מנהלי עבודה בתנובה מחקו אלפי שעות משכר העובדים הזוטרים

שכר מינימום של 19.28 שקל לשעה פלוס נסיעות. זה היה השכר של ס', סדרנית לשעבר בחטיבת הבשר של תנובה במשך שנה ושלושה חודשים. מדי בוקר, שישה ימים בשבוע, היא עלתה על האוטובוס מחולון לתל אביב, ועברה בין הסופרמרקטים השונים. מתחילה באבן גבירול, לובשת מעיל, נכנסת למקפיא ומוציאה ארגזים של מזון קפוא. כל ארגז - 15-20 ק"ג. משסיימה באבן גבירול, רצה לדיזנגוף, שוב מעיל ושוב הארגזים הכבדים. כך בסניפים השונים. אך כעת מתברר, שאפילו את שכר המינימום שהגיע לס', לקחה תנובה ביודעין, על מנת "שלא לחרוג מתקציב השעות", אפילו אם זה על גבה של החוליה החלשה בשרשרת כוח האדם.



מעדויות הנחשפות כאן לראשונה עולה כי במהלך שנת 2006, בהחלטה של מנהלים בכירים בחטיבת הבשר של תנובה, נמחקו שעות עבודה של סדרנים באופן חד צדדי, מבלי ליידע את הסדרנים. המנהלים שמחקו קיבלו בונוס על עמידה ביעדים. על פי הערכה של גורם המעורב בפרשה, היקף הקיזוז עמד על כ-10,000 שעות, או כ-200 אלף שקל. גם לאחר שסיפור השעות נודע להנהלה, לא פעלה תנובה נגד האחראים לתופעה, ולא השיבה את הכסף לעובדים.



תנובה היא קונצרן המזון הגדול ביותר בישראל והיא מגלגלת שבעה מיליארד שקל בשנה. בחברה עובדים כ-6,500 איש, מתוכם כ-800 סדרנים, רובם בתשלובת החלב המהווה 70% מפעילות תנובה, ו-180 בחטיבת הבשר. הסדרנים הם אלה שמגיעים עם שחר כאשר המשאיות פורקות את הסחורה, על מנת לשים אותה על המדף.



זו עבודה מזדמנת, לא זוהרת ומתישה, ומרבית העובדים בה הם בני מיעוטים, נשים חד הוריות ועולים המרוויחים שכר מינימום. הסדרנים כפופים למנהלי המכירות, הנציגים של תנובה ברשתות השיווק ונקודות המכירה.



הסדרנים דיווחו - המנהלים מחקו



הפרשה החלה כאשר לאגף הפיקוח בתנובה הגיע מידע מעובד בחברה על קיצוץ השעות שנעשה. בדיקה שנעשתה גילתה כי שורש העניין הוא בהוראה שלא לחרוג מ"תקציב שעות סדרנות", הוראה שחודדה כמה פעמים על ידי בכירי החטיבה. יש לציין, כי בתנובה היה נוהל בו סדרנים היו מתקשרים למוקד ומדווחים על שעות הגעתם ועזיבתם את הסניף. בסוף החודש היו מודפסים הדו"חות ומועברים לידי מנהלי המכירות, אשר עברו עליהם ובכתב ידם מחקו והורידו שעות. כך שחשבי השכר שילמו לעובדים פחות מכפי שעבדו בפועל.



על פי מסמכים פנימיים של החברה, ס', שמתרוצצת בין הסופרמרקטים בתל אביב, היתה אמורה לקבל 3,239 שקל בעבור 168 שעות עבודה באוקטובר 2006, אך מנהל המכירות חתך לה 674 שקל והיא קיבלה 2,564 שקל בלבד. בנובמבר קיזזו לה 424 שקל מתוך 2,834 ובדצמבר 154 שקל מתוך 2,660.



עובדת אחרת, ח' מאשדוד, עזבה את סניף "שפע שוק" בעיר מגוריה ב-11 בדצמבר 2006 בשעה 13:00, אך מנהל העבודה שלה תיקן בכתב ידו ל-12:30, ובכך חסך לתנובה 9.64 שקל. במשך החודש התיקונים נמשכו: ב-13 בחודש הורידו לה 45 דקות, ב-17 בחודש חצי שעה בבוקר ושעה בערב, ב-18 בחודש שעה בבוקר וחצי שעה בצהריים, ב-20 בחודש חצי שעה בבוקר ועוד 40 דקות בצהריים, ב-21 בחודש חצי שעה, וב-28 בחודש עוד שעה.



לח', עולה מברית המועצות, היה קל להוריד שעות. לדבריה "אף פעם לא בדקתי ולא רשמתי כמה אני עובדת". על פועלו של המנהל לעמידה ביעדי תקציב הסדרנים, הוא קיבל 1,500 שקל בונוס ברבעון האחרון של 2006.



במהלך הבדיקה הפנימית בחברה הסביר אחד ממנהלי המכירות את השיטה: "הייתי חייב להוריד שעות מכלל סדרני האזור ולפרוס את זה על מספר אנשים ללא קשר לשעות עבודתם". ב-15 בינואר 2007 הוציא מנהל אגף הפיקוח בתנובה, אפרים דביר, דו"ח סיכום תחת הכותרת "אירוע חריג". הדו"ח נשלח לכל השדרה הניהולית הבכירה בתנובה, כולל המנכ"ל אז אריק רייכמן.



לאחר שפירט את תוצאות הבדיקה ה"מדגמית" ומנה מספר עובדים מהם נלקח כסף, כתב דביר לסיכום כי "מנהלי מכירות קיזזו שעות עבודה של סדרנים לא ידיעתם. פעלו על פי הנחיות מנהלי המרחב שקיבלו הנחיה מאילן גרוס, מנהל תחום הרשתות הארצי, שבכך פעל בניגוד למנהל תקין, לדין ועלול היה לגרום נזק תדמיתי לתנובה. אי לכך יש לנקוט בצעדים המתאימים". הדו"ח הוגדר על ידי הלשכה המשפטית בתנובה כ"דו"ח מצוין! כל הכבוד שבדקתם נושא זה". אך למרות זאת, לא שימשו הממצאים מנוף להחזרת הכסף לעובדים או לבדיקה מקיפה ומעמיקה יותר, כמו למשל אם התופעה התרחשה גם בתשלובת החלב. גרוס לא השיב לפניית "הארץ".



עמותת עוגן: לנקוט צעדים נגד המעורבים



בשלב הזה, סיפור המעשה הגיע לידי עמותת "עוגן". העמותה והיו"ר שלה, עו"ד והמגשר חי בר-אל ממשרד חי בר-אל ושות', החלו ללוות את המאבק בהנהלה, בדרישה שתפצה את העובדים. באופן אירוני, העמותה הוקמה בשנת 1989 על ידי מיה קוך, שפוטרה מתנובה אחרי שחשפה שחיתות במערכת.



בסדרת פגישות ומכתבים ב-2008, דרשה העמותה להחזיר את הכסף לעובדים, ואם לא ניתן לאתרם - להקצות סכום כסף לקרן רווחה לסדרנים. כמו כן נדרש לנקוט צעדים נגד המנהלים המעורבים, ולמצוא פתרון לבונוסים שקיבלו מנהלי המכירות על גבי העובדים. עד לאחרונה, סירבה ההנהלה לדרישות.



רק ב-26 במארס 2009, חודשים לאחר הדו"ח הראשון של דביר ואחרי שרשרת ההתכתבויות והפגישות, הכירה הנהלת תנובה בממצאי הפרשה, ניאותה להחזיר את הכספים בסכום שנלקח, וקבעה נהלים שימנעו את הישנות המקרה.



ב"עוגן", עמותה הפועלת למען טוהר המידות ולמאבק בשחיתות במקומות עבודה בישראל, לא מסתפקים בכך. "ההצעה שלהם להחזיר את הכסף בערכים נומינליים זה אחד הדברים המגוחכים ששמעתי", אומר עו"ד בר-אל, "כל ההתנהלות של הנהלת תנובה מראה שלחברה סולם ערכים נמוך מאוד. רק העובדה שאותם מנהלים שמחקו שעות לעובדים ממשיכים בתפקידם כרגיל - מדברת בעד עצמה. הכישלון של החברה בטיפול בהם מהדהד. על תנובה לאתר את הסדרנים שנפגעו, להחזיר להם את מה שמגיע להם, לפצות אותם בגין הגזל, ולמצות את הדין עם מי שאחראי לפגיעה בעובדים חלשים".



מתנובה נמסר כי "מדובר באירוע נקודתי וחריג שהתרחש לפני שלוש שנים. ביוזמת הנהלת קבוצת תנובה, נבדק האירוע על ידי גורמים פנימיים וחיצוניים וכן שוב לאחרונה על ידי מבקרת הפנים של הקבוצה. המלצות כל הגורמים הבודקים יושמו במלואן. קבוצת תנובה פועלת כדין ובהתאם לנהלים הקיימים. לפנים משורת הדין וכהוקרה על פעילותן המאומצת, בתחילת 2009 החליטה הנהלת קבוצת תנובה להעניק מענק חד פעמי לכלל אוכלוסיית הסדרניות. צר לנו על עוגמת הנפש שנגרמה, אם נגרמה, למי מהמעורבים באירוע. קבוצת תנובה תמשיך לבחון את פעילותה ולפעול באחריות ובהגינות כלפי כלל עובדיה".