עוד השנה שעברה ד"ר איציק ברזין, 41, היה דמות אלמונית, עד שהוכתר על ידי מגזין "טיים" לאחד מ-100 האנשים המשפיעים בעולם. ואם לא די בכך, לפני כמה שבועות החליט ממשל אובמה להעניק לחברת החשמל של אריזונה, שעמה ברזין עובד, מענק של כ-70 מיליון דולר. הכסף מיועד להרחבת הפעילות הניסויית שמתבססת על טכנולוגיה שפיתח ברזין לייצור אנרגיה נקייה מאצות. כיום פועל מתקן צנוע המגדל אצות על שטח של כמה דונמים. המענק צפוי להגדיל את המתקן ואת שטח גידול אצות ל-160 דונם.
מאז הפרסום ב"טיים" נהפך ברזין לסמל מייצג של עולם הקלינטק הישראלי, וכיום הוא משתף פעולה עם חוקרים ישראלים מהאקדמיה, חברות סטארט-אפ ישראליות, מדענים, חוקרים וגופים אחרים. לפני כמה חודשים הגיעה למשרדו של ברזין במרכז הבינתחומי בהרצליה משלחת מהמעבדה הלאומית האמריקאית לאנרגיה חלופית, שחתמה על הסכם שיתוף פעולה לשילוב טכנולוגיות לאנרגיות נקיות ישראליות.
"הייתי שמח אם בנימין נתניהו היה מכריז על השקעה במו"פ בטכנולוגיות נקיות כאתגר לאומי שמאחוריו עומדים תקציבים משמעותיים מצד הממשלה. לישראל יש הזדמנות היסטורית להיות מובילה עולמית בתחום הזה. הטרנד החם כיום בעולם הוא להיות ירוק - וישראל צריכה לרכוב על הטרנד הזה", אומר ברזין, שסבור שישראל צריכה להיות עמק הסיליקון של הקלינטק ושזו הדרך שלה לשרוד.
"הבנתי שאני צריך לובי"
לא סתם ברזין נלהב ונחרץ כל כך. מבחינתו הוא מחזיק בידיו את הפתרון לאיום האיראני. או ליתר דיוק, פתרון שייטול את העוקץ מאיראן, או מדינות ערביות אחריות: דלק מאצות. "צריך לגרום למצב שבו נפט יפסיק להיות משאב אסטרטגי. לא מדובר במדיניות אנטי ערבית. אם האיראנים יחליטו להעלות את מחירי הדלק לא צריכה להיות בעיה, אנחנו פשוט נגדל אצות ונדאג לאנרגיה שלנו בעצמנו. כך האיראנים לא יחזיקו את העולם בביצים".
הפגישה נערכת במשרדי המכון לאנרגיה מתחדשת של מרכז הבינתחומי הרצליה. ברזין יורה בצרורות את "האני מאמין" שלו ואי אפשר להתעלם מהדמיון בין דבריו לאלה של שי אגסי, האיש העומד מאחורי חזון המכוניות החשמליות. שניהם נהפכו בשנים האחרונות לאוונגליסטים של ענף הקלינטק. שניהם מעוניינים למצוא פתרון לבעיית הנפט, ושניהם יודעים שלשם כך דרושה לא רק המצאה מעולה, אלא גם מערכת יחסי ציבור.
ברזין מסביר כי המתכון להצלחה של פיתוח טכנולוגי העוסק באנרגיה נקייה מתחלק לשלושה מרכיבים: טכנולוגיה עובדת ויציבה; מוצר שחייב לייצר כסף למשקיעים; ומוצר שתומך במדיניות מסוימת (למשל, כמה גזים לפלוט). אבל לא די בכך: "כשהתחלתי ב-2001 לקדם את התחום של דלק חלופי מאצות, הבנתי ששום דבר לא זז בלי לובי", הוא אומר.
"בסופו של עניין הבנתי שמי שיכול לתמוך בטכנולוגיה שלי זה הלובי של חברות החשמל. למה זה חשוב להן? כי הן מייצרות חשמל באמצעות פליטת דו-תחמוצת הפחמן (co2) והאצות שאני מפתח עושות שימוש בדו-תחמוצת הפחמן. co2 הוא גז רעיל שעולה לא מעט לאחסן אותו והוא גם מסוכן. תחנות הכוח חוששות מתביעה. הן הבינו שעדיף להשתמש בטכנולוגיה שפיתחתי כדי לגדל אצות ולהפיק מהן דלק ירוק".
"צריך מחיר תחרותי"
ברזין החל להתעסק בפיתוח אנרגיה מאצות ב 99'. מיד לאחר שסיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת בן גוריון בחוג להנדסה כימית, הוא החל את לימודי הפוסט-דוקטורט באוניברסיטת mit בבוסטון, אבל עזב ב-2002 והקים את greenfuel, חברה אמריקאית ששמה לה למטרה להפיק דלק ירוק מאצות. בינתיים, greenfuel פשטה את הרגל ונסגרה.
ברזין נפרד מהחברה לפני כשנה וחצי לאחר שקרנות הון סיכון שהשקיעו בה - פולאריס ונצ'רס, דרייפר פישר ומשקיע אסטרטגי נוסף - החליטו לנטוש את חזון הדלק הירוק. "הם חיפשו את הכסף המהיר", אומר ברזין.
"אין ברירה, חייבים להשתחרר מהתלות בנפט - ולא רק בגלל שמדובר במשאב שמנוצל על ידי מדינות ערב. פשוט כי אין ברירה אחרת לכדור הארץ," הוא אומר. "פעם היינו ציידים מלקטים. ראינו ממוטה ועשינו ממנה סטייק. אבל הבנו שאנחנו צריכים להתקיים מחקלאות כדי לייצר מזון. זה דרש מהאנושות לבצע לא מעט שינויים. אבל מרגע שהפכנו להיות חברה חקלאית - אי אפשר לחזור אחורה. הבעיה היא שקשה יותר ללקט נפט. קצב הביקוש לנפט עולה על קצב מציאת בארות נפט חדשים. זה מניע את העולם לחפש מקורות דלק חלופיים.
בנוגע להפקת דלקים מגידולי מזון, אומר ברזין: "יש עם זה בעיה מוסרית וכלכלית. כשאתה נוסע באוטו ירוק - בעצם מישהו אחר רעב לתירס. זה גם לא פרקטי, אתה לא יכול להקים שוק אנרגיה ענק על בסיס גידולי מזון. צריך משהו שלא גדל במים מתוקים או אדמה פוריה. כלומר, משאב שגדל במדבר. ואיזו מדינה מבינה במדבר? ישראל. לכן אני כאן".
"באירופה איכות הסביבה היא דת"
המענק החדש שקיבל ברזין מאובמה הוא אולי בשורה נהדרת, והוא יגדיל את שטח גידול האצות ל-160 דונם, אך ברזין לא מסתפק בכך - הוא מעוניין לנסות להקים מתקן לייצור אנרגיה מאצות ל שטח של 1,000 דונם. "אם לאחר מכן הכל יעבוד - אז אפשר לשכפל את המתקן בכל העולם".
ובכל זאת, למענק חשיבות עצומה: ברזין מאמין שיזכה כעת ליחס חם יותר מגופים אמריקאיים בעקבות התחלפות השלטון בארה"ב. באירופה, לדבריו, המצב טוב הרבה יותר. "מתייחסים שם לאיכות הסביבה ולטיפול בגזי חממה כמו דת. אירופה הכריזה על co2 כמזהם, ארה"ב לא. ברור שכעת, עם כניסת אובמה, יהיה שינוי במדיניות האמריקאית לגבי פליטת co2 בכלל ולאיכות הסביבה בפרט", הוא אומר. "זה משמעותי כי ארה"ב יושבת על ערימת פחם גדולה. היא מייצרת 60% מהחשמל שלה באמצעות שריפת פחם. זו אמנם הדרך הזולה ביותר לייצר אנרגיה, אך גם המזהמת ביותר. אני מאמין שאזכה ליחס אוהד מצד תחנות כוח וחברות חשמל בארה"ב. הטכנולוגיה שלנו מצילה אותם".
ברזין לא סבור שהחזון שלו - פיתוח דלק ירוק מאצות - והחזון של אגסי למכוניות חשמליות מתנגשים. "מכוניות העתיד ייסעו על סוללות, דלק רגיל או דלק ביולוגי. אם אני נוסע כיום בתל אביב - אעדיף להשתמש במכונית חשמל. אם אני נוסע לחיפה, אז אעדיף דלק ביולוגי. יהיה עולם שלם של פתרונות. גם אם אגסי צודק בחזון שלו, לא יהיו רק מכוניות חשמליות, אלא שילוב".
איציק ברזין קיבל 70 מיליון דולר מהממשל בארה"ב לשם המשך פיתוח הטכנולוגיה להפקת דלק ירוק מאצות
גיא גרימלנד
11.6.2009 / 21:54