דרוש מנהיג

>> הנה המלכוד שבו נמצאת כיום מערכת הבריאות: מצד אחד, ההוצאה הפרטית של אזרחי ישראל על בריאות הגיעה לשיא מפוקפק ביותר והיא השנייה בגובהה בעולם אחרי ארה"ב. מלבד מס בריאות גבוה, הישראלים משלמים מכיסם עבור שלל שירותים ומוצרי בריאות כמו טיפולי שיניים, ביטוחים פרטיים, תרופות מחוץ לסל ומעל הכל - תשלומי השתתפות עצמית גבוהים בתרופות וטיפולים.

מצד שני, ההתרחבות המאסיווית של בתי החולים הפרטיים, ובראשם אסותא בשנים האחרונות, חזרה והעלתה את הצורך הכמעט נואש של בתי החולים הציבוריים להפעיל שר"פ (שירותי רפואה פרטית) בתחומם - כדי לעמוד בתחרות. אלא שהפרדוקס הוא שעוד ועוד שירותים פרטיים רק יגדילו את ההוצאה הפרטית המשתוללת לבריאות.



איך הגענו למצב הזה? תשובות חלקיות ניתנו בכנס ים המלח של המכון הלאומי לשירותי הבריאות, שהתקיים בסוף השבוע שעבר בהשתתפות 100 המנהלים הבכירים במערכת הבריאות. הכנס עסק בשאלה המתסכלת "מדוע רפורמות חיוניות בתחום הבריאות לא מתבצעות", והתשובות, פחות או יותר, חזרו על עצמן: היעדר מנהיגות במערכת שבה מתחלף שר כמעט כל שנה; התפקיד הכפול של משרד הבריאות כרגולטור מחד וכספק שירותים מאידך; וריבוי קבוצות כוח ואינטרסים פנימיים שמשתק כל אפשרות לשינוי.



אחד מראשי הכנס, פרופ' גבי בן נון, הגדיר זאת כך: "אל מול משרד האוצר שמציג מדיניות אחידה ועקבית של שוק חופשי, ניצבת מערכת בריאות שלא מצליחה לדבר בקול אחד. התוצאה היא שהמערכת זזה באופן קבוע לכיוון של הפרטה".



כדאי לשים לב לנושא היעדר המנהיגות, שהכל מתנקז אליו: "מאז 94' התחלפו כאן עשרה שרי בריאות, כאשר אולי שניים מהם ראו בזה שליחות", אמר יו"ר כלל, אביגדור קפלן, שהיה בעבר מנכ"ל קופת חולים כללית. "כאשר התפקיד נמשך בממוצע שנה ורבע-שנתיים, מה הפלא שזהו תפקיד מאוס שאיש לא רוצה בו, והשרים המכהנים בו מעדיפים לדבר על נושאי חוץ וביטחון ולא על בריאות", הוסיף קפלן.



הבעיה המרכזית היא שבהיעדר מנהיגות המערכת מתנהלת ולא מנוהלת, אין תכנון לטווח ארוך, ההחלטות מתקבלות באופן נקודתי ולא מערכתי, ויש ירידה ביוקרתו של התחום כולו. כאשר יד ימין אינה יודעת מיד שמאל וכל אחד מושך לכיוון שלו, נוצרים מצבים אבסורדיים - כמו דרישה להפחית את ההשתתפויות העצמיות כדי להוריד את ההוצאה הפרטית על בריאות ולהקטין הפערים בבריאות, לצד הצעות חוק הקוראות להחזרת השר"פ והתרופות מצילות החיים לביטוחים המשלימים - רפורמות שאם יתממשו יגדילו את ההוצאה הפרטית ואולי גם ירחיבו את הפערים.



לכן, בשורה התחתונה, למערכת נחלשת דרוש מנהיג חזק, אכפתי ובעל מוטיווציה. כזה שייצג אותה בקול רם וברור מול משרד האוצר ויידע להתגבר על מחלוקות פנימיות ולהציג חזית אחידה ככל האפשר. אם זה לא יקרה בקרוב - נמשיך לראות מערכת מתפוררת שיורה לכל הכיוונים ולא הולכת לשום מקום ברור.