מאחורי כל סירוב עומד מחבר פגוע

>> מאחורי כל סיפור על הוצאת ספרים שסירבה לקבל כתב יד עומד סופר שלא שוכח ושואב הנאה - לא רק במובן הכלכלי, אלא גם כמרפא לאגו - אם הספר נהפך לרב מכר מצליח בהוצאה אחרת.

"ההערה הפוגעת ביותר היתה של פרופ' אלי שאלתיאל מעם עובד: ?את מי יעניינו שטויות שאמרו כדורגלנים'", נזכר מורדי אלון, ממחברי הספר ?הוצא מהקשרו' המכיל ציטטות של ספורטאים. "הספר נדחה תשע פעמים. כשהבנו, שותפי אמיר דורון ואני, שהספר חייב לצאת באופן עצמאי, הקמנו את הוצאת גלורי - הפעילה עד היום". הספר נהפך לסדרת ספרים, שמכרה עד היום יותר מ-150 אלף עותקים.



מהוצאת עם עובד נמסר בתגובה: "כאוהד כדורגל מושבע, פרופ' שאלתיאל שמח מאוד בהצלחתו של הספר ומאחל להוצאת גלורי פריחה ושגשוג".



גם עירית לינור זוכרת היטב מי סירב לפרסם את ספרה הראשון, "שירת הסירנה". "שלחתי עשרה עמודים לשלוש הוצאות: כנרת, זמורה-ביתן (אז מתחרות וכיום שותפות, ט.ח.ס) וכתר. השתיים הראשונות שלפו מיד חוזה, אך מכתר לא שמעתי. כמה שבועות לאחר מכן הגיע לכתר יון פדר הנחמד והאינטליגנטי, קרא ומיד התקשר להחתים אותי. לצערו, זה היה בדיוק ביום שבו חתמתי על החוזה עם זמורה-ביתן". הספר נמכר ב-70 אלף עותקים, וכתר הפסידה ככל הנראה לא פחות מ-700 אלף שקל.



גבי ניצן, מחבר "באדולינה", שמכר עד היום יותר מ-200 אלף עותקים, מספר: "בהתחלה נדחיתי על ידי כל הוצאה אפשרית. "בהמשך ביקשה הוצאת ידיעות אחרונות לפרסם ספר אחר שלי, ?פרא', ואני התניתי את זה בפרסום של ?באדולינה'. הם ניאותו בלית ברירה".



בעבור אילן הייטנר, מחבר הספר "חוכמת הבייגלה", המסע היה ארוך הרבה יותר. "כשהייתי בן 26 כתבתי סוג של יומן, והחלטתי שהוא יכול לדבר להרבה אנשים. אספתי את הרשימות ל?חוכמת הבייגלה', ולאחר כמה חודשים שבהם כל ההוצאות סירבו להוציאו לאור, החלטתי לעשות זאת לבד, באמצעות הוצאת גוונים.



"לאחר שהוצאתי לאור את הספר הייתי צריך שמישהו יידע על זה, חוץ מכמה חברים, אבל שום איש יחסי ציבור לא הסכים ליחצן אותי, בטענה שאם לא נאנסתי בילדותי או ישבתי בכלא על רצח חתולים, ואני אפילו לא הומו - אין לי מה לחדש. חילקתי גלויות ברחובות, חברי הטובים עזרו לי בכך, וכמה אנשים הלכו לחנויות לרכוש את הספר על סמך זה. אבל זה לא היה מספיק.



"ניסיתי להגיע גם לטלוויזיה", מספר הייטנר. "פניתי לכל כתב או שדרן ברדיו של חצור הגלילית, במשבצת של שתיים עד שלוש בבוקר - אך גם הם סירבו. לבסוף קיבלתי בדואר מכתב מעורך דין שהודיע לי שהוא תובע אותי על גניבת רעיונות, לילות ללא שינה ומאבק אדיר בעצמו כדי לקרוא שלושה עמודים בלבד בכל פעם - כדי לא לסיים את הספר המופלא. כשהבנתי שמדובר בהלצה התקשרתי אליו ונפגשנו".



לדברי הייטנר, לאחר המפגש עם האיש עלתה בו המחשבה לשלוח את המכתב לטלוויזיה? "ב'רשת על הבוקר' נדלקו, והזמינו אותנו ביחד לאולפן. דקה לאחר שידור התוכנית אזלו הספרים בחנויות", הוא מגלה. "לאחר שמכרנו 10,000 עותקים בערך, חזרו אלי כל המוחות הגאוניים שעומדים מאחורי הנהלת התוכן בהוצאות הספרים, והצטערו על טעותם המרה. ?חבל שאתם כל כך רחוקים מהעם', אמרתי להם, לוגם שאיפה ארוכה ומספקת מסיגריית הווינסטון האדומה שליוותה אותי לאורך הכתיבה.



"ואולם האופוריה שלי נמשכה בערך יומיים", מודה הייטנר. "הצעה כלכלית מאוד מהוצאת מודן קטעה את פסטיבל האדרת האגו שלי, וחתמתי אתם על חוזה כמפיצים. הם עושים עבודה נפלאה. וכך, מעז יצא מתוק. אז גם למדתי כי הצלחה משמעותה לעבור מכישלון לכישלון, בלי לאבד התלהבות". עד היום מכר הספר יותר מ-110 אלף עותקים. ספריו האחרים של הייטנר - "מלך החומוס ומלכת האמבטיה" ו"קציצות" - היו אף הם רבי מכר.



ואי אפשר לדבר על החמצות ספרותיות בלי להזכיר את אחד הסיפורים הידועים ביותר בתחום. "במשך 12 שנה נדחו כל הספרים שלי על ידי הוצאות שונות, עד שכתר, שאותה ניהל אז יון פדר, החליטה להמר על הספר השלישי - ומאז הכל היסטוריה", מספר הסופר והמו"ל רם אורן. ספריו של אורן, שיוצאים כיום בהוצאה שבבעלותו, קשת, נמכרו כבר במאות אלפי עותקים.