הגרין-כארד של השכן ירוק יותר?

בחודשים האחרונים מגלים יותר ויותר אנשי עסקים ועובדים הנמצאים בתהליכי רילוקיישן למדינות אחרות, כי הליך קבלת ויזה שהיה אורך בעבר זמן קצר, הופך לשבועות ארוכים ובמקרים רבים הם אף מוצאים את עצמם מסורבים.

הקשחת המדיניות במתן אשרות עבודה אופיינית כמעט לכל המדינות הקולטות עובדים ושנפגעו מהמשבר הכלכלי - החל מארה"ב, עובר בבריטניה וגרמניה ומגיע גם למדינות כמו הודו. ישראלים המבקשים לעבור למדינות כמו הודו מדווחים לאחרונה על סירובים מפתיעים לקבלת ויזה ברגע האחרון אשר נובעים ברובם מהקפדה על הנהלים ומהחמרה של התקנות.

בעשור האחרון, עם התפתחות הגלובליזציה והפיכת חברות ישראליות רבות לבינלאומיות, נשלחו אלפי ישראלים מידי שנה לעבוד בחו"ל מטעם החברות שלהן. היעדים המרכזיים לרילוקיישן הן ארצות הברית ואירופה, אך לצידן החלו לתפוס מקום גם מדינות מרכז ומזרח אירופה דרום אמריקה והמזרח הרחוק כמו הודו וסין.

תנאי הכרחי למעבר עובד למדינה זרה הוא קבלת ויזת עבודה, אך מאז פרוץ המשבר הכלכלי, קבלת אשרת העבודה נעשתה למשימה לא פשוטה כלל ועיקר.

בארה"ב ירדה המכסה לאשרות עבודה מסוג H-1B הניתנת לצורך העסקתם של עובדים זרים בתפקיד של מהנדסים, אנשי תוכנה ומדענים מכ-180 אלף אשרות ב-2003 ל-65 אלף בלבד בחמש השנים האחרונות – קיצוץ של כמעט שני שלישים. צעד זה הוא רק אחד בשורת הקשחות שקבעה ארה"ב במדיניות ההגירה אליה: כך למשל, החליט הקונגרס האמריקאי, כי חברות שיקבלו סיוע ממשלתי בעקבות המשבר לא יוכלו לתת חסות לבקשות לאשרות עבודה בקטגוריה זו.

לשם קביעת זכאותו של מומחה זר לאשרת עבודה זמנית מסוגH-1B צריכים להתקייםבמצטבר מספר תנאים מקדמיים אשר החשובים מביניהם הינם:

הראשון - קבלת חסות של מעביד אמריקני - כלומר שהעובד והמעביד חתמו על הסכם עבודה. השני – הוכחה כי לעובד יש תואר אקדמי המוכר ע"י הרשויות בארה"ב, והוכח כי מילוי התפקיד דורש תואר אקדמאי וכי התואר רלבנטי לתפקיד. התנאי השלישי הוא, כמובן, שהמכסה לאותה שנה טרם התמלאה, והרביעי – כי התנאים שהוצאו למומחה הזר אינם יוצרים תחרות בלתי הוגנת לשאר העובדים האמריקנים.

בעוד בשנים האחרונות כל האשרות היו נחטפות כבר ביום הראשון שבו ניתן היה לקבלן, הרי שהשנה חל שינוי משמעותי במצב. על פי פרסום מטעם שרות המכס וההגירה של ארה"ב מה- 26.5.09, ניתן ללמוד שעד ליום ה 22 למאי הוגשו 45,700 בקשות ונותרה מכסת 19,300 בקשות אשר כרגע מתמלאת בקצב איטי של כ 70 בקשות ליום. בשנה שעברה התמלאה המכסה תוך מספר שעות ביום פתיחתה ה 1 באפריל 2009.

הסבר אחד לתופעה הוא שבקשות רבות פשוט אינן מוגשות, כי האמריקאים מעוניינים לעודד עבודה מקומית. כך ישנן חברות אמריקאיות רבות אשר עקב קבלת סיוע פדראלי איבדו את זכאותן לתת חסות למומחים זרים. סיבה אחרת היא הזמינות הגוברת של עובדים אמריקאים דומים והעלות היורדת שלהם. השכר הניתן למומחה זר נקבע על פי השכר הנוהג באותו תחום בשנה שעברה. בתקופה זו ירד השכר הנוהג באופן משמעותי כך ששכר המומחה הזר נעשה יקר ולכך צריך להוסיף את הטרחה וחוסר הנוחות הקשורים להבאת עובד זר לעומת שכירת עובד מקומי .

עוד ניתן לציין כי בשנה שעברה נוצל חלק גדול מן המכסה על ידי חברות רב לאומיות לאספקת כוח אדם, בעיקר מהודו. כל אחת מן החברות הללו ניידה אלפי אנשי מחשבים מהודו לארה"ב. השנה - עקב המיתון הפתאומי - הגישו החברות הללו בקשות מועטות. לצד הירידה בכמות הפרויקטים שלהן בחו"ל, מבקשות החברות גם לחסוך בהוצאות הכרוכות בשליחת עובדים לרילוקיישן.

גם הודו, יעד אשר חשיבותו לרילוקיישן נמצא בעלייה, החלה להגביר את הפיקוח על מעבר מומחים זרים לתחומה, זאת כדי לשמור את מקומות התעסוקה למקומיים. במידה ולא מדובר בפרויקט עם מעורבות ממשלתית - החברה השולחת צריכה להתאמץ להוכיח שמדובר במומחה שאין לו תחליף בשוק המקומי. כתוצאה מכך, זמן ההמתנה לקבלת אשרת עבודה התארך מאוד, ולעתים נתקלים המבקשים גם בסירוב מוחלט, לרבות מומחים הנשלחים מטעם חברות רב לאומיות מוכרות ומכובדות.

על מנת להקל על תהליך המעבר , חשוב להקדים ככל הניתן בהגשת הבקשה: החלו לפעול לפחות כשישה חודשים קודם למועד המעבר לחו"ל. כמו כן, קיימת חשיבות מכרעת למילוי מדויק של הטפסים: השמטה או היעדר תרגום ואישורים נוטריונים, עשויה לגרום לפסילת הבקשה ומשכך, יש להקפיד לעשות זאת תוך תשומת הלב הראויה. חשוב גם במהלך התהליך לשמור על ריאליות ולזכור כי קיימת אפשרות כי הבקשה לא תאושר.

טיפ חשוב נוסף הוא להשאיר את המשפחה בארץ בשלב הראשון , על מנת שיתאפשר לעובד להסדיר את כל התנאים הנדרשים לשם מעבר כולל של התא המשפחתי המורחב, בין אם בנוגע למוסדות לימוד של הילדים, בין אם בנוגע למציאת נכס ראוי ונח למגורים ובין אם לצורך קבלת היתר עבודה עבור בת הזוג. ניתן ואף רצוי גם להיעזר במומחים בנושאים כמו שכר, מיסוי, ביטוח רפואי , התאקלמות ואשרות.

הכותב הוא עו"ד מומחה בדיני ניוד מומחים בעולם - שותף במשרד משרד עוה"ד קן תור & עכו.