הצעת פישר בנושא השכר בבנק ישראל - תקדים מסוכן

לפני 11 שנים, כשהיה ראש ממשלה, הקים בנימין נתניהו את ועדת לוין, שכללה אישי ציבור בכירים בעלי ידע כלכלי ומשפטי, לחקיקת חוק חדש לבנק ישראל. הוועדה הגישה את המלצותיה לנתניהו בדצמבר 1998. חלפה שנה, ממשלת נתניהו נפלה, וחוק בנק ישראל נדחף לקצה המגירה.

מאז קמו ונפלו ממשלות בישראל, שרי אוצר התחלפו אחת לשנה וחצי, את נגיד הבנק דאז יעקב פרנקל, החליפו דוד קליין וסטנלי פישר - ועדיין אין חוק חדש לבנק ישראל. לפני חודשיים חזר נתניהו לראשות הממשלה, ותפוח האדמה הלוהט של חוק בנק ישראל שוב הונח על שולחנו.

בכנס שנערך במכון ואן ליר בירושלים לפני כארבע שנים, מיד עם מינויו לנגיד, הבטיח פישר לצמרת הכלכלית בישראל כי המשימה הראשונה שלו תהיה לקדם חוק חדש לבנק ישראל. פישר עשה כל מאמץ כדי להעביר את החוק. ואולם למרבה צערו, לא היו לו עוזרים נאמנים בבנק, ובעיקר - האוצר סירב לשתף עמו פעולה. דור בא, ודור הולך, ותמיד בכירי האוצר מתנגדים לחוק בנק ישראל החדש.

לפני כחודש, בעקבות שיחה שקיים עם נתניהו - אחד משני האישים שהביאו אותו לישראל ולנגידות (השני הוא אריאל שרון) - התרשם פישר כי הדרך לחוק בנק ישראל פתוחה. כלומר, ראש הממשלה ייתן לו את הסיוע הנדרש כדי להתגבר על התנגדות האוצר. ההתרשמות של פישר הועברה למטה, לבכירים ולעוזרים, והשיחות על חוק בנק ישראל חודשו.

נתניהו מינה למנכ"ל משרד ראש הממשלה את איל גבאי, עד לא מזמן מנהל רשות החברות הממשלתיות, והטיל עליו לסגור את עניין חוק בנק ישראל החדש. גבאי נפגש עם בכירי האוצר ועם בכירי בנק ישראל, וניסה להזיז את העגלה קדימה. תחילה היה דומה כי העגלה זזה, אך לאחרונה התברר כי היא שוב נתקעה. אתמול החליטו האוצר ובנק ישראל, לחוד וביחד, לפוצץ אותה.

אין ספק, שהבסיס למחלוקת הקשה הוא נושא השכר בבנק ישראל, ועד שלא יבוא על פתרונו, לא ייפתר גם עניין חוק בנק ישראל. הנגיד מנסה לקבוע בחוק בנק ישראל החדש, כי האוצר יחדל להיות, לראשונה מאז קם בנק, הפוסק האחרון בנושא השכר בבנק. לפי ההצעה, ההכרעה הסופית בנושא השכר, במקרה של חילוקי דעות בין הבנק לאוצר, תהיה נתונה בידי גוף חיצוני לאוצר - ועדת שלושה, שתכלול שופט בדימוס בבית דין לעבודה ושני נציגי ציבו, או בידי ראש הממשלה.

מבחינת אזרחי המדינה והאוצר יש בכך משום תקדים מסוכן: לראשונה, תחליט המדינה בחוק להוציא מידי האוצר את הפיקוח על השכר בגוף ציבורי - ותאפשר דה-פקטו לאותו גוף לקבוע את שכר עובדיו. בעתיד עשויים לבוא גופים חזקים נוספים, למשל מערכת הביטחון, ולדרוש דרישה דומה.