דיור בר השגה - למעטים בלבד?

>> "הבעיה העיקרית שלי עם דיור בר השגה או דיור בהישג יד היא שהמתנה הזו היא גדולה מדי, למעט מדי אנשים. מקובל עלי שאם יש אוכלוסייה חלשה מבחינה סוציו-אקונומית צריך לעזור לה, אבל יש למצוא פתרון שישרת אוכלוסייה רחבה, ולא לתת מתנה לבודדים. זה נראה לי לא תקין שהעירייה מגרילה כמה נבחרים ונותנת להם כסף", אומר עו"ד עופר טויסטר ממשרד יגנס, טויסטר, בירן.

בדברים אלה, מוחה טויסטר על מאמציה של עיריית תל אביב, הפועלת למציאת פתרונות לדיור בר השגה - דיור מסובסד במחירים מתאימים לאוכלוסיות מהעשירון השביעי.



לדעתו של טויסטר, אין מקום להתערבות רגולטורית בשוק החופשי: "בדרך כלל, כשהרגולטור מתערב בשוק - לא יוצא מזה שום דבר טוב", הוא אומר. "לפעמים השוק החופשי הוא רגולטור מספיק טוב, ואפשר לראות את זה במדינות בארה"ב שבהן אין כלל הגבלות על הבנייה, ובכל זאת לא בונים שם אינסוף דירות".



טויסטר יוצא גם נגד האופן שבו מבקשת העירייה לברור את אלה שיזכו בדירות המסובסדות - הגרלה בין המבקשים. לפי טויסטר, מדובר בשיטה בלתי הוגנת: "מספר האנשים שייהנו מהדיור הזה קטן לעומת אוכלוסייה של עשרות אלפי אנשים שזקוקים לזה. 200 משפחות יקבלו דירות מוזלות ו-5,000 אחרות יישארו ממורמרות. זה לא פתרון מאסיווי, זה עלה תאנה", הוא טוען.



טויסטר מציע פתרון אחר, שהוא קורא לו "סבסוד לרוחב". לדבריו, "צריך לשפר שכונות זולות יותר, בדרום ובמזרח תל אביב. אפשר להעלות את רמת השירות, החינוך, התרבות והבריאות, לבנות מבנים ציבוריים של טיפת חלב, קופות חולים, גנים, בתי ספר וגנים ציבוריים. כל אלה יכולים להשביח אזור שהוא זול למגורים ולתמוך בכל האוכלוסייה, במקום בבודדים.



"אפשר להסתכל על זה כמו על ההופעה של מדונה", מדגים טויסטר. "עיריית תל אביב יכולה לקנות 500 כרטיסים ולהגריל אותם בין צעירי תל אביב - וזה בדיוק מה שהם עושים עם הדיור המוזל. מצד שני, לפי השיטה שלי אפשר למכור את הכרטיסים האלה וברווח לבנות מתנ"ס, שכלל הציבור יוכל ליהנות ממנו".



עוד טוען טויסטר, כי הציבור הוא זה שנושא בעלויות של "המתנה" שמעניקה העירייה לתושבים שיזכו בהגרלה. שכן, לדבריו, בגין פרויקט שבו 100 דירות רגילות ו-100 דירות מוזלות משולם פחות היטל השבחה מאשר בפרויקט של 200 דירות רגילות. "אם מדובר בדיור מסובסד, היזם מרוויח בו פחות ולכן הוא ישלם היטל השבחה מופחת והציבור מפסיד את ההכנסה הזו", הוא אומר.



טענה נוספת שלו נוגעת לפיקוח. "מי יפקח על השוכרים בפרויקטים האלה?", הוא שואל, ומוסיף כי "הרעיון הזה מזמין שוק משני, שבו כל מי שזכה בדירה ישכיר אותה הלאה במחיר שוק וירוויח את הההפרש בין דמי השכירות שהוא כביכול משלם לבין דמי השכירות שהוא מקבל".