בית משפט בצרפת קבע: השתתפות בתוכנית ריאליטי היא עבודה - גם אם מדובר בפיתוי אנשים נשואים

מסתבר שהשתתפות בתוכנית ריאליטי, גם כזאת שבה מתבקשים המשתתפים להלך יחפים על חופים טרופיים קסומים ולפתות נשים וגברים נאים בבגדי ים, היא עבודה לכל דבר - כך עולה מפסק דין בצרפת, שקבע כי משתתפי תוכניות הריאליטי הם שחקנים ועליהם לקבל תשלום על ההשתתפות בתוכנית.



לפי הפסיקה, שהוענקה בעקבות תביעה שהגישו שלושה משתתפים בגרסה הצרפתית של תוכנית הריאליטי "אי הפיתויים", זכאים המשתתפים בתוכניות ריאליטי לחוזי עבודה ולפיצוי כספי על הסכמתם להשתתף בתוכנית - בדומה לשחקנים מקצועיים.



במסגרת התוכנית, ששודרה בצרפת בין 2002 ל-2008, נשלחו זוגות צעירים ל-12 ימים לאי טרופי, בו הופרדו מבני זוגם והופגשו עם שותפים יפים בני המין השני, אשר ניסו לפתותם לבגוד בבני זוגם. שלושת המשתתפים שהגישו את התביעה טענו כי הם זכאים לשכר על השתתפותם בתוכנית, בניגוד למפיקי התוכנית שטענו כי לא מדובר בעבודה. ערכאה נמוכה יותר כבר פסקה לטובת התובעים, וקבעה כי "פיתוי אדם מהמין השני דורשת ריכוז ותשומת לב".



"חברות ההפקה אינן מעל החוק. עליהן לכבד את החוק בדיוק כמו חברות כמו מישלן או מקדונלד'ס", אמר עורך הדין ג'רמי אסוס, שייצג את התביעה נגד הפקת התוכנית. הפסיקה עוררה תגובות נזעמות בקרב רשתות השידור וערוצי הכבלים בצרפת, שטענו כי הדבר יפגע ברווחיות של תוכניות הריאליטי, המסתמכות על משתתפים חובבנים שלרוב אינם מקבלים תשלום על ההשתתפות. לטענת אסוס, החיים ב"אי הפיתויים" היו רחוקים מלהיות אידיליים: על המשתתפים נאסר ליצור קשר עם העולם החיצוני ונאמר להם מתי לישון ומתי להתעורר על ידי הפקת התוכנית. מאחר שחלק מהסצינות מצולמות מחדש או מבוימות, טען אסוס, המשתתפים הם בעצם שחקנים - למרות שיווק התוכניות כתוכניות מציאות.



המשבר הכלכלי העולמי והירידה החדה בהיקפי הפרסום הובילו רשתות וערוצים רבים ברחבי העולם להפיק יותר תוכנית ריאליטי מתוכניות דרמה וקומדיות, מאחר שהפקתן זולה יותר באופן משמעותי. משמעות הפסיקה היא כי לפחות בצרפת, יתייקר מעתה ואילך תהליך ההפקה של תוכניות אלה.