מאת משה גורלי
מכתב חסר תקדים בחריפותו, כמו גם בתעוזתו שלח עו"ד מנחם חכמון בשבוע שעבר לשר המשפטים, מאיר שטרית. חכמון, מבכירי עורכי הדין בתחום משפט העבודה, קובע נחרצות: "בית הדין הארצי לעבודה קרס".
לתחושתו של חכמון שותפים עורכי דין רבים, שממתינים חודשים ושנים לפסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה. ההערכה היא שכאלפיים תיקים ממתינים בבית הדין (לאחר סיכומים) לכתיבת פסק דין.
המבקרים במקום עצמו, שנמצא בבניין צפוף ומכוער בשער מנדלבאום בירושלים, עוקבים בהשתאות אחרי הבנייה המזורזת של ארונות לאיחסון התיקים הממתינים, המתרבים בקצב.
על ממדי הקטסטרופה אין סיכוי לקבל נתונים אמיתיים. עו"ד בכיר בתחום מספר: "פניתי לקבל פירוט על מספר התיקים שממתינים למעלה מ-30 יום לפסק דין, ונאמר לי שמדובר בתשעה בלבד. זהו שקר. אצלי במשרד בלבד ממתינים כ-30 תיקים".
בתי הדין לעבודה מתייחדים בכך שלצד שופט מקצועי מכהנים בהם גם נציגי ציבור (נציגי עובדים ומעבידים). לטענת רבים, מתכונת זו טעונה רפורמה ואולי ביטול. היררכית ופונקציונלית מצויים בתי הדין לעבודה במקביל ומחוץ למערכת המשפט הרגילה, ולמעט הכפיפות לבג"ץ הם עצמאיים ונפרדים.
הנהלת בתי המשפט אינה מוסרת כרגע נתונים על הספקי העבודה של בתי המשפט, כולל בית הדין הארצי לעבודה. זאת משום שהנתונים נמצאים בתהליך של עיבוד מחדש, לנוכח הטענות כי הנתונים שנמסרו בעבר היו מעוותים ולא שיקפו את ההספק האמיתי.
עו"ד חכמון נמנה עם אנשיו של היו"ר הקודם של לשכת עורכי הדין, דרור חוטר-ישי - מתוקפיה המובהקים של מערכת בתי המשפט בארץ. חכמון כותב: "אלפי מתדיינים מיואשים ממה שקורה, מתוסכלים ממה שמתרחש, ומההמתנה האינסופית.
"לתומי חשבתי כי העניין הוא עומס העבודה, אבל אני אומר לכבוד השר, לאחר בדיקת ובחינת העניין, כי יש לי חשש כבד כי לא בזה העניין. לא העומס הוא סיבת הדברים. הבעיה היא בעיה של מנהיגות. הבעיה היא של ניהול. אין בבית הדין הארצי - לדאבוני - עבודה. ההספק הוא דל מאוד. למעשה, חוץ מיבולו של כב' השופט פליטמן, היבול של כל יתר השופטים הנכבדים של בית הדין קטן ביותר".
חכמון מתלונן על צורת הניהול של נשיא בית הדין לעבודה, סטיב אדלר, וההספק של מרבית שופטי בית הדין. מלבד יגאל פליטמן מכהנים בבית הדין גם השופטים אלישבע ברק, עמירם רבינוביץ' ונילי ארד. אחד מעורכי הדין בתחום אמר: "בתקופת הנשיא הקודם, מנחם גולדברג, היינו מקבלים כל חודש עשרות פסקי דין והחלטות. עכשיו מטפטפים בודדים בלבד".
מוסיפה לכך עורכת דין נוספת מהתחום: "היבול של ביה"ד הארצי אכן דל ביותר, הן כמותית והן איכותית. אין בפסקי הדין בכדי להתוות מדיניות ולהנחות את בתי הדין האזוריים. לא בכדי מרבית ההלכות החדשות נקבעות כיום בבתי הדין האזוריים".
"סידור עבודה"
לתחושה הקשה של עורכי הדין מתווסף תסכול לנוכח המינויים לבית הדין הארצי לעבודה, מינויים ההולכים ומקבלים שגרה של "סידור עבודה". שר המשפטים הקודם, יוסי ביילין, העדיף להשתחרר ממנכ"לית משרדו, נילי ארד - שמונתה לאחר מכן לבית הדין הארצי לעבודה.
לפני כשבועיים בחרה הוועדה לבחירת שופטים את שמואל צור, כונס הנכסים הרשמי - שסיים את תפקידו - לתפקיד שופט בבית הדין הארצי לעבודה. עו"ד אלי בן-טובים, מבכירי הפרקליטים בתחום העבודה, הביע תרעומת על אי בחירתה לתפקיד של המשנה לפרקליטת המדינה, מרים רובינשטיין, שהתחרתה על התפקיד מול צור.
בן טובים אמר את הדברים בנוכחות נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, בכנס שהתקיים לפני כשבוע בים המלח.
עו"ד בכירה בתחום אומרת כי "המינויים בעת האחרונה, לפיהם משמש בית הדין לעבודה 'מעון' לקליטת נפלטי משרד המשפטים - במנותק ותוך התעלמות מאי מומחיותם בתחום - מוסיפים עוד נדבך לתחושת קריסת המערכת".
גם מומחי האקדמיה רואים במורת רוח את אובדן הייחוד של בית הדין לעבודה, שהוקם כדי לשמש אכסנייה למומחי משפט העבודה. עם זאת, פרופסור מהמובילים בתחום מנסה להגן על בית הדין: "אם תמדוד פוריות ויעילות מול בית המשפט העליון, בית הדין הארצי במצב פנטסטי. הפיגור בשתי המערכות העליונות הוא בלתי נסבל. הדבר נובע, בין היתר, מהרוח שנושבת מהעליון, המעודדת כתיבה אקדמית של פסקי דין. במקום לכתוב כמה שורות, כותבים כמה חוברות לכל פסק דין".
שטרית סיפר לאחרונה כי הגביל וקיצר את חופשת הקיץ של אדלר בגלל בעיית הפיגורים בבית הדין הארצי לעבודה. ואילו אהרן ברק דיבר לא פעם על האפשרות של החזרת מערכת בתי הדין לעבודה למערכת בתי המשפט. ברק סבור שניתן להחזיר את הבנים האובדים הביתה מבלי לפגוע בייחודיותם, בהתאם למגמת ההתמחות אליה שואפת המערכת המשפטית. מגמה זו נוצרה לפי המלצת ועדת אור, ולפי החלוקה המסתמנת: בתי משפט לתעבורה, למשפחה, לעניינים מקומיים, לעניינים מנהליים וכיו"ב.
עו"ד חכמון מציע לשר במכתבו להקים ועדת בדיקה שתלמד את הנושא ותקבע פתרונות מיידיים לבעיה.
דוברת בתי המשפט, עו"ד תמר פול-כהן אמרה כי "גובשה יחד עם הנשיא אדלר תוכנית לחיסול הפיגורים בפסקי הדין. לפי תוכנית זו יתווספו שני שופטים לביה"ד הארצי (אחד כבר הוסף) וארבעה עוזרים משפטיים. יגובש לוח זמנים שלפיו יפנה כל שופט חודש ימים, ללא משפטים, לצורך כתיבת פסקי דין".
בביה"ד לעבודה עובדים לאט מדי
הארץ
2.12.2001 / 11:26