86% מהישראלים: המאבק של הממשלה בשחיתות אינו יעיל

>> המגזר הציבורי הוא המגזר המושחת ביותר בישראל - כך עולה מסקר ברומטר השחיתות העולמי שפירסם ארגון שקיפות בינלאומית (Transparency International). סקר דעת הקהל העולמי משקף את עמדותיהם של כ-73 אלף אזרחים ב-69 מדינות, מהם כ-500 בישראל. הסקר בחן את דעות הציבור על שחיתות במדינתם ואת מעורבותו במתן שוחד.



בישראל טענו 86% מהנשאלים כי מאמצי הממשלה להילחם בשחיתות אינם יעילים - השיעור הגבוה ביותר בעולם שטען כך. 13% טענו כי מאמצי הממשלה יעילים. בסקר שנערך ב-2006 סברו רק 66% מהנשאלים כי הממשלה בישראל אינה עושה די למיגור השחיתות.

56% מהנשאלים בעולם כולו, ושיעור זהה במדינות האיחוד האירופי, סבורים שמאמצי הממשלות שלהם להילחם בשחיתות אינם יעילים. בארה"ב 73% מהציבור סבורים שהממשלה אינה נלחמת באופן יעיל בשחיתות.



"מאבק אמיתי"



בסקר שנערך ב-2005 אמרו 86% מהנשאלים כי אינם סבורים שרמת השחיתות בישראל תשתנה לטובה בשלוש השנים הבאות. נראה שהם צדקו.



דורון נבות מאוניברסיטת חיפה ומהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר כי בישראל "לא רק שהממשלה ונבחרי הציבור אינם נלחמים בשחיתות פוליטית, אלא שבשנים האחרונות רואים שהפוליטיקאים ונבחרי הציבור נאבקים בשומרי הסף המוסדיים - אלה שנאבקים בשחיתות - ומנסים להחליש אותם ולקדם רפורמות שפוגעות במאבק בשחיתות". נבות, שחקר את השחיתות הפוליטית ופירסם את ממצאיו בספר, מסביר: "יש פה מאבק אמיתי ומשמעותי בין מקבלי ההחלטות הבכירים ביותר לבין שומרי הסף".



המשתתפים הישראלים בסקר התבקשו לנקד את רמת השחיתות בכל מגזר במדינה. ציון 5 מצביע על רמת השחיתות הגבוהה ביותר. את הציון הגבוה ביותר קיבלו המפלגות הפוליטיות בישראל - 4.3 (לעומת 4.2 בפעם הקודמת שבה נערך הסקר, ב-2006). 40% מהציבור מחשיבים את המפלגות למושחתות ביותר, לעומת 29% ממשתתפי הסקר בעולם. רק 2% מהמשתתפים בסקר אמרו כי המפלגות בישראל אינן מושחתות.



23% מהנשאלים טענו שהפרלמנט (הכנסת) הוא הגוף המושחת ביותר, לעומת 16% בעולם. 19% אמרו כי פקידי השירות הציבורי הם המושחתים ביותר, לעומת 26% בעולם ו-18% במדינות אירופה. אם מסכמים את דעתם של התושבים על מרכיבי המגזר הציבורי, עולה כי 82% מהציבור בישראל חושב כי מגזר זה הוא המושפע ביותר משחיתות בישראל - לעומת 71% בעולם.



סקר השחיתות בישראל נערך בפברואר 2009, לאחר הבחירות לכנסת. עם זאת, מנכ"לית עמותת שבי"ל (שקיפות בינלאומית) ישראל, עו"ד גליה שגיא, אמרה כי לא ניתן להאשים את תקופת הבחירות בדעות הציבור על השחיתות הגבוהה בקרב המפלגות ובכנסת: "לפי התוצאות, המפלגות הפוליטיות נתפשות כמושחתות ביותר לאורך שנים, ולפיכך אסור לטעות ולשייך את התוצאות השנה לממשלה מסוימת או לתקופת הבחירות. זה שנים הציבור בישראל תופש את נבחריו כמי שחוטאים בשחיתות.



"יש חוסר אמון של הציבור במפלגות ובהתנהלותן. בכל יום אפשר לקרוא על שחיתות בפוליטיקה, אז אין פלא שאצלנו המפלגות והכנסת הן בראש הרשימה".



"הציבור התפכח"



53% מהנשאלים בעולם טענו כי המגזר הפרטי נגוע בשחיתות. עם זאת, בישראל נתפשת רמת השחיתות במגזר הפרטי כנמוכה בהרבה מזו שבפוליטיקה. רק 6% מהמשתתפים בסקר בישראל טענו כי המגזר הפרטי הוא המגזר הכי מושחת - שיעור נמוך משמעותית מהתוצאה הממוצעת בעולם (14%). באיחוד האירופי, בארה"ב ובקנדה טענו 23% כי המגזר הפרטי הוא הכי מושחת. עם זאת, בישראל אמרו 42% מהציבור כי המגזר העסקי משתמש בשוחד כדי להשפיע על מדיניות ממשלתית, חוקים ורגולציה לעתים קרובות או כמעט תמיד. גם ציון השחיתות של המגזר הפרטי בישראל עלה: ב-2004 היה הציון 3.1, וכיום הוא מגיע ל-3.3.



72% מהנשאלים בישראל הצהירו כי הם מוכנים לשלם יותר כסף כדי לקנות מוצרים מחברה נקייה משחיתות. "צריך להבין שלציבור יש השפעה", אמרה שגיא. "הוא יכול לבחור לקנות מחברות שאינן נתפשות כמושחתות. אם זה יקרה, אולי גם המנהיגים יבינו ויכניסו את זה לסדר העדיפויות שלהם".



כמחצית מהנשאלים בעולם מאמינים שהמגזר הפרטי משתמש בשוחד כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות. עורכי הסקר העולמי ציינו שבחמש השנים האחרונות עלה מספר המשתתפים שטענו כי המגזר הפרטי מושחת ב-8% ברחבי העולם. אחת הסיבות לכך היא המשבר הכלכלי. "התוצאות מראות שהציבור התפכח בעקבות המשבר הכלכלי, שהואץ על ידי רגולציה חלשה ומחסור בדיווחים אמינים", אמרה יו"ר ארגון שקיפות בינלאומית, יוגט לאבל.



7% מהציבור האשימו את התקשורת הישראלית בשחיתות, לעומת 6% במדגם העולמי. הגוף שרמת השחיתות בו נחשבת הנמוכה ביותר הוא מערכת המשפט: 5% מהנשאלים בישראל טענו כי היא נגועה בשחיתות, לעומת 9% ברחבי העולם.



"התקשורת הישראלית פועלת בדואליות וסלקטיוויות. מצד אחד היא מדברת באופן כללי על שחיתות, אבל אי אפשר להגיד שהיא נלחמת בה", אמר נבות. "כמה מהעיתונאים הבכירים ביותר בישראל מגוננים על פוליטיקאים שמעורבים במעשים גרועים".



רוב הציבור רואה באופן חמור ביותר את בעיית השחיתות בתחום הקרקעות. על השאלה עד כמה חמורה הבעיה של שחיתות פוליטית בענייני מקרקעין ענו 64% כי מדובר בבעיה חמורה עד חמורה מאוד, ו-54% אמרו כי תופעת תשלום שוחד לרשויות מקרקעין בישראל היא חמורה עד חמורה מאוד.



לדברי יו"ר עמותת שבי"ל בישראל, פרופ' יוסי גרוס, "העובדה כי הציבור תופש גם את פקידי הציבור והמגזר העסקי כמושחתים חייבת להדליק נורה אדומה. אם הגזירות הכלכליות ייתפשו כנובעות משיקולים לא אתיים, הדבר עלול לגרום לא רק לאי יציבות פוליטית, אלא גם לאי יציבות כלכלית".



את מי משחדים?



בישראל, רק אחד מכל 100 משתתפים בסקר דיווח כי הוא או אחד מבני משפחתו היה מעורב במתן שוחד בשנה האחרונה - נתון נמוך משמעותית מהתוצאה בעולם (13%) ובמדינות האיחוד האירופי (6%). לדברי שגיא, "השחיתות אצלנו אינה באה לידי ביטוי בתשלומי שוחד של הציבור, אלא בהתנהלות של המפלגות, במינויים לא ראויים שלפעמים מתבצעים בתוך חברות ובבזבוז כספי ציבור, או בכך שלא מקדמים ומטמיעים תוכניות אתיקה בכנסת".



את מי הישראלים משחדים? אף אחד מהמשיבים לא הודה כי נתן שוחד לגורם במשטרה, במערכת החינוך או במערכת המשפט. 1% מהישראלים אמר כי הוא או אחד מבני משפחתו היו מעורבים במתן שוחד לגורם בשירותי הבריאות, ושיעור דומה אמר כי נתן שוחד לנותני שירות - כמו ספקי גז, חשמל וטלפון. סכום השוחד נמוך: 1% מהנשאלים אמרו כי בשנה האחרונה שילמו פחות מ-30 דולר (כ-115 שקל) כשוחד. השאר אמרו כי לא שילמו כלל או סירבו לענות.



נבות מעודד מנתוני מתן השוחד הנמוכים. לדבריו, הם חוזרים על עצמם באופן עקבי בסקרים. "טוב שבישראל יש גבולות מסוימים שנשמרים בינתיים", אמר. עם זאת, הוסיף: "זה שאין פה שוחד לא אומר שאין פה שחיתות. קשרים אינטימיים בין הון ושלטון לא באים לידי ביטוי בשוחד, אלא במשהו הרבה יותר מתוחכם.



"דווקא ברמות הגבוהות של שחיתות, שבהן מעורבים פוליטיקאים מושחתים מאוד, אי אפשר למצוא בדרך כלל שוחד - כי הקרבה כל כך גדולה כך שאין יחסים של נותן ומקבל שוחד. בשביל יחסי שוחד צריך מרחק מסוים. כשיש יחסים קרובים בין הון ושלטון אין ממש הפרדה, כך שטובות ההנאה מוחלקות באופן לא מפורש. אלה פרקטיקות הרבה יותר חמורות משוחד, ונראה שהן קיימות בישראל". לדברי נבות, "זו מחלה של מדינות מפותחות, וישראל לוקה בה במיוחד".



ישראל במקום 33 בדירוג השחיתות העולמי



>> סקר ברומטר השחיתות של ארגון שקיפות בינלאומית (Transparency International) מפורסם מדי שנה על ידי הארגון, המקדם שקיפות כחלק מהמאבק בשחיתות ברחבי העולם.



הארגון הוקם ב-93' ופועל באמצעות רשת של יותר מ-90 נציגויות ברחבי העולם. מדי שנה הוא מפרסם גם את דירוג השחיתות הבינלאומי, הכולל את מיקומה של ישראל ביחס לעולם. לפי הדירוג האחרון שפורסם ב-2008, ישראל הידרדרה מהמקום ה-30 למקום ה-33 מבין 180 המדינות שנבדקו (מקום נמוך יותר משמעו שחיתות רבה יותר). נסיכויות המפרץ הפרסי ומלטה דורגו כמושחתות יותר מישראל, ואילו קטאר, פורטוגל וקפריסין דורגו כמושחתות פחות מישראל.



סקר השחיתות בוצע בישראל על ידי חברת TNS טלסקר בקרב 500 תושבי המדינה ב-22-23 בפברואר 2009. את הארגון הבינלאומי מייצגת בישראל עמותת שבי"ל (שקיפות בינלאומית) ישראל, שאותה ייסד ב-99' פרופ' דב יזרעלי. העמותה שואפת לפעול להנחלת נורמות של אתיקה ושקיפות ולצמצום השחיתות בחברה הישראלית. יו"ר העמותה בישראל הוא פרופ' יוסף גרוס.