סקודיה אוקטביה: חבל שהמחיר הופך אותה ללא רלוונטית

אוקטביה היתה אצילה רומאית, בת למשפחה פטריקית מכובדת. אחיה, אוגוסטוס, אף היה לקיסר הראשון של רומא. האוקטביה של סקודה, לעומת זאת, לא נהנית מתדמית כה מכובדת. לא נוכל לחמוק מהעובדה שהאוקטביה מזוהה בעיקר כמונית או כניידת משטרה. נדיר למצוא אוקטביה שאין בתוכה מכשיר קשר צרוד ורועם, והמכונית לא זכתה להצלחה כמכונית פרטית. כעת, לאחר שהסקודה המשפחתית עברה מתיחת פנים ורענון, מנסים בסקודה לפנות גם ללקוח הפרטי. נתחיל בחדשות הטובות: אוקטביה היא מכונית טובה, ואפילו מצוינת. החדשות הרעות הן שבכל זאת לא תקנו אחת כזו.



בואו נחזור רגע אחורה, לנהיגה. הגרסה שאותה בחנו מצוידת במנוע 1.8 ליטרים עם מגדש טורבו והזרקת דלק. יחידת הנעה זו, המוכרת מפולקסווגן פאסאט, מספקת 160 כ"ס ומומנט של 25.5 קג"מ כבר ב-1,500 סמ"ק. המשמעות היא שפע של כוח זמין ותאוצות מצוינות, בסיוע של תיבת הילוכים רובוטית כפולת מצמד עם שבעה הילוכים.



העיצוב הפנימי חודש ברוח הסופרב, ובגרסת האלגנס הבכירה, עם ריפוד בגוונים בהירים, הוא באמת מוצלח ונאה. התלונה היחידה היא בנוגע לדיפוני הפלסטיק הלא נעימים. העיצוב החיצוני נראה מכובד, אך לא ממש יפה. החרטום החדש, עם הפנסים הגדולים, לא מתאים לגוף הבולבוסי של האוקטביה ומזכיר ניתוח אף לא מוצלח.



בכביש מספקת האוקטביה נוחות טובה, ובעיקולים היא שומרת על יציבות ועל תנודות גוף מעטות. מההגה לא ציפינו להרבה, ולכן גם לא התאכזבנו.



יש סיבה לכך שאוקטביה מוכרת כמונית או כניידת - מרווח פנים נאה מאחור ותא מטען גדול. תכונות אלה, בשילוב המנוע ותיבת ההילוכים המוצלחים, הופכות את האוקטביה למשפחתית מצוינת, לא פחות. הבעיה היא שהאוקטביה, עם אותם מנוע ותיבת הילוכים, עולה 147 אלף שקל. רמת הגימור הבכירה, אלגנס, תעלה כבר 156 אלף. אלה מחירים שהולמים מכונית מנהלים ולא משפחתית עם בעיות תדמית.



בכמה מדגמיה (פאביה, סופרב) סקודה מציעה איכות של פולקסווגן במחיר צנוע יותר, אבל האוקטביה אינה כזאת ומחיריה מקבילים לאלה של הג'טה (שלה יש נציגה בקבוצה 2). אם כן, למרות מעלותיה, סובלת האוקטביה ממחיר שהופך אותה ללא רלוונטית. נראה שגם בגלגול הזה נוכל לומר "עלה למונית או עלה לניידת".