גושן: למדנו מהמשבר שאין מקום למבנה בעלות מבוזר בבנקים

>> "יש קשר ברור בין מבנה הבעלות במוסדות פיננסיים לבין רמת הסיכון שהם לוקחים. כנראה שאחד מלקחי המשבר הוא שאין מקום למבנה בעלות מבוזר במוסדות פיננסיים ובמערכת הבנקאות. צריך לזכור שערב המשבר היו בנקים שהבטיחו תשואה על ההון, כמו שהבטיחו קרנות גידור", כך אמר יו"ר רשות ניירות ערך, זוהר גושן, בכנס איוסקו המתקיים בתל אביב.

גושן ציין כי אם נסתכל על בנקים בישראל, בשלושה מהם, שבהם מבנה בעלות של בעל שליטה המחזיק 25% או פחות מהחברה, נחשפו לניירות ערך מגובים ומסוכנים בהיקפים גבוהים מאוד ביחס להון העצמי (היקף של 50%-100% מההון). שני הבנקים האחרים, שבהם יש בלוק שליטה של יותר מ-50% לא נחשפו לסיכון בהיקף כזה. לדברי גושן, זה מראה שיש קשר בין הסיכון למבנה הבעלות הרצוי בחברה.



גושן ציין כי אין מבנה בעלות שאנחנו כרגולטורים רוצים לדחוף אליו, וצריך להבין שכל סוג של מבנה בעלות גורר עמו בעיות נציג. לדבריו, יש בעיית נציג בין ההנהלה לבין בעלי המניות במבנה בעלות מפוזר, ויש בעיית נציג בין בעלי המניות לבעל השליטה במבנה בעלות ריכוזי.



גושן הוסיף כי בחברות שבהן הבעלות מפוזרת, השוק עושה את הפיקוח על החברה. בחברות שהבעלות מרוכזת בהן, בעל השליטה עושה את זה. כשהבעלות מרוכזת יש תפקיד מאוד מרכזי לבתי המשפט. הרגולטורים צריכים לוודא שלא יהיה ארביטראז' בין הפיקוח של השוק על חברה עם בעלות מפוזרת לבין הפיקוח של בית המשפט על חברה עם מבנה בעלות ריכוזי. אם אין ארביטראז' כזה, מבנה הבעלות של החברה יהיה היעיל בשבילה.



ההשפעה של המגזר הפיננסי



למגזר הפיננסי יש גושן ציין שהלקח שנלמד מהמשבר הוא שלמגזר הפיננסי ולהחלטות שמתקבלות בו, בעיקר בבנקים, יש השפעה רוחבית על השוק ויכולות להוביל למשבר רחב.



לכן, כשבוחנים את מבנה הבעלות בבנקים, צריך לבחון אם השווקים יכולים לפקח כראוי על לקיחת הסיכונים בבנקים, מכיוון שיש קשר בין בעלות מפוזרת ללקיחת סיכוני יתר. לדברי גושן, לא ניתן לסמוך על שווקים ועל המשקיעים במוסדות הפיננסיים שיבצעו את הפיקוח הדרוש על המנהלים בחברה, על רמת הסיכונים שהם לוקחים, וכן על רמת התמריצים שיש להם לקחת סיכונים, כגון תגמול.



דבר זה, לדעת גושן, נלמד בבירור מהמשבר האחרון. מכאן מסיק גושן שבמגזר הפיננסי ובבעלות ייתכן שאין מקום במבנה בעלות מפוזר.