החור השחור של תעש: הון עצמי שלילי של 1.8 מיליארד שקל

>> פרטיהן של יותר מ-100 חברות ממשלתיות, שעד כה המידע על פעילותן הכספית לא פורסם, הפכו אתמול לזמינים באתר של רשות החברות הממשלתיות.

הפרטים כוללים את הרכב הדירקטוריון, הפעילות, רשימת המחזיקים בחברה ודו"חות כספיים מלאים של כ-50 חברות ממשלתיות. זאת בניגוד לפרסומי רשות החברות עד כה, שהתפרסמו מדי שנה וכללו את עיקרי הדו"חות בלבד. עם זאת, לרוב מדובר במידע שעודכן בסוף 2007. מהרשות נמסר כי בקרוב יפורסמו עוד דו"חות ל-2008, וכי תפעל להביא לפרסום דו"חות עדכניים של חברות נוספות.



בישראל פועלות יותר מ-150 חברות ממשלתיות בתחומים כמו ביטחון, חינוך ותרבות, תשתיות ובנייה ופיתוח אזורי. בין החברות שהדו"חות הכספיים שלהן התפרסמו: רפאל, נתיבי גז, דואר ישראל, מעצ ואגרקסקו. בנוסף פורסמו גם דיווחים על קרנות השתלמויות ממשלתיות וחברות שנסחרות בבורסה.



"המהלך יאפשר לציבור לקבל מידע רב ועדכני לגבי פעילותן הכלכלית של החברות שנמצאות בבעלות מדינת ישראל", אמר שר האוצר יובל שטייניץ. מנהל רשות החברות הממשלתיות, ד"ר אודי ניסן, אמר כי "פרסומם המלא של הדו"חות הוא צעד נוסף במסגרת פעילות הרשות להגברת השקיפות והבקרה בקרב החברות הממשלתיות".



תעש



התחייבויות של 3.6 מיליארד שקל



התעשייה הצבאית (תעש), החברה הממשלתית הביטחונית, נושאת על גבה התחייבויות בסך כ-3.6 מיליארד שקל (נכון לסוף 2007), מתוכם 2.444 מיליארד שקל התחייבויות שוטפות ו-1.176 מיליארד שקל התחייבויות לזמן ארוך. נכסי החברה הם כ-1.848 מיליארד שקל בלבד. המשמעות היא שלחברה הון עצמי שלילי (התחייבויות העולות על הנכסים) בהיקף של 1.832 מיליארד שקל.



ההון העצמי השלילי של החברה גדל לאורך השנים והוא מקור לדאגה רבה במשרד האוצר ובמשרד הביטחון - שני המשרדים האחראים על החברות הביטחוניות הממשלתיות. דו"חות החברה אינם מאושרים, ולכן לא מתפרסמים ביאורים שמסבירים את מקור הבעיה החמורה בהון העצמי של החברה. עם זאת, נודע כי החובות השוטפים כוללים הלוואות מבנקים ומהמדינה, ריביות, תשלומי פנסיה לשנה אחת וחובות לספקים. על דו"חות החברה המקוצרים מתנוססת זה שש שנים אזהרת עסק חי, שמשמעותה חשש לקריסת החברה.



ב-2005 היה ההון העצמי השלילי של תעש 1.721 מיליארד שקל, וב-2005 היה 1.562 מיליארד שקל. בעוד שהתחייבויות החברה לטווח ארוך רושמות ירידות קלות - מ-1.306 מיליארד שקל ב-2005 ל-1.204 מיליארד שקל ב-2006 - ההתחייבויות השוטפות הולכות וגדלות. ב-2005 הן היו 1.973 מיליארד שקל, וב-2006 כבר היו 2.180 מיליארד שקל.



בשורת ההכנסות רשמה תעש שיפור מתמשך, ואף שהיא חברה מפסידה יורד ההפסד הנקי שלה עם השנים. מנגד, ההפסד התפעולי (הכנסות פחות הוצאות) רשם תנודתיות גבוהה. ב-2007 רשמה החברה הכנסות בסך 2.347 מיליארד שקל, הפסד תפעולי של כ-45 מיליון שקל והפסד נקי של כ-111 מיליון שקל. שנה לפני כן, ב-2006, רשמה החברה הכנסות בסך 2.023 מיליארד שקל, הפסד תפעולי של כ-102 מיליון שקל והפסד נקי של כ-162 מיליון שקל. ב-2005 רשמה החברה הכנסות בסך 1.707 מיליארד שקל, הפסד תפעולי בסך 39 מיליון שקל והפסד נקי בסך 176 מיליון שקל.



תעש היא החברה הממשלתית השלישית בגודלה, על פי קריטריון של היקף מכירות, אחרי התעשייה האווירית ורפאל - שתיהן חברות רווחיות. תעש מתמחה בייצור תחמושת קלה וכבדה, מערכות נשק והשבחת טנקים. החברה מנוהלת על ידי אבי פלדר ובראשה עומד אבנר רז. תעש מחזיקה בחברה הבת עשות אשקלון, העוסקת בייצור מערכות לרכב קרבי משוריין, חלקים תעופתיים ומוצרי מתכת אחרים.



בסוף 2008 יזם רז תוכנית הבראה לתעש, הכוללת הסדר של הבעייה הפיננסית של החברה תמורת פיטורים של כ-500 עובדים מתוך כ-3,000 שהחברה מעסיקה והנפקתה בבורסה. ההנפקה נחשבת אמצעי שמחייב חברה לעבוד לפי אמות מידה עסקיות שקופות. המהלך מחייב הסכמה מוקדמת עם העובדים, שנהנים מוועד חזק. משרדי האוצר והביטחון בוחנים בחיוב את התוכנית.



לפני שנים הוחלט כי תעש תפנה את הקרקעות שעליהן ממוקמים מתקניה ברמת השרון. שימוש בקרקע לבנייה למגורים מחייב ניקוי יסודי שלה, מכיוון שהקרקע נחשבת מזוהמת במיוחד. ההערכה היא כי עלות הניקוי תהיה גבוהה מההכנסות שיתקבלו ממכירת הקרקע, וגם עלות זו תושת על הממשלה במסגרת תוכנית ההבראה של החברה, כמו גם עלויות הפנסיה של עובדי החברה.



מתעש נמסר בתגובה: "בשנתיים האחרונות מציגה החברה שיפור בפעילותה העסקית, וסך מכירותיה ל-2008 הסתכם ב-660 מיליון דולר - עלייה של 30% לעומת 2007. הגירעון בהון העצמי שלה מקורו בבעיות העבר המעיקות על החברה מאז הקמתה, והוא צפוי להיפתר במסגרת התהליך המתוכנן לשינוי מבנה הבעלות בחברה (בתעש מתכננים הנפקה; א"ק).



"בעיות העבר נובעות משנת 91', אז עברה החברה ממעמד של יחידת סמך ממשלתית לחברה בע"מ. במעבר התחייבה תעש לשלם מכספה את כל תשלומי הפנסיות של העובדים, בניגוד לחברות ממשלתיות אחרות שבהן המדינה נטלה על עצמה תשלומים אלה (הכוונה לרפאל; א"ק). בנוסף, כדי לעמוד בתשלומים אלה נטלה החברה בעבר הלוואות, שעליהן היא משלמת ריבית".



נתיבי איילון



מכרה נכס ב-2.5 מיליון ד', הערבות הבנקאית כיסתה רק 20%



חברת נתיבי איילון מכרה ב-2007 נכס תמורת 2.5 מיליון דולר, בפריסת תשלומים עד אוקטובר 2008, בעוד שהערבות הבנקאית שהופקדה כנגד התשלום היתה בסך חצי מיליון דולר בלבד - כך עולה מדו"חותיה הכספיים של החברה ל-2007. עוד עולה כי החברה לא ביצעה כל הגנה על העסקה כנגד שינויים בשער החליפין.



החברה מציינת בדו"חות כי הוגשו נגדה תביעות בסך 433 מיליון שקל, מהם 314 מיליון שקל בגין ירידת ערך מקרקעין, והיתרה - בגין נזיקין והפקעות. ביוני 2008 נפסק נגד החברה תשלום פיצויים בסך כ-63 מיליון שקל בגין ירידת ערך מקרקעין, והחברה צופה כי תשופה בסכום זה בידי משרד התחבורה.



נתיבי איילון סיימה את 2007 במחזור פעילות של 625 מיליון שקל, לעומת 742 מיליון שקל ב-2006 - קיטון של 16%. 60% מהמחזור מקורו בפרויקטים שבוצעו עבור משרד התחבורה. ההוצאות הכלליות ולהנהלה של החברה תפחו במפתיע בכ-35% ל-28.4 מיליון שקל, בגין הפרשה לחובות מסופקים בסך כ-8.1 מיליון שקל. את 2007 סיימה החברה בהפסד תפעולי של 16.1 מיליון שקל - לעומת רווח תפעולי של 15.5 מיליון שקל בסיכום 2006.



נתיבי גז



חוב פיננסי של 1.3 מיליארד שקל



דו"חותיה הכספיים של חברת נתיבי גז (נתג"ז) ל-2008 מעלים כי החברה נושאת בחוב פיננסי (נטו) בסך 1.3 מיליארד שקל - על הון עצמי בסך 450 מיליון שקל בלבד. זאת, לאור גיוסי ההון הנרחבים של החברה עבור מימון פרויקט הנחת תשתית הולכת הגז הטבעי בדרום הארץ ובצפונה.



לפני ארבעה חודשים העלתה חברת הדירוג מעלות s&p את דירוג האג"ח של נתג"ז בדרגה אחת ל-aa מינוס - ואולם דירוג זה עלול לעמוד בסכנה נוכח העיכוב הצפוי בלוחות הזמנים להנחת צינור הגז בצפון.



נתג"ז הכפילה ב-2008 את הכנסותיה, שהסתכמו ב-77.3 מיליון שקל - ועברה לרווח תפעולי של 9.3 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של 19.6 מיליון שקל ב-2007. ואולם הוצאות מימון בסך 8.5 מיליון שקל, לעומת הכנסות מימון בסך 19.2 מיליון שקל ב-2007, הביאו את החברה בסיכום 2008 להפסד נקי של 1.7 מיליון שקל - לעומת רווח מזערי של 470 אלף שקל ב-2007.



חברת הפחם



בעקבות חברת החשמל: התחייבויות ב-1.2 מיליארד שקל



החברה הלאומית לאספקת פחם, שבבעלותה המלאה (100%) של חברת החשמל, נושאת בהתחייבויות שוטפות בסך 1.23 מיליארד שקל לעומת הון עצמי של 66.7 מיליון שקל בלבד - כך עולה מדו"חותיה הכספיים ל-2008. יחס ההתחייבויות להון עצמי של החברה הוא 18.5, ושיעור המינוף של החברה לפיכך הוא לא פחות מ-95%.



חברת הפחם הלאומית נוסדה ב-80' כדי לרכוש פחם בעבור המשק הישראלי ולשווקו. החברה מעסיקה כ-30 עובדים ומשנעת מדי שנה כ-13 מיליון טונה פחם במחזור עסקי של כ-1.5 מיליארד דולר. ב-2004 הפכה לחברה בת של חברת החשמל, ומרבית חברי הדירקטוריון שלה הם מבכירי חברת החשמל.



ב-2008 רשמה החברה הכנסות בגובה 6.2 מיליארד שקל, לעומת 4.4 מיליארד שקל ב-2007 - זינוק של 41%, הנובע בעיקר עקב זינוק של 47% במחיר הפחם ב-2008. הפחם מהווה 65% מן הדלק המנוצל בידי חברת החשמל לייצור חשמל.



הרווח מפעולות רגילות של חברת הפחם היה 9 מיליון שקל ב-2008 - ובסיוע הכנסות מימון בסך 29.3 מיליון שקל, סיימה החברה את 2008 ברווח של 28.2 מיליון שקל, לעומת רווח של 12.6 מיליון שקל בסיכום 2007. תזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת המשיך עם זאת להיות שלילי והסתכם ב-135 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 191 מיליון שקל בסיכום 2007.



נמל תל אביב



הכנסות מתחם הנמל ב-2007 - 25.6 מיליון שקל



הכנסות מתחם הבילויים של נמל תל אביב הסתכמו ב-2007 ב-25.6 מיליון שקל - כך עולה מדו"חותיה הכספיים של חברת אוצר מפעלי-ים, החולשת על מקרקעין המתחם. מדובר בגידול של כ-9% בהכנסות המתחם לעומת 2006, הודות לכניסת שוכרים חדשים וייקור דמי השכירות לבתי העסק הוותיקים.



עם זאת, גידול בהוצאות הפרסום, פחת ודמי החכירה למינהל מקרקעי ישראל הביא לעלייה של כ-20% בהוצאות הנהלה וכלליות שהסתכמו בכ-18 מיליון שקל, והביאו לקיטון של 15% ברווח התפעולי שהסתכם ב-7.7 מיליון שקל בלבד. הרווח הנקי ירד ב-10% והסתכם ב-5.8 מיליון שקל - לעומת 6.5 מיליון שקל ב-2006 - ואולם החברה סיימה את 2007 עם יתרת מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של 8.4 מיליון שקל, לעומת 4.1 מיליון שקל בסוף 2006.



נכון ל-31 בדצמבר 2007 עמד מאזן החברה על 105 מיליון שקל, כאשר ההון העצמי מסתכם ב-95.3 מיליון שקל (91% מהמאזן), הודות לסך התחייבויות של 9.5 מיליון שקל בלבד.



אוצר מפעלי-ים מוחזקת בבעלות המדינה (81%), בעלים פרטיים (17%) ועיריית תל אביב (2%) והיא נתונה לסמכות שר התחבורה ועיריית תל אביב. זאת, אף שעיקר פעילותה של החברה כיום הוא נדל"ני היות שרציף הנמל נהפך למתחם בילוי, תרבות ומסחר מבוקש. כפי שפורסם ב-themarker, זה כשנה דנים משרד התחבורה, רשות החברות הממשלתיות ועיריית תל אביב על שינוי מבנה הבעלות בחברה או לחלופין על פירוקה, ואיחודה עם חברת אתרים והחברה לפיתוח תל אביב הסמוכות.