר כי המשבר הוא משבר אמריקאי, בעוד בישראל זהו משבר מיובא.
"מוצרים לא נכונים נמכרו, וחלק גדול מהם היו מוצרי משכנתאות ששווקו לקהל הלא נכון. חלק מהעניין זה בפירוש הולכת שולל. המוצרים נמכרו ונמכרו ואף אחד לא החזיק אפילו ברמה מסוימת של סיכון. הנדל"ן האמריקאי הכפיל את מחירו וההנחה היתה שזה יעלה. הבעיה הייתה שהאמריקאים הפכו את הדירות שלהם לכספומטים, וכל פעם שהערך עלה - הם לקחו הלוואות נוספות".
ניתנו משכנתאות של 110% משווי הנכס". בישראל לעומת זאת, התיאבון של הבנקים היה צנוע, אבל ברגע שליהמן ברדרס פשטה את הרגל ההשפעה על השוק העולמי היתה קשה. החשש שאני רואה לעולם הבנקאות זה שבנק גדול יתמוטט. הטעות הגדולה היתה שאפשרו לליהמן לפשוט את הרגל, טיפול אחר בליהמן היה גורם למשבר להראות הרבה יותר צנוע.
ואולם התחזית של רף די אופטימית: "אני צופה שנראה ירידה של אחוז - אחוז וחצי בתוצר, בשנה הבאה אמריקה תתחיל להתאושש, הסכומים האדירים שמוזרמים לכלכלות יתחילו לצור צמיחה, ניצור צמיחה ב-2010 בסדר גדול של שני אחוז וכך גם אצלנו. הבעיה העיקרית שלנו זה האבטלה. צמיחה של 2 אחוז תעצור את ענין האבטלה ב-2010 - כך אני מקוה".
לדברי רף, הבעיה נוספת היא השוק החוץ בנקאי. "מערכת הפיקוח החוץ בנקאי כשלה. אותם גופים מוסדיים, חלק גדול מהכסף שלהם הושקע כהון עצמי בחברות ישראליות שהשקיעו במזרח ארופה, זה לא תומחר נכון. זה למעשה משכנתא שניה בריבית שהיתה הרבה יותר זולה ממשכנתא ראשונה. כשיש בועת נדל"ן לדעתי הרגולטור צריך להתריע", אמר רף.
בעניין עלויות הרגולציה על המערכת הבנקאית אמר רף כי מדובר בסכומים של 60-70 מיליון דולר בשנה. לדבריו, "זוהי עלות גדולה מאוד שהולכת ועולה. צריך לאמץ גישה של מעט זה יותר. הייתי רוצה לראות רגולציה גלובלית פשוטה שמתיחסת לעיקר. מי שפועל בסביבה עסקית דומה ובמוצרים דומים צריכים לחול עליו כללים דומים ולא ייתכן שהמערכת הבנקאית תשחק עם סט כללים אחד והחוץ בנקאית עם סט כללים שונה, בענין הזה יש הרבה מה לעשות".
לגבי הבונוסים אמר רף: "בבנק לאומי מערכת התמרוץ של ההנהלה נעשית על בסיס רב שנתי כדי לקחת את נושא הסיכון בחשבון. משקל הסיכון הוא מאוד משמעותי כמו משקל העמידה ביעדים והישגים עסקיים, זה לעמוד ביעד סוביקטיווי ויעד אוביקטיווי מול המערכת, אם המערכת עשתה תשואה מעליך זה נלקח בחשבון. אנחנו מאד קפדנים ורגולציה נוספת לא תהיה אפקטיווית".
פרופ' זוהר גושן, יו"ר רשות ניירות ערך אמר בראשית דבריו כי לדבר על "המשבר הכלכלי העולמי - לקחי הרגולציה" (נושאו של הפאנל בו השתתף) זה כמו לומר שהמשבר כבר חלף ועכשיו מה אנחנו מסיקים ממנו; המשבר עוד לא חלף אבל אנחנו כבר יכולים לומר שהוא גורם לנו לחשוב מחדש על כל מיני מוסמכות יסוד בדיני ניירות ערך.
לדברי גושן, בעתיד לא נראה התערבות גדולה יותר בשלבי קבלת ההחלטות, כמו זו של המפקח על הבנקים: "הרגולטור לא יודע יותר טוב מהשוק. התפקיד שלנו מצומצם לאיתור של כשלים שנוכל לזהות ולפעמים גם כשאנחנו מזהים אנחנו לא יודעים מה התשובה. לחשוב שהרגולציה תהיה יותר מתערבת לדעתי זה לא ילך לשם. רגולציה מתערבת בשוק הבנקאות משמעה העברת סיכונים בבנק אל המפקח. אם אין חשש ליציבות הבנקים זה לא נכון להעביר את ניהול הסיכונים של הפירמה לידי הרגולטור".
גושן ציין כי בתחום של ניהול סיכונים בהמון חברות היו כשלים חמורים. "בישראל יש בעיה מאד רצינית באופן שבו חברות קובעות את המתאם בין ניהול סיכונים לחבילת התמריצים של נושאי המשרה. רואים חברות שקובעות מערך תמריצים שמסתכל לטווח הקצר, חברות שנותנות בונוסים על עליה כוללת בשוק שאין לה קשר לביצועים של המנהל, חברות שנותנות בונוסים ושכר על שערוכים של נכסים שנרכשו לפני שנושא המשרה הגיע לחברה, חברות שמעניקות בונוסים לנושאי משרה על רווחים שמפיקים מרכישות איגרות חוב שלהם מהחברה. החברות חיבות לדאוג להתאים את מערך התמריצים לניהול הסיכונים שלהן", אמר גושן.
בכל מה שקשור לשכר מנהלים, אמר גושן כי הפילוסופיה של הרשות היא של ממשל תאגידי, דרכי קבלת החלטות נאותה וגילוי מלא. "זה המשטר שצריך להחיל ולתת לשוק להגיב ולהשאיר לו את ההזדמנות בכל מה שקשור בעיצוב הולם של חבילות שכר, שהדירקטוריונים יתחשבו בניהול סיכונים. אם החברות לא יעמדו במשימה, נתערב גם בכך".
עו"ד פיני רובין, בא כוחה של שרי אריסון שמייצג אותה בסכסוך עם נגיד בנק ישראל שבעקבותיו הודיע יו"ר בנק הפועלים דני דנקנר על התפטרותו, אמר כי "מהיכרותי עם דירקטוריונים גדולים במשק - הדירקטורים אינם מריינטות, הם אינם עושי דברו של בעל השליטה וקופצים לדום כשלבעל השליטה יש דעה, הם שוקלים ברצינות את שנגד עיניהם. הקושי הוא שהדירקטוריון לא יכול לרדת לרמת הרזולציה שאליה יורד הדרג המנהלי, וגם אין להם את השכר ההולם כדי להקדיש לכך כל כך הרבה זמן". ההצעה של רובין היא להפוך את הדירקטוריון לקטן וחכם, שכן לדבריו "20- 30 אחוז ממנו ממילא נסחבים אחרי דעת הרוב".
רובין הביע ביקורת על חברות הדירוג "בהכירי את עבודת חברות הדרוג, אצלי הן לא היו מקבלות דירוג גבוה. "הכישלון שלהן במשבר הנוכחי היה מהדהד". לדבריו, יש להטיל עליהן חובות והגבלות ולראות בהן אחראיות לכשלים, בין דרך חובת אמון ובין דרך רשלנות.
לגבי הבונוסים לבכירים אמר רובין כי הרגולציה שנוצרה לא הועילה בכלום ואף החמירה את המצב, שכן המצב שנוצר הוא ש"היינו מתיישרים לפי הבונוסים של האחרים, בשחיקה קטנה כלפי מעלה, כדי להיות במתחם הסבירות".
איתן רף: "לא ייתכן שהמערכת הבנקאית תשחק עם סט כללים אחד והחוץ בנקאית עם סט כללים שונה"
נורית רוט
3.6.2009 / 17:24