>> ביום שני, בשעת בין ערביים, הצטופפה חבורה בלובי של מלון הילטון בתל אביב וחיכתה לסיור מודרך ביפו העתיקה. הקבוצה הורכבה מרגולטורים מובילים של שוקי ההון בעולם - ראשי רשויות ניירות ערך ומנכ"לי בורסות - שסיימו את יום הדיונים הראשון והמתיש בכנס איוסקו שמתרחש בימים אלה בתל אביב, ויצאו להתאוורר בעיר. לרובם זהו הביקור הראשון בה.
בתום יום הדיונים פירסם הארגון הודעה קצרה: "אנו, חברי איוסקו, תומכים בהחלטת המועצה הבינלאומית לחשבונאות לבחינה מקיפה שהיא עורכת לתקני החשבונאות הבינלאומית החדשים (ifrs)". המשפט הקצר והיבש הזה מסתיר דרמה גדולה שמתחוללת בעולם החשבונאות בימים אלה ומעסיקה לא רק את בכירי הענף אלא גם את מנהיגי g20. מדובר בוויכוח על השפעת תקני החשבונאות הבינלאומיים - שדוגלים בשיערוך אחזקות והצגת הנתונים על פי שוויים בשוק ולא על פי עלותם - על המשבר העולמי.
המשבר, תוצאותיו והרגולציה שנדרשת בעקבותיו תופסים את מרב הזמן בדיוני הכנס, לאחר השנה הקשה שעברו הרגולטורים והלילות חסרי השינה. כיום הם עוסקים בהפקת לקחים ובסגירת חורים ברגולציה.
"אנו מודעים לכך שיש סכנה ברגולציית יתר ומנסים להישאר מאוזנים", אומר גיירמו לאריין, ראש רשות ניירות ערך של צ'ילה ויו"ר ועדת השווקים המתעוררים באיוסקו. "כל מה שאנו עושים כאן זה לספק פתרונות לתופעות שראינו במהלך המשבר. זה בעצם כל מה שאנחנו עושים בחצי השנה האחרונה. אנחנו מנסים, למשל, לשפר את הפיקוח על סוכנויות דירוג, ולהגביר את הרגולציה על מתווכים פיננסיים".
במה שונה התנהגות הרגולטורים בשווקים המתעוררים מההתנהגות של עמיתיהם בשווקים המפותחים?
"רגולציה שתתאים לשווקים מפותחים תתאים גם לשווקים מתעוררים, אבל כשבודקים את הדרך שבה התנהלו הרגולטורים בשיא המשבר, באוקטובר-נובמבר 2008, רואים ש-17 רגולטורים בשווקים המתעוררים החליטו להפסיק את המסחר בבורסות במדינותיהם - למשל ברומניה, ברוסיה ובהודו - ולעומת זאת בשווקים המפותחים לא היתה אפילו הפסקת מסחר אחת.
"אנחנו לומדים את הפסקות המסחר האלה, את הרקע שלהן, את התנודתיות בשווקים באותה עת ואת התכיפות שלהן, ומנסים לגבש כללים רגולטוריים. בשווקים המתעוררים היתה יותר עצבנות והמטבעות הגיבו יותר בחדות, אבל זו היתה תגובה זמנית".
בישראל שוקלים בימים אלה לאמץ את המודל הצ'יליאני לניהול השקעות בפנסיה לפי גיל החוסך. כמי שהיה בתפקידו האחרון הרגולטור המפקח על הפנסיה, למה כדאי לשים לב באימוץ המודל?
"היה לנו מזל גדול מאוד שאימצנו את המודל הזה לפני פרוץ המשבר. המשבר הגיע לאחר תקופה ארוכה של שגשוג בצ'ילה, היתה הפרטה גדולה של הגופים המנהלים את החיסכון הפנסיוני והיתה נטייה לקחת סיכונים.
"הכרחנו את הגופים המנהלים חיסכון פנסיוני לאזרחים מבוגרים להשקיע רק באפיקים סולידיים, והתוצאה היתה הפסד מצומצם יחסית, של כ-6%, במסלולים השמרניים ביותר. בנוסף, ההשקעות של קרנות הפנסיה מבוזרות יחסית בעולם, ולכן לא הושפענו רק ממה שקרה בצ'ילה, אבל זה לטובה. כך למשל, החיסכון הפנסיוני בצ'ילה חשוף מאוד למדינות ה-bric (ברזיל, הודו, רוסיה וסין), בייחוד לברזיל ולסין, ואנחנו נהנה מההתאוששות שתהיה שם.
"פרט לכך, הנהגנו שיטה שלפיה אם הקרן שבה השקיע החוסך מפסידה באופן חד מאוד בשל השקעות לא נבונות או הונאה, תהיה לחוסך בכל מקרה פנסיית מינימום של כ-300 דולר בחודש - כמחצית מהשכר הממוצע בצ'ילה. אבל צריך להיות זהירים מאוד בעניין הזה, מכיוון שלגופים שונים שמנהלים את הכסף בשכבה זו של חיסכון יש אינטרסים שונים, והם מנהלים את החיסכון בצורה מסוכנת יותר מכיוון שהוא מובטח על ידי המדינה בכל מקרה".
מה הכי מדאיג אותך לאחר המשבר?
"הגופים המוסדיים כשלו - בהם המתווכים הפיננסיים, המוסדות, רואי החשבון, סוכנויות הדירוג והחברות עצמן, שלא העריכו נכון סיכון. אפילו הרגולטורים גילו לפתע שיש תחומים מופקרים. בנוסף, יש גופים שבהם יש חפיפה בין רגולטורים שונים ודברים נפלו בין הכיסאות. ההפרעות בהתנהלות של תאגידים ובנקים עמוקות מאוד, והחשש שלי הוא שברגע שהכלכלה תתאושש והשווקים יתחילו לעלות, לא נטפל ברצינות בבעיות ובקונפליקטים שהתגלו ופשוט נמשיך הלאה. זו תהיה טעות".
דרושה שקיפות
היו"ר הצעירה של רשות ניירות ערך הברזילית, מריה הלנה סנטנה, מדגישה את חשיבות הפיקוח על קרנות הגידור. "לפני המשבר היו בעולם מינופים אדירים וחברות היו מסוכנות מאוד. הסכנות האלה השפיעו על המוצרים הפיננסיים שהיו בנויים על החברות האלה ועל הקרנות שהשקיעו בהן. כמו שיש צורך להוריד את רמת המינוף, יש צורך לפרק את הקופסאות השחורות כמו קרנות הגידור".
איזו רגולציה צריך להפעיל על קרנות גידור?
"בברזיל קרנות הגידור מפוקחות. המנהלים שלהן נדרשים לפרסם דו"חות שונים לשווקים - מה הפורטפוליו של ההשקעות, מה הערך היומי של ההשקעות, והקרנות צריכות להיות מאושרות על ידי הרשות לניירות ערך. אני חושבת שהשקיפות הזאת נחוצה למשקיעים וצריך לאמץ אותה בכל העולם.
"כמובן שיש קולות שאומרים כי זוהי רגולציה מחמירה מדי, אבל במשבר היא דווקא הוכיחה את עצמה ותרמה לביטחון המשקיעים. בברזיל יש חשיבה מחודשת לגבי קרנות הגידור בעקבות המשבר, ואנו חושבים להוסיף רגולציה שתתייחס גם לניהול הנזילות של הקרן".
איך ברזיל מתמודדת עם המשבר?
"קיבלנו את המשבר כגל שהגיע מהעולם. שום דבר לא היה בעייתי בכלכלה של ברזיל, לא היו לנו קריסות ענק, המערכת הפיננסית שלנו יציבה. המשבר הגיע אלינו מהשווקים המפותחים ושום דבר לא השתנה בחברות המקומיות. ואולם מתחילת 2009 המצב התהפך. יש לנו הון רב, המטבע שלנו מתחזק, והאינפלציה תחת שליטה - 3% עם ציפיות ל-4.5% בשנה הקרובה.
"עם זאת, המהירות הגדולה של התאוששות השווקים מצביעה על כך שלא מדובר במשהו יציב, ושצריך להישאר חשדנים. הבריחה הגדולה של המשקיעים מהשוק הברזילי בסוף 2008 היתה בשל סיבה ברורה מאוד: ההפסדים והמצב בשווקים המקומיים שלהם. עם זאת, המהירות שבה הם חזרו עלולה להסתיר את הבעיות בשוק".
מה צריכים הרגולטורים להסיק מהמשבר, ומה צריכה להיות הבשורה של הוועידה?
"יש בשווקים חלקים שמביאים יותר סיכון מאשר תועלת, וצריך לשלוט בהם טוב יותר. למשל, שיעור המינוף והנזילות של בנקים ובנקים להשקעות, וכן שוק הנגזרים שצריך להיות מפוקח יותר. בנוסף, יש להדק את הפיקוח גם על התנהלותם של מתווכים פיננסיים, שהפגינו חוסר זהירות ושיווקו מוצרים מורכבים ברוחב יד בלי קשר לצורכי המשקיעים".
"אני מפחד שהשווקים יחזרו לעלות ולא נפיק את הלקחים הנדרשים"
מאת אתי אפללו
10.6.2009 / 7:30