אין כזה דבר לדרוש יותר מדי

>> הסדר החוב של חברת גמול, שאליו הגיעו החברה ובעלי האג"ח השבוע, זכה ליחסי ציבור מצוינים. ליאון רקנאטי יצא ממנו כאיש עסקים הגון. הוא הרי ויתר על 32% ממניות החברה לטובת בעלי האג"ח, וההסכם עבר באסיפה ברוב מכריע.

רקנאטי ויתר על 16 מיליון שקל, שהוא סכום התחייבויות של החברה כלפיו. מתוך יתרת החוב, כ-432 מיליון שקל, תשלם החברה במזומן ובנכסים פיננסיים נוספים כ-110 מיליון שקל לבעלי האג"ח.



סכום של 285 מיליון שקל של חוב ייפרס לטווח ארוך באמצעות הנפקת סדרה חדשה של אג"ח ושטרי הון סחירים. כמעט 50% מהחברה הבת גמול נדל"ן ישועבדו כגיבוי לסדרה.



בעלי האג"ח יוכלו להמיר את שטר ההון למניות, כך שסך המניות שיוקצו להם לאחר ההמרה יסתכם ב-51% מהון החברה. אם תמומש זכות זו, לרקנאטי יש אופציה להגדלת אחזקותיו כך שימשיך להיות בעל המניות הגדול בחברה.



לבעלי המניות, שעמם נמנים החל מהשבוע גם המוסדיים בעלי האג"ח, היה שבוע טוב. מניית גמול זינקה בכמעט 13% בתגובה להסדר והידיעה שהחברה תמשיך להתקיים.



לפני שבועיים פירסמה חברת נדל"ן אחרת, פרופיט, הצעת הסדר לבעלי איגרות החוב בחברה.



תמורת ויתורים מהותיים מקבלים בעלי איגרות החוב אחוז נמוך בחברה, אופציות שהן מחוץ לכסף באופן משמעותי ואי שינוי בגובה הריבית למרות דחיית התשלומים. ההסדר של פרופיט צפוי להידחות במתכונת זו - ותיקונים בו עוד יוגשו.



כמו רכישת כלי רכב, רכישת דירה או כל השקעה אחרת, הצעה של חברה היא תחילתו של משא ומתן - ומו"מ מוטב להתחיל ממחיר נמוך ככל האפשר. המוסדיים שהשיגו את ההסדר בגמול אמרו כי לא ניתן היה להשיג יותר ממה שהושג.



ואולם במשא ומתן מול בעל השליטה חשוב לזכור מה החלופה שעמדה בפני כל אחד מהצדדים. פירוק החברה משמעותו לליאון רקנאטי ולכל בעל מניות אחר היא היוותרות ללא כלום כמעט. לחברה מפורקת אין מניות.



ההחלטה שלא לפרק חברה ולהשאיר את השליטה בה בידי בעל חברה נובעים מההנחה כי היזם ואיש העסקים שהוביל את החברה למצב הנוכחי יוכל להוציא אותה ממנו - ולדאוג לכך שבעלי האג"ח יקבלו שיעור גדול יותר מכספם.



כגודל האמון באיש העסקים, כך אמור להיות גודל הפיצוי במניות. קשה להצביע על הסיבה שבגינה 32% ממניות גמול היו הפיצוי הנאות.



רקנאטי לא הוכיח בשנה וחצי מאז רכש את החברה כי הוא זה שנועד להציף בה ערך. ההפך הוא הנכון.



ההסדר הנוכחי לא חייב להיות סוף הסיפור של גמול. במקומות שבהם לא נעשה הסדר נכון לבעלי האג"ח, אנחנו עשויים לראות הסדר נוסף בעתיד באג"ח שנותרו בידי המוסדיים. הסדר זה אמור לתקן את ההסדר הראשון.