HCL: הטכנולוגיה של הנאצים, היזם - ישראלי בן 89, והבן המנכ"ל

השבוע פירסמנו כי קרנות הון סיכון האמריקאיות קושלה ונצ'רס של וינוד קושלה וקרן בוריל אנד קומפני השקיעו בחברת קלינטק ישראלית - HCL. המשקיע הראשון בחברה הוא זוהר גילון מקרן תמר ונצ'רס. הסיפור שעומד מאחורי החברה מעניין במיוחד.



HCL המפתחת טכנולוגיה המאפשרת הפקת דלק ביולוגי מפסולת חקלאית. HCL הוקמה בסוף 2007 על בסיס טכנולוגיה שפותחה במעבדות האוניברסיטה העברית על ידי אברהם בניאל ופרופ' אהרון אייל.



הטכנולוגיה של HCL מסייעת באמצעות חומצה הידרו כלורית להפיק סוכר הניתן להתססה שיכול להפוך לדלק ביולוגי. לא רבים יודעים אבל זו טכנולוגיה בסיסית שהגרמנים הנאצים פיתחו במלחמת העולם השניה אבל לא המשיכו לפתח אותה במהלך השנים. את אותה טכנולוגיה החליט לקחת פרופ' אברהם בניאל ולשכללה. הטכנולוגיה הישראלית שנולדה על יסודות הטכנולוגיה הנאצית הפכה לסטארט אפ ישראלי לפני כשנתיים, שכאמור כעת השלים גיוס הון ראשון.



מי שמנהל כעת את החברה הוא בנו של של פרופ' אברהם בניאל, ערן בניאל. הבן ערן בניאל הוא דמות מוכרת דווקא מעולם התיאטרון הישראלי. הוא היה לשעבר מנהלם האמנותי של תיאטרון החאן ופסטיבל עכו לתיאטרון אחר ומי שניהל לאורך שנים את פרויקט "הרמת מסך" בסוזן דלל. האב, אברהם בניאל, הוא סיפור מיוחד בפני עצמו. הוא בן 89, צלול בנפשו. הוא נחשב למייסד המחקר התעשייתי והכימי של מדינת ישראל. הוא מהנדס ומדען בהכשרתו ונמנה עם מקימיה של יחידת המחקר והפיתוח של חברת מחצבי ישראל מאז שנת 1951.



בשנת 1964 נערך ארגון מחדש של החברה על-ידי הממשלה - שאז שלטה בה - ויחידת המחקר והפיתוח הפכה להיות חברה עצמאית בשם "תעשיית מחצבי ישראל מכון למחקר ופיתוח", בניאל שימש כמנהלה הכללי עד חודש אוגוסט 73'. משנת 1975 היא הפכה לחברה בת של כימיקלים לישראל.



ערן בניאל אומר בראיון ל-TheMarker כי בשנת 2008 HCL ביצעה ניסויים וכבר אז היה ברור שיש לה משהו ביד. "אין ספק שזה סיפור מרתק. מדובר בטכנולוגיה שמבוססת על הליך גרמני, יחידי בהיסטוריה, שניסה לקחת פסולת עץ, שבבי עץ, ובמקום למכור את זה למרבצי סוסים או בהמות - היה ניסיון להפיק אתנול. ואת התהליך הזה הנאצים אימצו. HCL מנסה להפיק בעבודת מעבדה סוכר מפסולת שבבים בתהליך שמשחזר את אותו הליך ישן מהעבר". את הסוכר מפיקים באמצעות שימוש בחומצה הידרו-כלורית. הבעיה היתה למצוא פתרון (כלכלי בעיקר) לבעייה החומצה. זו היתה תוקפת את העץ אבל היקף החזרת החומצה לשימוש חוזר על מנת שתתקוף עצים נוסף היה בעייתי מבחינה כלכלית.



בניאל ואייל עבדו בשנים האחרונות במסגרת האקדמיה על תהליך לטיפול בשפכים מכילי חומצות המבוסס על מיצוי בממיסים. תהליך זה מאפשר הרחקת החומצה מהשפכים והשבתה בתמיסה מימית בריכוז דומה לריכוזה בשפכים. ריכוז תמיסת החומצה המתקבלת ונקיונה מאפשרים ברוב המקרים שימוש חוזר בחומצה. הפתרון לבסוף נמצא והסטארט אפ הוקם. "בחודשים האחרונים נפגשה HCL עם מספר לא מבוטל של קרנות הון סיכון ובסוף בחרה לגייס מקרנות הון סיכון המובילות בעולם. אלו שתי קרנות שמעולם לא השקיעו בקלינטק בישראל, אבל כנראה שהטכנולוגיה שפותחה באוניברסיטה העברית של שני הפרוסורים, על בסיס הטכנולוגיה שבה השתמשו הגרמנים, גרמה להם לפתוח את הארנק ולהשקיע.



בינתיים ל-HCL יש מעבדות בירושלים ומשרד בתל אביב. החברה עתידה לעבור לאזור התעשייה בהרצליה ומשלושה עובדים לגדול לתשעה. הגיוס יאפשר לה לחזק את עבודת המחקר והפיתוח ולהקים מפעל ניסיונו בצפון קרוליינה שיאפשר להוכיח את השיטה בהיקפים גדולים יותר. עכשיו כל מה שנותר הוא לתהות האם בשורת הדלק הירוק של שנות ה-2000 תגיע מטכנולוגיה ישראלית שבעבר שימשה את הגרמנים במלחמת העולם השניה.