"לא ניתן לפצות בגין ירידת ערך דירות מסיבות פסיכולוגיות"

>> ועדת הערר של מחוז ירושלים, בראשות עו"ד גלעד הס, דחתה תביעת פיצוי שהגישו דיירים מרחוב הרצל בירושלים, בעקבות ירידת ערך דירות, בגין חשש ממעבר הרכבת הקלה בסמוך.

התביעה הוגשה על ידי כ-100 דיירים שליד בתיהם עובר מסלול הרכבת, ולפיכך הגישו תביעת פיצויים כוללת של 20 מיליון שקל נגד עיריית ירושלים. באשר למימד הפסיכולוגי, הסבירו הדיירים כי הם מתכוונים לחשש שיוצרת קרבת הבניינים לתוואי הרכבת, שינוי חזותי דרסטי, חשיפה לרעשים וחריקות, חשש מהפרעות למערכת חשמל, חשש מחשיפה לקרינה אלקטרו-מגנטית, חשש מחשיפה לוויברציות ושינוי דרסטי בדרכי הגישה לבניינים. שמאי התובעים, שאול רוזנברג, העריך כי סך שיעור הפגיעה יגיע ל-24%-30%. התביעה נדחתה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, והתובעים עירערו על החלטה בפני ועדת הערר.



הוועדה דחתה את הערר בנימוק שהחוק מחייב הוכחת פגיעה בפועל במקרקעין, וכי הוא אינו כולל אלמנטים פסיכולוגיים. עוד כתבה הוועדה בהחלטתה, כי מתן פיצוי עקב חשש פסיכולוגי יגרום לעיוותים בשוק: "אנו סבורים כי אין זה רצוי כי מחיר המקרקעין ישקף חששות פסיכולוגיים שאינם מעוגנים בפגיעה אמיתית. ניקח לדוגמה את החשש מפגיעה אלקטרו-מגנטית - אם נפסוק פיצוי בגין ירידת ערך עקב חשש מפגיעה אלקטרו-מגנטית, בשעה שאנו יודעים כי התוכנית לא יוצרת קרינה שכזו, אנו למעשה מעבירים מסר כי יש יסוד של אמת בחשש ובכך סוללים את הדרך לתביעות דומות.



"חשש פסיכולוגי נתון למניפולציות, ובכך מסע יחסי ציבור כזה או אחר עלול להשפיע על ערך המקרקעין, וזאת מבלי שבעצם השתנה דבר במקרקעין, בתכונותיהם ובהשפעת התוכניות הסובבות אותם", נכתב בהחלטה.



נגד העירייה הוגשו מאות תביעות בעניין בהיקף של יותר ממיליארד שקל, שרבות מהן מבוססות על טענה של חשש פסיכולוגי. תביעה זו היא הראשונה שנידונה בעניין זה, ודחייתה תשליך על המשך התהליך.