מנכ"ל HSBC ישראל: הבנקים הזרים ירכשו אולי בנק מקומי אך לא בשנה הקרובה

הבנקים הזרים, שהתחילו את מהלך החדירה לשוק הישראלי, ובמיוחד HSBC וסיטיבנק שכבר הקימו סניפים בארץ, נכנסו למדינה כדי להישאר כאן לטווח ארוך ואפשר שהם יהיו מעורבים בעתיד ברכישה של בנק ישראלי, אך הדבר לא יקרה בשנה הקרובה. כך אומר היום מנכ"ל HSBC ישראל, יהודה לוי, בדברים שנשא בוועידת ישראל לעסקים בתל אביב.



לוי ציין כי הבנקים הזרים התחילו להגביר את מעורבותם בפעילות בישראל באמצע שנות ה-90, בעיקר בזכות תהליך הרפורמה במטבע החוץ, וההתקדמות בתהליך השלום באותם ימים.



לוי ציין כי בשלב זה הסבירות לרכישת בנק ישראלי על ידי אחד הבנקים הזרים הינה נמוכה, ממספר טעמים: ראשית, לדבריו ישראל לא נחשבת בעיני הבנקים הגדולים כמדינה שהבנק חייב להיות בה. שנית, גרעין השליטה המוצע לישויות הזרות הינו נמוך מזה שהם אוהבים להחזיק - 70% עד 80% לפחות.



בנוסף ציין לוי מספר סיבות שבגללן עד כה רק שני בנקים זרים טרחו לפתוח סניף בישראל, והיתר פועלים במקרה הטוב ברמה של נציגות. לדברי לוי, המערכת הבנקאית בישראל הינה ריכוזית מדי, כאשר חמשת הבנקים הגדולים שולטים בנתח של 85%-90% מהפעילות הבנקאית והם חולשים בעיקר על שוק בנקאות הריטייל של הציבור הרחב, שהינה הפעילות היותר רווחית בתחום הבנקאות.



טענה נוספת שלוי מציין היא העובדה שהמשקיעים המקומיים תמיד טורחים לציין את מכפיל ההון הנמוך יחסית בו נסחרים הבנקים הישראליים, בעוד שהם מסתכלים פחות על רווחיות הבנקים, שעתידה להיפגע ברבעונים הקרובים בשל הצורך להגדיל את ההפרשות לחובות מסופקים, ועל התשואה להון שלהם, שהינה נמוכה ביחס לבנקים הזרים הגדולים.



פרישת סניפים מהגבוהות בעולם
כמו כן, לוי טען כי פרישת הסניפים המקומית (כ-1,000 סניפי בנקים) הינה מהגבוהות בעולם, מה שמצמצם את יכולת התחרות של הבנקים הזרים בישראל. נקודה מעניינת נוספת שהעלה לוי, היא בעיית יחסי העבודה במשק המקומי. לדברי לוי, הבנקים הזרים התמודדו עם המשבר והירידה בפעילותם בצמצום של כוח האדם בשיעורים שנעו בין 15%-35%, מה שלא יכול לקרות בישראל לנוכח תופעת ההסכמים הקיבוציים וכוחם הרב של ועדי העובדים בבנקים.



רו"ח יצחק סוארי דיבר אף הוא בכנס בנושא "מפת הבנקאות בישראל והשפעתה על המשק", וציין כי על הבנקים הישראלים להתאים את עצמם אל המערכת הבנקאית העולמית ולנקוט במהלכים שיטפלו ויצמצמו את צד ההוצאות שלהם.



סוארי בא בטענות אל הרגולטור הישראלי שמונע מהבנקים המקומיים לבצע מהלכי מיזוג מתבקשים, שיאפשרו להם להתייעל (במיוחד על רקע הגידול הניכר בהפרשות לחובות מסופקים, שמביא אותם אל סף יחס הלימות ההון המינימלי של 9%), ודורש שרכישת בנק מקומי תתבצע על ידי בנק זר בלבד. לדברי סוארי, על הרגולטור להיות הרבה יותר ליברלי בעניין המיזוגים בין הבנקים בארץ.



סוארי מציין כי הקירבה אל רמת ה-9% מציבה את המערכת הבנקאית בישראל על קו פרשת דרכים, שכן קירבה זו מגבילה את הפעילות של המערכת הבנקאית. על מנת להתמודד עם הבעיה יש, לדבריו, לנקוט בצעדים של הקטנת הוצאות הבנקים על ידי צמצום מצבת הסניפים וכוח האדם של הבנקים, וכן בנקיטת מהלכי התייעלות פנימית בסניפים השונים.



סוארי ציין כי מספר הבנקים בארה"ב צנח בעשור האחרון מרמה של יותר מ-15 אלף עד לכ-8,100 בנקים היום, מספר שלהערכת סוארי יצטמצם תוך חמש שנים עד לכ-4,000 בנקים.
סוארי מציין כי מיזוגים אלו מהווים בארה"ב טריגר להתייעלות ושידוד מערכות.