קרקע לקומבינות

>> אין זה מקרה שחלק גדול מהציבור סבור כי תחום המקרקעין הוא מהמושחתים ביותר בישראל. צירוף של החלטות משונות בוועדות לתכנון ולבנייה, פיקוח ואכיפה עלובים ועונשים מצחיקים שמוטלים על העבריינים שבכל זאת נתפסים מביא לשמועות חוזרות ונשנות על קונספירציה בין קבלנים לבכירי הרשויות.

הדברים אינם מגיעים, לרוב, למעצרים וכתבי אישום - אבל נודף מהם ריח שחיתות. כך, למשל, בפרשת המרינה בהרצליה: בעלי הון רכשו קרקעות וייעדו את המבנים שבנו לדיור יוקרתי, אף שתוכנית המתאר הארצית קבעה כי במקום אפשר לבנות רק בתי מלון. התחכמו בעלי ההון והפכו את הדירות ל"דירות נופש" - מונח שאינו מוגדר בחוק. הבעלים קיבלו את אישורי ועדות התכנון והבנייה ומכרו את הדירות כדירות רגילות. הנושא הובא בסופו של דבר לבית המשפט העליון, שפסל מכל וכל את הקומבינה.



"הגישה המקלה ביחס לדיני התכנון אצל רשויות תכנון מקומיות, תוך שיתוף פעולה עם יזמים וקבלנים, ראויה לתגובה נחרצת של רשויות שלטון החוק", כתבה שופטת בית המשפט העליון איילה פרוקצ'יה, והוסיפה כי על רשויות החוק "להילחם מלחמה חסרת פשרות בתופעות של ניגוד עניינים בתחומי הרשויות המקומיות ומוסדות התכנון המקומיים, לבל ייגרע אינטרס הציבור על חשבון אינטרסים כלכליים של יזמים פרטיים".



גם מבקר המדינה חושף פעם אחר פעם התנהלות תמוהה של רשויות מקומיות מול יזמים. המקרה הבולט ביותר בשנים האחרונות מופיע בדו"ח שפורסם לפני כשלוש שנים, שבו מצא המבקר כי ממלא מקום יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בפתח תקוה וסגן ראש העירייה דאז, סיני גלבוע, חתם על הסכם עם חברת דן, בעלת קרקעות בעיר, להשבחת קרקעותיה באמצעות מתן תוספת זכויות בנייה, ובתמורה קיבל שכר טרחה וטיפל במכירת הדירות שיוקמו בפרויקט.



בינתיים איש אינו מנסה למצוא את התרופה לבעיות האלה. להפך - לא מעט דוגלים בהגברת הסמכויות של הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה, מה שוודאי יתרום להגברת החשדנות כלפיהן.