שביתה ב'פתוחה': זה לא הכל או כלום

הערב יתכנסו שוב נציגי סגל ההוראה של האוניברסיטה הפתוחה כשעל הפרק תעמוד ההצעה להשהות את השביתה המתנהלת מזה חודשיים. ההחלטה שתצא מחדר הישיבות של סגל ההוראה תשפיע על גורלם של 1,300 אנשי סגל, 45,000 סטודנטים ועל עתידה של האוניברסיטה הגדולה בישראל.

עבורי, זוהי ההזדמנות לחזק את ידיהם של המנחים טרם החלטתם ולפנות אליהם בנימה אישית: אין ספק שאתם נמצאים בפני צומת שמזמנת עבורכם החלטה קשה שנוגעת לא רק לכם. מוטלים כאבן על צווארכם גם עתידה האו"פ וגם עתידם של 45,000 סטודנטים הנושאים את עיניהם אליכם.

הדרישה שלכם לעיגון תנאי ההעסקה במסגרת הסכם קיבוצי, הפכה לקוננצנזוס ולכמעט עובדה מוגמרת:
מעל ל12 ח"כים מכל קצוות הקשת הפוליטית הביעו תמיכה פומבית, בלתי ניתנת להסתיייגות , בשלושה דיונים של ועדות הכנסת, בדבר אופי ההעסקה הקיבוצית באוניברסיטה הפתוחה. כך גם החלטת ועדת החינוך של הכנסת שהושגה בעזרתם הנמרצת של יו"ר הועדה ח"כ זבולון אורלב וח"כ דב חנין.

הנהגת הסטודנטים הביעה גם היא תמיכה חד משמעית בדרישה לגיטימית ואלמנטארית זו: הגדלנו לעשות והבטחנו את עמידתנו לצידכם במידה וזה הנושא שסביבו יתפוצץ הליך הגישור. מאז, קיבלתם התחייבות למסגרת ההסכם העתיד לבוא והיום כבר ברור שחוזה קיבוצי הוא בגדר עובדה מוגמרת.

הצלחתם לאגד 1,300 אנשי סגל הוראה המלמדים בלמעלה מ50 מרכזי לימוד ברחבי הארץ, במסגרת מוסד לימודים בעל אופי מבוזר. הצלחתם להביא את הנושא לסדר היום הציבורי, לתקשורת ולפרלמנט הישראלי שדן בעניינכם באופן מיוחד 3 פעמים, הוכחתם את כוחכם ואת יכולת העמידה והנחישות שלכם אל מול הלחצים השונים, באופן מעורר השתאות – עכשיו, הזמן להסתכל קדימה.

במבחן הזמן, מנהיגות שהכריעה בצמתים כאלו בהתבסס על עיקרון של "הכול או כלום" הביאה הישגים היסטוריים לחידלון - לעומת זאת מנהיגות שידעה בשעה הנכונה לקבל החלטה נבונה ושקולה נכנסה להיסטוריה והביאה תועלת לציבור אותו היא מייצגת.

אין מי שיבינו את מאבקכם יותר מאיתנו הסטודנטים, לאחר שנאלצנו לנהל מאבק בן 4 שנים כדי שגם המוסד האקדמי הגדול בישראל, ובאיחור אופנתי של 32 שנה, יוכל להתהדר באגודת סטודנטים.

במסגרת הדינאמיקה של מאבק ציבורי, יש רגעי שיא שאם לא מזהים אותם ומנצלים אותם – מדובר בפיספוס. לאחר 8 שבועות ארוכים של שביתה, נוצר המומנטום המיוחל להגעה להסכם טוב כאשר המאבק נמצא בשיא התמיכה התקשורתית והציבורית בו. מכאן, תחל שחיקה וירידה שיש לקחת אותה בחשבון בהחלטה שתקבלו. לאורך המאבק רתמתם וצברתם בני ברית פוליטיים וציבוריים רבים שייתכן וינטשו אתכם על רקע החלטה שגויה - תמיכתם איננה אוטומטית ואל תיקחו אותה כברורה מאליה.

כולנו באותה הסירה: תנאי העסקה טובים ושיפור מעמד המנחה באו"פ הינם אינטרס גם שלנו הסטודנטים. אין ספק שאחת הסיבות המרכזיות לצמיחתה המתמשכת של האוניברסיטה משנות ה-90 ועד הפיכתה לאוניברסיטה הגדולה בישראל היום, היא הפיכת ההנחיה לכלי הוראה מרכזי בסל הכלים שהיא מעמידה לרשות הסטודנט. הסטודנטים, ציבור ערכי אינטליגנטי ואיכותי אשר ברובו מורכב מעובדים בעצמם מזדהה באופן טבעי עם מאבקכם.

עם זאת, במבחן הצדק החברתי, עליכם לראות לנגד עיניכם 45,000 סטודנטים ששילמו ממיטב כספם ומושבתים כבר 8 שבועות מלימודים: חלקם סטודנטים מהפריפריה, חיילים משוחררים וסטודנטים ששביתה זו מהווה עבורם פגיעה אנושה במשימת ההתקדמות בשוק העבודה. הארכת הסמסטר בסוף השביתה גם לא תפתור את בעייתם של סטודנטים שתכננו להינשא בקיץ, סטודנטיות שעומדות ללדת בקרוב או סטודנטים (כמוני) היוצאים לשירות מילואים בחודשים הקרובים.

הערב, כשתרימו את היד בתל אביב, אני מקווה שקולנו יהדהד באזניכם – קולם של 45,000 סטודנטים מכל המגזרים ומכל היישובים שבסך הכל רוצים לחזור וללמוד.

הכותב הינו יו"ר אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה