יו"ר רשות ני"ע: אין מקום לביזור בעלות בבנקים; ככל שגרעין השליטה חזק קטן הסיכון שהבנק לוקח

יש קשר ברור בין מבנה הבעלות במוסדות פיננסיים לבין רמת הסיכון שהם לוקחים, וככל הנראה אחד מלקחי המשבר הוא שאין מקום למבנה בעלות מפוזר במוסדות פיננסיים ובמערכת הבנקאית. צריך לזכור שערב המשבר היו בנקים שהבטיחו תשואה על ההון כמו שהבטיחו קרנות גידור". כך אמר יו"ר רשות ניירות ערך, זוהר גושן, בכנס iosco - ארגון רשויות ניירות הערך הבנילאומי, המתקיים בתל אביב. גושן ציין כי שלושה מהבנקים בישראל שהם בעלי מבנה בעלות של בעל שליטה המחזיק 25% או פחות מהחברה, נחשפו לניירות ערך מגובות ומסוכנות בהיקפים גבוהים מאוד ביחס להון העצמי (היקף של 50%-100% מהשוק). שני הבנקים האחרים, בהם יש בלוק שליטה של מעל 50%, לא נחשפו לסיכון בהיקף כזה. לדברי גושן, זה מראה שיש קשר בין הסיכון למבנה הבעלות הרצוי.



"אין מבנה בעלות שאנחנו כרגולטורים רוצים לדחוף אליו, וצריך להבין שכל סוג של מבנה בעלות גורר איתו בעיות נציג - יש בעיית נציג בין ההנהלה לבין בעלי המניות במבנה בעלות מפוזר, ובעיית נציג בין בעלי המניות לבעל השליטה במבנה בעלות ריכוזי", אמר גושן.



גושן הוסיף כי "בחברות בהן הבעלות מפוזרת, השוק מפקח על החברה. כאשר הבעלות מרוכזת, בעל השליטה עושה את זה. כשהבעלות מרוכזת יש תפקיד מאוד מרכזי לבתי המשפט. הרגולטורים צריכים לוודא שלא יהיה ארביטרז' בין הפיקוח של השוק על חברה עם בעלות מפוזרת, לבין הפיקוח של בית המשפט על חברה עם מבנה בעלות ריכוזי. אם אין ארביטרז' שכזה, מבנה הבעלות של החברה יהיה יעיל".



גושן ציין שלקח שנלמד מהמשבר הוא שלמגזר הפיננסי ולהחלטות שמתקבלות בו, בעיקר בבנקים, יש השפעה רוחבית על השוק ויכולת להוביל למשבר רחב. "לכן, כאשר באים לבחון את מבנה הבעלות בבנקים, צריך לבחון אם השווקים יכולים להיות אלו שיפקחו כראוי על לקיחת הסיכונים בבנקים. זאת, כיוון שיש קשר בין בעלות מפוזרת ללקיחת סיכוני יתר". לדעת גושן, לא ניתן לסמוך על שווקים ועל המשקיעים במוסדות הפיננסיים שיבצעו את הפיקוח הדרוש על המנהלים בחברה, על רמת הסיכונים שהם לוקחים ועל רמת התגמולים שמותר להם לקחת. דבר זה, לדעת גושן נלמד בבירור מהמשבר האחרון. מכאן מסיק גושן שבמגזר הפיננסי ובבעלות, יכול להיות שאין מקום במבנה בעלות מבוזר.