סוף לתופעת העובדים העניים

>> מדינת ישראל אוהבת להתפאר ברמה הגבוהה של השקעה במו"פ, ובשיעור הגבוה של מדענים ומהנדסים לעומת רוב המדינות. מדדים אלה נחשבים מנבאי צמיחה כלכלית. ואכן, התעשיות הטכנולוגיות היו מנוע צמיחה עיקרי עבור הכלכלה הישראלית בעשורים האחרונים. לפיכך, כשמדברים בישראל על השקעה בהון אנושי, מתכוונים בדרך כלל לטיפוח מדענים ומהנדסים, ומניעת בריחת מוחות לחו"ל.

התנפצות בועת ההיי-טק בתחילת העשור והמשבר הנוכחי הדגישו את הסיכון שבהתבססות על תעשייה יחידה כמנוע צמיחה. אך אפילו בתקופת שגשוג, יש בעיה במדינה שמתייחסת רק לכמה אחוזים מאזרחיה כאל הון אנושי שיש לטפח.



כלל האקדמאים בישראל הם פחות מ-30% מהאזרחים, והעוסקים במקצועות הטכנולוגיים הם כמובן הרבה פחות. הרוב המוחלט, העובדים ומהווים את הבסיס הכלכלי והחברתי, אינם נספרים כלל בדיונים על הון אנושי ופיתוח כלכלי.



הפגיעה כתוצאה מכך כפולה: גם בפוטנציאל הצמיחה של כלל המדינה - המתבסס על שכבה צרה מדי - וגם במרקם הכלכלי-חברתי, שהפערים בו גדלים בקצב מדאיג מדי שנה.



יש נתונים שישראל פחות מתפארת בהם: רמת האי-שוויון בהכנסות היא מהגבוהות בעולם, וגדלה במהירות. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמוך משמעותית מבשאר מדינות המערב; ובמקביל למובטלים, גדל והולך מעמד חדש: "העובדים העניים". עבור בעלי פחות מ-12 שנות לימוד בישראל, ספק אם משתלם לעבוד: אחוז הנמצאים מתחת לקו העוני גבוה ואין הבדל משמעותי בין אלה שעובדים לבין אלה שלא. המצב קיצוני בעבור בעלי שמונה שנות לימוד ומטה: כ-75% מאלה שלא עובדים נמצאים מתחת לקו העוני, ומצב העובדים טוב רק במעט - כ-70% נמצאים מתחת לקו העוני.



השקעה בחינוך היא מענה חשוב והכרחי, אך לא היחיד. צמיחה אמיתית ובת-קיימא מוכרחה להתבסס על כלכלה ושוק עבודה שבהם גם לאדם שאינו מהנדס, מתכנת או עורך דין יש הזדמנות להשתלב בעבודה מקצועית עם שכר המספיק לפרנסתו, ועם אופק לקידום מקצועי ושדרוג בשכר על פני זמן.



יוזמות חכמות וחדשניות בתחום התעסוקה, שחלקן פועלות כיום בישראל בהיקף מצומצם ובהצלחה, הוכיחו כי ניתן לחולל שינוי ולסייע לאנשים ברכישת הכלים להשתלבות בשוק התעסוקה ולקידום בו. תמיכה ביוזמות אלה - עם סיוע להשלמת השכלה ולרכישת הכשרה מקצועית - ועבודה משותפת עם המגזר העסקי לפתיחת הזדמנויות בשוק העבודה, יוכלו ליצור צמיחה לאורך זמן ומוביליות חברתית אמיתית.



השקעה זו בדור הצעירים וההורים של היום היא זו שגם תאפשר את קפיצת המדרגה בחינוך של מחר.



כדי להשיג קפיצת מדרגה כלכלית וחברתית, עלינו למגר את תופעת העובדים העניים ולהשקיע בכל ההון האנושי במדינה - לא רק בנתח צר ממנו. רק כך ניצור צמיחה בת-קיימא ששותפים לה כלל האזרחים.



הכותבת היא מנכ"ל סטרייב ישראל, תוכנית חברתית לפיתוח קריירה ועצמאות כלכלית של תבת - תנופה בתעסוקה